השעון כפי שאנו מכירים אותו, הוא הרבה יותר מחפץ המראה את השעה ומסמל סטטוס.
הוא חפץ המלא בתשוקה והסטוריה שנצורות בו חכמה ואישיות.
במהלך השנים המון חברות ייצרו שעונים בעיצובים שונים ובעלי מוטיבים כמחווה לתרבויות העמים השונות.
המוטיב “התרבותי” המוכר הוא הספרות בערבית/ערבית המופיעות בדגמים האייקונים השונים של חלק מן החברות.
אך במהלך השנים קמו יותר ויותר חברות, בייחוד שענים עצמאיים ובעלי סדנאות המאופיינים מלבד כשרונם הרב, בתעוזה רבה.
כמה מן השעונים של החברות מוקדשים בעיצובם לתרבויות העמים השונות ומתהדרים במוטיביים תרבותיים,דתיים ושבטיים.

חלק מן החברות התעלו על עצמן במקוריות ,בעיצוב
ובהשקעה הבלתי מתפשרת על הפרטים הקטנים.
והתוצאות מדהימות, מעבר לכל לדמיון.

רויאל אוק-הקייס המתומן עוצב בהשראת מראה התותחים של ספינת קרב בריטית. מקור:אינסטגרם ap

Royal oak-audemars piguet

נתחיל דווקא עם שעון מוכר, עם מי שאני מכנה-  “הברווזון המכוער” של עולם השענות.
הרויאל אוק הוא מעבר לשעון אייקוני, הוא מסמל את המהפיכה הגדולה שהחלה בתחילת שנות ה-70 בעולם שעוני היוקרה.
כאשר הרויאל אוק בעיצובו של גראלד גנטה יצא לשוק, הוא נחל מפלה רצינית.
אודמר פיגה שהוקמה ב1875 היתה חברת עילית שקהל היעד העיקרי שלה היו בעיקר אריסטוקרטים,בני מלוכה ושועי עולם.
אפילו בשושלת האצולה האיראנית ישנו שעון בייצור אודמר פיגה המעוטר בסמל השושלת משובץ ביהלומים, שעובר בירושה עד היום.
באותה תקופה הקווים המנחים היו ברורים והתפיסה לגבי השענות הייתה מקובעת.
לכן ההשקה של שעון במראה ספורטיבי ולא קונבנצינלי גרמה לקהל הלקוחות להרים גבה.
לבסוף הברווזון המכוער הפך לברבור יפה תואר ,
ובניגוד לתחזיות הקודרות ,קהל הלקוחות קיבל ו”חיבק” את הרויאל אוק. והיום הוא אחד השעונים המבוקשים ביותר שיש.
אך מלבד סיפור הסינדרלה שלו, הרויאל אוק הוא לא רק שעון יוקרתי ונחשק, הוא הרבה מעבר.
בחירת השם וההשראה לעיצוב הייחודי נלקחו מתוך הסטוריית המלוכה האנגלית.
ב 3 בספטמבר 1651 התקיים הקרב הסופי של מלחמת האזרחים באנגליה.
אותו קרב קיבל את הכינוי “קרב וורצ’סטר”.
במהלך הקרבות נמלט המלך צ’ארלס השני מצבאו של גנרל אוליבר קרומוול. מנהיג ומדינאי אנגלי שעלה באותה התקופה לגדולה ושימש כמנהיג כוחות הפרלמנט.
במהלך ההימלטות חיפש המלך צ’ארלס השני מקום מסתור בו יוכל להתחבא מרודפו ולתת מנוח לגופו הדואב.
משימה זו כלל לא היה פשוטה, מפני שהמלך צ’ארלס היה ידוע כאדם גבוה קומה, אשר התנשא לגובה 1.85.
במהלך מסע הבריחה נתקל המלך צארלס בעץ אלון ענק שבגזעו היה בקע גדול.
הבקע היה מספיק גדול בכדי להסתיר את המלך צ’ארלס השני.

אותו עץ קיבל את הכינוי- “רויאל אוק”(האלון המלכותי).
זאת מפני שהסתיר את המלך מפני רודפו.
עקב אותו סיפור, המונח “רויאל אוק” היה לשם נרדף לביטחון ולהגנה.
ומאוחר יותר קיבל צי ספינות הקרב המלכותי את השם “רויאל אוק”.
כמה מן הספינות היו בעלי תותחים בצורת “מתומן” ונתנו השראה לעיצוב השעון.

כך על ידי הטמעת אותם מוטיבים הסטוריים, הפך הרויאל אוק לאחד השעונים הספורטיבים היוקרתים ביותר.

רגעים: קונסנטין צאיקין.

“חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם, פועל אמת שפעולתו אמת, וללבנה אמר שתתחדש”

הקטע הנ”ל לקוח מתוך “ברכת הלבנה”.
ברכה מיוחדת הנאמרת אל מול “הלבנה” בתקופה שהיא גודלת ומתמלאת, בד”כ בחצי הראשון של החודש העברי.
לרוב נוהגים לומר את הברכה במוצ”ש.
ללבנה תפקיד חשוב לצורך קביעת ראש חודש.
בתקופת המקרא ,היו מגיעים אנשים(עדים) שראו את הלבנה בחידושה אל הסנהדרין,(בית הדין הגדול של העם היהודי, המנה כ-70 דיינים)
שם היו חוקרים אותם ולאחר שנמצאה עדותם נכונה ,בית הדין הכריז על היום כראש חודש.

אך מה הקשר בין התחדשות הלבנה לבין שעונים?!.
התשובה היא לפניכם..

רגעים קונסנטין צאייקין-מוטיב יהודי מובהק. מקור:חשבון הטוויטר של צ’אייקין.

קונסנטין צ’אייקין , בחור מוכשר ושאפתן מסנט פטרסבורג, גילה את תשוקתו לעולם של מכניקה מורכבת והתמחה בתיקון שעונים ובשחזורם.
צ’איקין ידוע כשען השולט ביסודיות בכל הדקויות של יצירת מנגנונים ושיטות מורכבות להכנת חלקי שעון.  החלום של צאייקין היה ליצור משהו חסר תקדים בתחום של שעונים.

אחד השעונים המדהימים של צ’אייקין הוא שעון “רגעים.
שעון בעל מוטיבים נצחיים של התרבות היהודית.
במהלך השנים יוצרו המון שעונים בעלי מוטיבים שונים של יהדות כדוגמאת חודשים עבריים ואותיות עבריות .
אך כאן צ’אייקין הלך עם זה עד הסוף והשיק יצירת מופת.
חוגת השעון ההפוכה הינה בעלת עם אותיות עבריות.

והסיבה שהיא הפוכה היא מפני שבניגוד לשפות האחרות ולסדר המספרים , את העברית קוראים הפוך.
כמו כן בחוגה ישנו מגן דוד המסתובב ומציג יחידות זמן המכונות “חלקים”
החלקים(המכונים גם “רגעים” )הם יחידות זמן מתקופת המקרא המשמשים לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי.
כל חלק הוא 1/1,080 משעה ושווה לשלוש שניות ושליש.
כמו בתפילת השבת שמכריזים על ראש החודש הקרב ובא .
גם ה moonpase בשעון קיבל מקום הכרחי של כבוד.
כאן תצוגת הירח בשעון היא מהמושקעות שנעשו אי פעם.
מצב הירח בשעון מסמל את הלבנה. מפני שבתקופת המקרא הייתה הלבנה הכרחית לקביעת ראש חודש (המולד)
מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי לוח השנה העברי.

רגעים קונסנטין צאייקין-מוטיב יהודי מובהק. מקור:חשבון הטוויטר של צ’אייקין.

בקייס האחורי של השעון מוצג ה”אריה” שבתרבות היהודית הוא סמל למלכות ובעל משמעות רבה.

האריה הוא סמלו של שבט יהודה. ובמהלך השנים סמל האריה הפך לסמלה של ירושלים.
כמו כן דמותו של האריה הינה רקומה על גבי הפרוכת שהפרידה בין איזורים בעלי דרגות קדושה שונות בבית-המקדש.
מלבד האריה על הקייס האחורי מופיע הפסוק מתהילים : “לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה”

הפסוק מתאר את הימים הקצרים שלנו, את החיים שחולפים כהרף עין.
וכאן אנו מבקשים מ ה’ שייתן לנו כמה שיותר חכמה בכמה שפחות זמן.
ובעקבות החכמה כך נחקור ונבין מהי שליחותינו בעולם ,נתעסק בעיקר וננצל עד תום את חיינו הקצרים.

שעון הרגעים שבר שיאים בתעשיית השעונים והציב רף חדש בכל הקשור לעבודה הורולוגית חדשנית ומקורית.
כחובב שעונים לדעתי האישית, קונסטנטין צ’אייקין הוא ה “אברהם לואי בריגה” של דורנו.

נפשו של הסמוראי -מקור:אתר de bethune הרשמי
De buthune-“The soul of the samurai”

סדנאת שענות העילית “the bethune” בניצוחו של
ההורולוג “דניס פלאגולה” ידועה בעיקר בחדשנות, במנגנוני בית מורכבים ובעיצוב ייחודי.
אחת מסדרות השעונים של הסדנא נקראת “אמנות המאסטר”.
שעונים מדהימים המיוצרים בשיתוף פעולה עם אמנים הבולטים בעבודת התחריט העשויה בהשראת ההסטוריה של סין/יפן ועוד עמים שונים…

“נפשו של הסמוראי” הוא שעון עם סיפור ענק מאחוריו, אשר יוצר ועוצב בהשראתו של הצבא היפני הקדום.
ונקרא כך מפני שנשקו של הסמוראי הלוא היא החרב כונתה “נפשו של הסמוראי ” והיתה לחלק בלתי נפרד ממנו.
גוף השעון עשוי כולו פלדה בציפוי dlc מושחר בהברשת מט והכתר נמצא בשעה 12.
חוגת הספרות כולל המחוגים הינם רק חלק זעיר מן הלוח שעליו מופיעה עבודת תחריט מסורתית בעבודת יד בשראת צבא יפן.
שימו לב למתכת השחורה אשר מקיפה את הקייס ,
מתכת זו מדמה חלק משמעותי בחרב העתיקה הנקראת “צובה” והיה לה תפקיד חשוב.
ע”פ ההסטוריה צובה היתה חתיכת מתכת עגולה שהונחה על חרבות יפניות כשמירה והגנה על ידו של הסמוראי שלא יפצע כאשר הלהב של היריב מחליקה על חרבו.
כמו כן המחוגים בשעון מעוצבים ככלי הנשק של הסמוראיים הלא הם : חרב ,וקשת.
מחוג השניות עוצב במראה  של חרב מסורתית ומחוג השעות עוצב קקשת מתוחה(יומי).
על הלוח חרוטים בזהב נמר ודרקון אשר סימלו את כוח ואומץ הלוחמים.
בנוסף לנמר ולדרקון על הלוח חרוטים מקלות במבוק יפני, וזאת מפני שמראשית ההיסטוריה הסמוראים הצטיינו בשימוש ב”יומי”, קשת יפנית גבוהה ואסימטריצית העשויה כולה במבוק.
בצד האחורי של השעון ישנה גם עבודת תחריט של דרקון המסתתר בין העננים כשרק חלקים ממנו גלויים ובמרכז מוצג בגאון הטורביליון בעבודת היד.

עוד דבר מעניין אצל הסמוראים הוא- “הבושידו”.
משמעות המונח בושידו ביפנית הוא “דרכו של לוחם”
והוא קוד התנהגות של הסמוראים במאה ה-19.

נפשו של הסמוראי -מקור:אתר de bethune הרשמי

קוד ההתנהגות, שפותח בימי הביניים, דורש נאמנות וכבוד עד המוות.
כשהסמוראי נכשל בשמירת כבודו, הדרך היחידה להשיבו היא על ידי ביצוע “ספוקו” (המוכר יותר כ”חרקירי”)-התאבדות טקסית המבוצעת על ידי נעיצת חרב בבטן.
הערכים המצופים מן הסמוראי המקיים את הבושידו נקראים “שמונה המידות” והן:

1) ג’י (義) – יושרה.

2) יו (勇) – אומץ.

3) ג’ין (仁) – נדיבות.

4) רי (礼) – הוקרה.

5) מאקוטו (誠) – כנות.

6) מאיו (名誉) – כבוד.

7) צ’וגי (尽忠) – נאמנות.

8) ג’יסה(自制)-שליטה עצמית.

לסיכום חברים, בחרתי 3 שעונים בעלי סממנים הסטורים ותרבותיים הנעשו עם מחשבה גדולה, התעכבות על כל פרט וכמובן נשמה ענקית וכמיהה עזה למקצוע.
לדעתי האישית שעונים ותרבויות מאז ומתמיד צעדו זה לצד זה.
והמוטיבים ההסטורים זה מה שעושה את השעון לחפץ מרגש,סנטימנטלי ועל זמני.

  • הכותב הוא כפיר חדד, אספן וחובב שעונים, מנהל בקבוצה “שעוני יוקרה ישראל” בפייסבוק
  • כל הכתוב לעיל הינו דעתו האישית של הכותב