שעוני סופר קומפרסור – כל מה שרציתם לדעת

עולם שעוני היוקרה גדוש במונחים ומושגים שונים. חלקם מוכרים יותר, אפילו לחובבי שעונים מתחילים, חלקם מוכרים פחות, כשרק ״משוגעים אמיתיים לדבר״ יכירו אותם. קבוצה אחרת של מונחים, היא מונחים שחובבי שעונים רבים טועים לגביהם ומבינים אותם בצורה שונה מאוד מהמשמעות האמיתית שלהם. אחד המונחים הללו הוא שעוני סופר קומפרסור. החלטנו שהגיע הזמן להכיר את המונח הזה ולהבין מה הוא באמת אומר, כדי שבפעם הבאה שתפגשו חובב שעוני צלילה מושבע, אולי תצליחו להרשים אותו בידע שלכם.
בשנים האחרונות התבססה תפיסה שגויה, לפיה למעשה כל שעון צלילה שמגיע עם בזל פנימי מסתובב ועם שני כתרים לשעון (הכתר השני הוא כתר הבזל), הוא שעון קומפרסור או שעון סופר קומפרסור. המונח הזה התקבע למעשה כשם לסגנון העיצובי הזה, כך שאולי יהיה נכון להגדיר את אותו שעון כשעון ״בסגנון סופר קומפרסור״, אבל הוא לא באמת מגדיר את השעון כשעון סופר קומפרסור או כשעון קומפרסור.
למעשה, לפני שנמשיך, אולי כדאי שנסביר טעות נוספת. אם תרצו לדייק, אין דבר כזה למעשה שעון קומפרסור או שעון סופר קומפרסור, כי המונח מתייחס לטכניקה שמתארת שיטת חיבור של גב שעון אל גוף השעון. למעשה, אפשר להגיד שהשעון מגיע עם גב קומפרסור או גב סופר קומפרסור.
אם כי, חשוב להדגיש כי למעשה לא מדובר בטעות מוחלטת, כשבמרוצת השנים כמעט כל חובבי השעונים מתייחסים לשעון כ״שעון קומפרסור״ או ״סופר קומפרסור״, במידה והוא מגיע עם גב שעון שכזה.
אבל מה זה בכלל גב סופר קומפרסור ולמה אנחנו צריכים אותו? לפני שנעבור להסבר הטכני, בואו ונפליג מעט בדפי ההיסטוריה ביחד עם הגורו ונכיר את מי שהמציאה בכלל את המונח הזה.
שמות כמו פטק פיליפ, רולקס או ברייטלינג הם שמות שכל חובב שעונים מכיר. גם שמות כמו ETA, מינרבה או סליטה, יצרניות מנגנונים, הם שמות שכמעט כל חובב שעונים מכיר, או לפחות יודע על מי ועל מה אנחנו מדברים כשנזכיר אותם. אבל מה לגבי יצרנים של גופי שעונים? כמה מכם מכירים באמת יצרנים של גופי שעונים ויודעים מי מייצר למי את גוף השעון? כנראה שלא הרבה.
אחת מיצרניות גופי השעונים המפורסמות ביותר בתעשיית השעונים וכזאת שהייתה אמורה להיות מהמוכרות ביותר, היא Ervin Piquerez.
כדי להכיר את ההיסטוריה של החברה הזאת, אנחנו צריכים לנדוד בזמן אל עבר המאה התשע עשרה. ליתר דיוק, אל ה-1 בינואר, 1886. לפי רישומים שנמצאו, ביום הראשון לשנת 1886, נפתחה יצרנית גופי שעונים בשם “Frères Piquerez״ בבסקור (Bassecourt), בקנטון ג׳ורה שבשוויץ.
את המילה Frères אנחנו מקווים שאתם כבר מכירים, המשמעות שלה היא ״אחים״ בצרפתית. קצת יותר מעשור לאחר הקמת החברה הראשונה, אנו מוצאים תיעוד לחברה נוספת בשם “Ervin Piquerez״ שנרשמת בשנת 1898, כשככל הנראה החברה הזאת הוקמה במקום החברה הראשונה.
החברה החדשה לא מצליחה לשרוד יותר מדי, כשהיא נסגרת בשנת 1910. במקביל לפעילות של Ervin Piquerez, קרוב משפחה נוסף, ארתור פיקרה (Arthur Piquerez), מקים גם הוא חברה לייצור גופי שעונים, כשהחברה שלו נרשמת גם היא בבסקור, כשהיא פעילה עד לשנת 1913.
לאורך כל השנים המוקדמות של המאה העשרים, משפחת פיקרה המורחבת היא משפחה שפעילה מאוד בתעשיית השעונים, כשהשם שלה נקשר במיוחד לייצור גופי שעונים. הדור השני של משפחת פיקרה מנסה לשנות מעט את תחום העיסוק של המשפחה ומתחיל לייצר אופניים בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת.
אבל ההרפתקה הזאת לא מחזיקה מעמד ובשנת 1939 משפחת פיקרה חוזרת לייצור גופי שעונים. מי שמרים את הכפפה הוא ארווין גוסטב פיקרה. חשוב להדגיש כי לא מדובר בארווין פיקרה שהקים את החברה שנושאת את אותו שם בשנת 1898, שכן ארווין גוסטב פיקרה נולד רק בשנת 1909.
כשהוא בן 30, ארווין גוסטב פיקרה, ביחד עם אחיו, רושם את החברה החדשה Ervin Piquerez S.A. למעשה, ארווין גוסטב פיקרה ואחיו היו ילדים קטנים בתקופה שבה החברה המקורית נסגרה, אם כי סביר להניח כי הם שמעו רבות על ההיסטוריה המשפחתית, מה שגרם להם לרצות ולחדש את ההצלחה של המשפחה בתחום ייצור גופי שעונים.
למרות ההיסטוריה המשפחתית המפוארת בתחום ייצור גופי שעונים, ארווין גוסטב פיקרה צובר את הניסיון שלו בתחום זה דווקא במקום אחר. בשנת 1935 הוא מתחיל לעבוד אצל לאון פרזאר (Léon Frésard), שהיה בעל חברה לייצור גופי שעונים.
ארווין גוסטב פיקרה אמנם מתחיל לעבוד אצל לאון פרזאר בשנת 1935 ומקים חברה לייצור גופי שעונים משלו בשנת 1939, אבל הוא ממשיך במקביל להיות חלק מתחום העיסוק החדש של משפחת פיקרה המורחבת – ייצור אופניים. פיקרה מייצר דגמי אופניים תחת השמות Aero-Stella, Super-Stella ו-Reina-Stella, שיצאו לשוק באותה שנה. רישומים מגלים כי בשנת 1947 רשמה משפחת פיקרה את המותג ״Cycles Jurassia״ (״אופני ג׳ורה״), כך שאפשר להבין כי משפחת פיקרה על ענפיה השונים המשיכה במקביל לייצר אופניים, לפחות עד לאמצע המאה העשרים.
למרות שהוא ממשיך במקביל לייצר אופניים, ארווין גוסטב פיקרה, או למעשה החברה שבבעלותו, Ervin Piquerez S.A, הופכת במרוצת השנים להיות החברה החשובה ביותר בעיר בסקור, כשהיא מעסיקה קרוב ל-600 עובדים. החברה הופכת ליצרנית מומחית לגופי שעונים אטומים למים.
לפני שנגיע לפיתוח המזוהה ביותר עם החברה, נספר כי בשנת 1971 נפטר ארווין גוסטב פיקרה. קצת יותר מעשור לאחר מותו, היורשים שלו ממזגים את Ervin Piquerez S.A, או ליתר דיוק, EPSA כפי שהיא הייתה מוכרת באותה תקופה, עם חברת החזקות של משפחת בורקוורד (Bourquard) בשם ״לה ג׳נרלה״ (השם המלא – La Générale SA, Boîtes de montres, Holding״, בתרגום מילולי – לה ג׳נרלה, גופי שעונים, חברת אחזקות).
לה ג׳נרלה נוסדה בשנת 1969 על ידי משפחת בורקוורד, כשהיא מאחדת מספר יצרני גופי שעונים קטנים תחת קורת גג אחת. החברה גדלה והתפתחה, כשהיא מעסיקה בשיאה כ-800 עובדים בעמק הג׳ורה לבדו, מה שהפך אותה ליצרנית גופי השעונים הגדולה באירופה באותה תקופה.
בשנת 1984 לה ג׳נרלה מתמזגת עם EPSA, כשהחברה הממוזגת נקראת Piquerez-Bourquard SA. החברה הממוזגת ממשיכה לייצר גופי שעונים עם כ-200 עובדים, אך לצערן של משפחות בורקוורד ופיקרה, בשנת 1986 החברה נסגרת.
הפטנט המפורסם ביותר והמוכר ביותר של חברת ארווין פיקרה הוא גוף הקומפרסור-סופר קומפרסור שהחברה פיתחה. בשנות החמישים של המאה הקודמת הופיע סוג חדש של שעונים – שעוני צלילה. כדי לייצר שעון צלילה, השעון צריך להיות עם גוף שעון אטום למים. בעיית האיטום של גופי השעונים הייתה לא פשוטה ויצרניות שעונים, או למעשה, גופי שעונים, חיפשו אחר דרכים להפוך את השעונים שלהם לאטומים יותר, או למעשה, אטומים לחלוטין, בפני מים.
ב-6 למרץ 1956 מקבלת חברת ארווין פיקרה אישור לרישום פטנט, אותו הגישה קצת יותר משנתיים מוקדם יותר, בראשון לפברואר 1954.
הפטנט מתאר גב שעון המתחבר אל גוף השעון בחלק האחורי שלו, כשבקצה של גב השעון נמצא קפיץ גלי. הקפיץ הגלי הזה הוא למעשה מה שהופך שעון לשעון קומפרסור או לשעון סופר קומפרסור.
בשעוני צלילה ״רגילים״, גב השעון יושב בצורה הדוקה מאוד על גוף השעון. ככל שלחץ המים עולה, גב השעון נלחץ בצורה חזקה יותר אל עבר אטם ה-O-Ring. מסיבה זו, אטם ה-O-Ring נשחק בצורה מהירה יותר לעומת שעונים שלא משמשים לצלילה. זאת גם הסיבה שבגללה שעוני צלילה מודרניים צריכים לעבור בדיקת אטימות באופן שוטף.
בניגוד לשעונים הללו, שעון סופר קומפרסור מגיע עם גב המורכב באמצעות קפיץ. ממש בקצה של גב השעון, אנו מוצאים קפיץ גלי. למעשה, בסיס גב השעון כבר אטום עוד לפני שאטם ה-O-Ring נדחס לחלוטין.
ככל שלחץ המים עולה, גב השעון יכול לנוע מעט פנימה, מה שמגביר את לחץ הדחיסה על אטם ה-O-Ring ולמעשה אוטם את השעון אפילו בצורה טובה יותר.
ברמות דחיסה נמוכות יותר, מופעל לחץ נמוך הרבה יותר על אטם ה-O-Ring. רק כאשר נכנס למים עמוקים יותר, כאשר לחץ המים הופך כה חזק עד כי נדרשת דחיסה מלאה, רק אז הקפיץ מתחיל ללחוץ לחלוטין על אטם ה-O-Ring.
היות וגב השעון לא נלחץ לצמיתות כנגד אטם ה-O-Ring, הודות לשימוש בקפיץ כאשר לחץ המים נמוך, הוא אינו נשחק בצורה מהירה כל כך כמו שעוני צלילה ״רגילים״, או למעשה, כאלו שהם לא שעוני סופר קומפרסור.
למעשה, ארווין פיקרה רושם פטנט המתאר את גב השעון, כשהוא משווק את גב השעון עם הגב הקפיצי תחת מספר שמות, שמתארים עמידות גבוהה יותר למים.
כפי שאפשר לראות בתמונה, ארווין פיקרה משווקת את הקומפרסור, הקומפרסור 2 ואת הסופר קומפרסור.
כפי שציינו ואנחנו מקווים שאתם זוכרים, EPSA הייתה יצרנית גופי שעונים בלבד. החברה לא ייצרה שום רכיב הקשור לתעשיית השעונים מלבד גופי שעונים. עם זאת, את גופי השעונים שלה, במיוחד גופי הקומפרסור והסופר קומפרסור ניתן למצוא לאורך שנות החמישים, השישים והשבעים של המאה הקודמת אצל מעל ל-100 יצרניות שעונים שונות!
בין השמות המוכרים שהשתמשו בגופי הסופר קומפרסור של EPSA אפשר למצוא את יגר לה-קולטרה ולונג׳ין, חברות שאולי הפכו כיום למזוהות ביותר עם הסגנון הזה, ג׳יררד פרגו, המילטון, Bulova, Enicar, Universal Geneve, Wittnauer, Benrus, המילטון, בלנפיין, בוכרר, IWC, LIP וטיסו.
השעונים המפורסמים ביותר ואלו שהכתיבו למעשה את הסגנון שנקרא כיום סופר קומפרסור הם שעונים שהגיעו עם שני כתרים ועם בזל צלילה פנימי. כתר אחד מוקם בשעה 2 בגוף השעון, כשהוא היה אחראי על הבזל הפנימי, כשהכתר נוסף, בשעה 4, שימש למתיחת המנגנון ולקביעת השעה.
עם זאת, חשוב לציין כי ארווין פיקרה ייצרה גם גופי סופר קומפרסור עם כתר בודד. חלק מהשעונים הללו הגיעו עם בזל צלילה חיצוני, כשחלק מהם היה אפילו ללא בזל מסתובב.
בדרך כלל, השעונים שהגיעו עם שני כתרים הגיעו עם סימני הצלבה ייחודיים על הכתרים שלהם, כשחלק מהמותגים שמו את הלוגו שלהם על גבי הרקע של אותה טקסטורה מוצלבת. אותם כתרים היו בדרך כלל גדולים ועבים למדי (Oversized), תכונה שהייתה אמורה להקל על הפעלתם והשימוש בהם מתחת למים.
מאפיין עיצובי נוסף שהפך למזוהה עם שעוני הסופר קומפרסור, הוא לוגו קסדת הסופר קומפרסור. הלוגו הזה הוטבע כמעט תמיד על גבי החלק הפנימי של גב השעון, כשיצרניות שעונים רבות שילבו גרסה מפורטת יותר של הלוגו הזה על גבי החלק החיצוני של גב השעון. כך למעשה, באמצעות מבט חטוף על גב השעון, יכולתם לדעת, לפחות באותן שנים, אם מדובר בשעון סופר קומפרסור.
הרוב המוחלט של שעוני סופר קומפרסור הגיעו בשני גדלים של גופי שעונים. אחד בקוטר של 36 מ״מ והשני בקוטר של 41 מ״מ. יצרניות שעונים רבות השיקו שעוני סופר קומפרסור כשהן משתמשות בשני הגדלים. השעון ההיסטורי הבולט ביותר שמגיע עם עיצוב הסופר קומפרסור הקלאסי, עם שני כתרים ובזל פנימי מסתובב הוא שעון הפולריס של יגר לה-קולטרה, אחד משעוני הצלילה האייקוניים, שנמכר בימים אלו בגרסה מחודשת, מודרנית ויפה במיוחד.
החברה השניה שמזוהה באופן מובהק כיום עם הסגנון העיצובי הזה היא לונג׳ין. אם יש משהו שבלונג׳ין יודעים לעשות בצורה נפלאה, זה לחדש שעונים היסטוריים ואייקונים של החברה. בשנת 1959 משיקה לונג׳ין את רפרנס 7042 שלה, שעון צלילה שאותו היא תשחזר עם סדרת הלג׳נד דייבר המודרנית שלה, שנמכרת בימים אלו, סדרה שמשחזרת בצורה כמעט מושלמת את המראה האייקוני של רפרנס 7042 ואת סגנון הסופר קומפרסור.
אם אתם שואלים את עצמכם מדוע הבזל הפנימי המסתובב הפך לאחד מסימני ההיכר של שעוני הסופר קומפרסור, אתם שואלים שאלה מצוינת. הבזל הפנימי הוא למעשה חלק מפתרון האיטום של גוף השעון. פיקרה רצתה שהחלק הקדמי של גוף השעון יהיה מקובע מקדימה, ללא חלקים מסתובבים כלשהם (בזל צלילה למשל) שיצריכו שימוש באטמים כאלו ואחרים. כך למעשה כל גוף השעון אטום ופעמים רבות גם מדובר בגוף שעון בתצורת מונובלוק. כך למעשה נשאר לנו רק חלק אחד שצריך לאטום בגוף השעון, החלק האחורי, גב השעון, שהוא למעשה גב שעון עם פטנט הקומפרסור. כך למעשה, הרעיון הוא להפחית ככל האפשר את המאמץ והלחץ על גומיות ואטמים שונים בתוך השעון, כשחשוב להבין ולזכור כי באותה תקופה, טכניקות הייצור לא היו מתקדמות כל כך והאיכות של אותם חומרי איטום וגומיות לא הייתה גבוהה במיוחד.
אנחנו מקווים שלאחר קריאת מאמר זה, אתם מבינים בצורה טובה יותר את המונח סופר קומפרסור ואת ההבדל בין הסגנון העיצובי לבין פטנט גב השעון הסופר קומפרסור. חשוב לציין כי כיום הטכנולוגיה או שאולי נכון יותר להגיד הפטנט הזה נזנח כמעט לחלוטין.
החל משנות השבעים ואילך של המאה הקודמת, עקב התקדמות משמעותית בתחום החומרים, עברו יצרניות השעונים להשתמש בטבעות איטום מפלסטיק. טבעות איטום חזקות הפכו למעשה לקלות הרבה יותר לייצור מאשר גב השעון הקפיצי, מה שהפך את המונח ״סופר קומפרסור״ לכזה שמתייחס לסגנון עיצובי, כשבפועל, כמעט ואין קשר בין העיצוב שמשלב שני כתרים ובזל פנימי לבין השימוש בגב סופר קומפרסור כיום.