השבוע הכרנו כאן באתר את שעון הצלילה החדש של יוליס נרדין – דייבר X סקלטון שחור. המונח סקלטון מופיע לא מעט בכתבות אצלנו כאן באתר, שכן כמעט כל יצרנית שעונים מחזיקה בשעון סקלטון כזה או אחר. החלטנו השבוע לתת לכם היכרות קצת יותר מעמיקה עם המונח הזה, לספר לכם מתי הופיע שעון הסקלטון הראשון בהיסטוריה (ספוילר – הרבה יותר מוקדם ממה שאתם חושבים) ומה עומד מאחורי הרעיון להפוך שעון לשעון סקלטון. שעוני סקלטון – כל מה שרציתם לדעת.

אנדרה צ׳ארלס קארון

אנדרה צ׳ארלס קארון (André Charles Caron) נולד בליזי-סור-אורק ( Lizy-sur-Ourcq), ביום שבת, ה-26 לאפריל, 1698. אנדרה צ׳ארלס היה בנם של השען וסוחר השעונים דניאל קארון (1670-1708) ומארי פורטין (נולדה בשנת 1670 לערך, נפטרה ב-1734). הוא התחתן עם מארי לואיז פינצ׳ון  (Marie-Louise Pinchon – נולדה ב-1700 לערך, נפטרה ב-1758), ב-15 ביולי 1722, בכנסיית סנט אנדרה דה ארטס (St André des Arts). אחד העדים בחתונה היה אחיו של אנדרה צ׳ארלס, פייר קארון, שהיה גם הוא שען.

מהנישואים הללו נולדו לקארון 7 בנות ו-3 בנים (!). אחד מהבנים היה פייר אוגוסטין קארון דה בומרשה, שהפך מאוחר יותר גם הוא לשען ידוע, בנוסף לעיסוקים רבים ומגוונים כגון – ממציא, מחזאי, מוזיקאי, דיפלומט, מרגל (!), מו״ל, גנן, סוחר נשק, סטיריקן, איש כספים ואפילו מהפכן …

פייר אוגוסטין קארון דה בומרשה, בנו של קארון. מקור - ויקיפדיה.
פייר אוגוסטין קארון דה בומרשה, בנו של קארון. מקור – ויקיפדיה.

לאחר מותה של לואיז, קארון מתחתן עם ז׳אן גוישון (Jeanne Guichon), ביום רביעי, ה-15 לינואר 1766, בסן-מרי שבפריז. ביום שלישי, ה-18 לאפריל 1775, אנדרה צ׳ארלס קארון מתחתן בפעם השלישית (והאחרונה …) לסוזן לאופולד ג׳אנזוט (Suzanne Léopold Geanzot).

קארון מתבסס ברחוב Rue des Lavandières (בתרגום מילולי – ״רחוב נשות הכביסה״) וזוכה לתואר ״השען המלכותי״ של המלך לואי ה-15, תפקיד אותו הוא ממלא בין השנים 1720 ל-1760.

שעוני סקלטון – ההתחלה

החל משנת 1744 מתחיל לעבוד אצל צ׳ארלס אנדרה קארון חובב שעונים, שיהפוך לסטאז׳ר אצל קארון ומאוחר יותר אפילו לחתן שלו, מי שעולם השעונים מכיר בשם ז׳אן אנטואן לפין. לפין נחשב לאבי השעונים המודרניים ומי שהרעיונות שלו היו בעצם ההשראה לפיתוחים והמצאות רבות של החניך שלו, מי שנחשב ליצרן השעונים הטוב ביותר בהיסטוריה – אברהם-לואי ברגה. לפין מתחתן עם בתו של קארון – מדלן קארון, בשנת 1756 והופך לשותף בחברה, שתקרא Caron et Lepine, חברה שהתקיימה תחת השם הזה עד לשנת 1760 בערך.

בשנת 1760 אנדרה צ׳ארלס קארון מציג שעון כיס עם גשר איזון חשוף, שעליו הופיעה חריטה של שם המשפחה שלו – קארון – Caron. למעשה, קארון הפך את גשר האיזון למוטיב העיצובי המרכזי ביצירה שלו. קארון הסביר כי הוא בחר בגישה העיצובית כזו כדי שבעל השעון, ביחד עם כל מי שיוכל לראות את השעון וירצה להתבונן בו, יוכל לראות חלק מהרכיבים הפנימיים, בנוסף לאפשרות להתאמה אישית של השעון (חריטת השם על גשר האיזון).

שעוני סקלטון - שעון הסקלטון של קארון. מקור - italianwatchspotter.
שעוני סקלטון – שעון הסקלטון של קארון. מקור – italianwatchspotter.

למרות שטכניקת הסקלטון הופעלה רק בחלק אחד של המנגנון, זו הייתה למעשה האיטרציה המוקדמת ביותר של שעון סקלטון ולמעשה השעון הזה נחשב לשעון הראשון שסלל את הדרך לשעוני הסקלטון שאנו מכירים כיום.

האם ההמצאה של אנדרה צ׳ארלס קארון, הסקלטון, השפיעה על החתן שלו, ז׳אן אנטואן לפין? לפין הטביע את חותמו בעולם השעונים על ידי חידושים טכנולוגיים רבים, החשוב ביותר שבהם – המצאת Lèpine Caliber (קליבר לפין). קליבר לפין כלל למעשה הפרדה של חלקים מסוימים של המנגנון על ידי סדרה של גשרים, טכניקה נפוצה כיום בעולם השעונים. האם רעיון הסקלטון המוקדם של קארון תרם לפיתוח המאוחר יותר של לפין? האם לפין בעצם אימץ את הגשר החשוף מהשעון של חמיו והפך אותו למוטיב מרכזי בעיצוב הקליבר שלו? סביר מאוד להניח שכן, אם כי לא מצאנו תיעוד כלשהו לרעיון הזה.

אנדרה צ’ארלס קארון נפטר ביום שני, 23 באוקטובר 1775 בפריז, ברחוב רו דה סינק-דיאמנס (Rue des Cinq-Diamants), בגיל 77.

למרות החשיבות ההורולוגית של קארון ובמיוחד של החתן שלו, רעיון הסקלטון לא זכה לפופולריות גדולה במיוחד והוא די נזנח במרוצת השנים, עד לקאמבק הגדול שלו, שיגיע, כפי שתראו מיד, רק כעבור כ-200 שנה …

שעוני סקלטון – הקאמבק

כאמור, קונספט שעוני הסקלטון לא התבסס בעולם השעונים ונזנח לשנים רבות. הקאמבק של השיטה-טכניקה הזאת מגיע כאמור רק כעבור כ-200 שנה, בשנות השישים של המאה הקודמת. באותן שנים, תעשיית השעונים השוויצרית הייתה בתוך המשבר החמור בתולדותיה, משבר הקוורץ. תעשיית השעונים השוויצרית ניסתה באותן שנים כל שיטה אפשרית ״להעיר את השוק״.

אחת הגישות באותה תקופה הייתה לנסות להדגיש ולהעצים את ההיסטוריה, האומנות ובעיקר ההורולוגיה שמאחורי השעונים המכאניים כדי להדגיש את ההבדל ביניהם ובין שעוני הקוורץ. יצרניות שעונים רבות באותה תקופה הבינו כי אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות לוח סקלטון. אותן יצרניות השקיעו זמן ומאמץ במטרה לפתח את הטכניקה הזו, מתוך מטרה אחת – לגרום לעונד השעון להביט לרגע נוסף בשעון, כדי להעריך את האיכות והאומנות שמאחורי המנגנון המכאני, שהיה חשוף יותר, הודות ללוח הסקלטון.

שעוני סקלטון – איך עושים אותם?

הרעיון הבסיסי ביותר מאחורי יצירת שעון לשעון סקלטון, היא הסרה של כמות גדולה ככל האפשר של מתכת מהממנגנון, תוך כדי שאנחנו שומרים על התפקוד התקין של המנגנון. למעשה, על ידי הפיכת השעון או המנגנון לשעון סקלטון, תוך כדי הקטנת הגשרים למינימום האפשרי, הקטנת גלגלי השיניים השונים ורכיבים נוספים במנגנון, אנחנו נשארים רק עם הרכיבים החיוניים במנגנון, כשהם חשופים לעיני המתבונן בהם.

אם זה נשמע לכם פשוט, אז תרשו לנו לספר לכם שמדובר בהישג טכנולוגי של ממש. מנגנוני סקלטון הם מנגנונים עם טכניקה, סיכונים ומורכבויות רבות, הן מבחינה מכנית והן מבחינה עיצובית.

ההיבט המסובך ביותר במנגנוני סקלטון, היא היכולת של יצרן השעון או המנגנון ״לחתוך״ או ״לגלח״ בזהירות את המנגנון, לפעמים בדיוק קטן יותר ממילימטר, את אותה מתכת ״מיותרת״. אם זה נשמע לכם קצת מוגזם או שאתם לא מבינים מה כל כך מסובך בפעולה הזאת, תרשו לנו לספר לכם שפעולה נכונה ותקינה של מנגנון שעון מושפעת מאוד מהתפלגות המסה בתוך המנגנון. לכן, זאת הופכת להיות משימה קשה מאוד לביצוע, כאשר מפשיטים מהמנגנון מסה גדולה של מתכת.

שעון סקלטון של זניט. מקור - אתר החברה.
שעון סקלטון של זניט. מקור – אתר החברה.

למעשה, זאת הסיבה המרכזית שבגללה מנגנוני סקלטון כמעט ולא היו קיימים לאורך מאות שנים. עד להופעת הטכנולוגיות המודרניות, זו הייתה משימה קשה, מורכבת ומאומצת להפליא שדרשה מיצרני השעונים לבצע ניסויים רבים ועתירי עבודה.

זו בעצם הסיבה שאפשר למצוא מספר קטן מאוד של שעוני סקלטון המתוארכים לפני המחצית השנייה של המאה העשרים.

למה זה טוב?

בעולם השעונים, כמעט בכל החלטה הקשורה לייצור ועיצוב השעון, צריך לקחת בחשבון האם היא משפיעה על הביצועים של השעון. חשוב לציין כי לטכניקת הסקלטון יש השפעה קטנה מאוד (אם בכלל) כדי לשפר בפועל את הביצועים הטכניים של השעון. למעשה, אפשר לקבוע באופן כמעט מוחלט כי טכניקת הסקלטון מגיעה אך ורק למטרות אסתטיות – היא מאפשרת לכל רכיב ורכיב בודד במנגנון, זעיר ככל שיהיה, להיות בתצוגה מלאה כלפי המתבוננים בו.

למעשה, העובדה כי כל רכיב ורכיב במנגנון חשופים לעיני המתבונן, מביאה אותנו למורכבות יסודית נוספת במנגנוני סקלטון ואפילו אם תרצו, מסוכנת למדי. היות וכל העיניים נשואות אל המנגנון, יצרן השעון או השען שמייצר את המנגנון, צריכים לתת את דעתם על גימור ללא רבב של כל רכיב ורכיב במנגנון השעון, במיקום שלו, בצבעים שלו ואפילו כיצד הוא משתלב עם רכיבים אחרים.

שעוני סקלטון - יצירה של פטק פיליפ. מקור - אתר החברה.
שעוני סקלטון – יצירה של פטק פיליפ. מקור – אתר החברה.

לכן כיום, שעוני סקלטון הם הרבה יותר מסתם שעונים ״ערומים״. שענים משתמשים בטכניקה הזאת כדי להציג את מלוא היכולות האומנותיות שלהם, במקרים רבים על ידי גימור ידי של כל רכיב ורכיב במנגנון, תוך שימוש בכלי עבודה פשוטים, כאלו שנמצאים בשימוש מאות שנים בתעשיית השעונים.

למרות ששעוני סקלטון הם בדרך כלל בקצה העליון של שוק השעונים ומגיעים עם עבודות יד ומעוטרים בעבודות יד בטכניקות עתיקות, אי אפשר שלא להכיר בהתקדמות בתחום שהגיעו בעקבות טכנולוגיות חדשות.

החידוש אולי המשמעותי ביותר הוא בצורה של תוכנות המאפשרות לחשב את כמות החומר המקסימלית שאפשר להסיר מהמנגנון מבלי לפגוע בתפעול ובתפקוד שלו. בנוסף, התוכנות הללו גם מאפשרות לייעל ולייצר רכיבים ״מופחתים ורזים״ ככל האפשר. התוכנות הללו הפחיתו באופן משמעותי את מספר שעות העבודה שנדרשו לייצור מנגנוני ושעוני סקלטון ואפשרו בנוסף לייצר מנגנוני סקלטון ״מראש״ או ״לכתחילה״ בפעם הראשונה.

תרשו לנו להסביר את המשפט הקודם. עד להופעת התוכנות הללו, מנגנוני סקלטון הגיעו במרבית המקרים על בסיס מנגנונים רגילים, שמהם התחילו להסיר מתכת בשיטת ניסוי וטעיה. תוכנות המחשב אפשרו בעצם לתכנן, לעצב ולהריץ חישובים מלאים על גבי המחשב ובעצם לשלוח לייצור מנגנון שהוא כל כולו מנגנון סקלטון ״טבעי״.

ריצ׳רד מיל ושעוני סקלטון

החברה שנושאת היום בגאון את דגל הסקלטון ולמעשה הפכה את הטכניקה לחלק בלתי נפרד מה-DNA של החברה, או אם תרצו, ביססה אפילו את ה-DNA שלה על שעוני סקלטון, היא ריצ׳רד מיל.

עם זאת, בניגוד ליצרניות שעונים אחרות, אצל ריצ׳רד מיל, נושא הסקלטון מגיע מנקודת מבט או השקפה נוספת, חשובה לא פחות מהצד הויזואלי – הפחתת משקל.

שעוני סקלטון של ריצ׳רד מיל.
שעוני סקלטון של ריצ׳רד מיל.

אם אתם זוכרים את הכתבה שלנו על ריצ׳רד מיל (אם לא, מוזמנים לרענן את הזיכרון שלכם ולקרוא אותה), ריצ׳רד מיל אמר בראיונות רבים כי היעדים שלו בייצור שעונים הם חוסר משקל והתנגדות להלם-זעזועים. כדי לעשות זאת, ריצ׳רד מיל מתכנן את השעונים שלו בצורה קלינית כמעט, מתוך מטרה אחת – לעמוד ביעדים הללו. הדרך להשגת היעדים הללו היא על ידי הקפדה שלא לשלב בשעון שום דבר שלא הכרחי. הרצון הזה הוביל את מיל לפתח את אותה ״רשת מתכת״ האופיינית לשעונים שלו, שבעצם מחזיקה את רכיבי המנגנון ובעצם הופכת את השעונים לביטוי אולי הבולט ביותר ולבטח המתקדם ביותר טכנולוגית לשעוני סקלטון בעולם השעונים.

לסיכום

הרעיון של שעוני סקלטון הגיע כפי שקראתם בכתבה לפני מאות שנים. עם זאת, רק החל מהמחצית השניה של המאה העשרים הגיעו חידושים טכנולוגיים שאפשרו ליצרניות השעונים לייצר שעוני סקלטון ״אמיתיים״, עם הרבה פחות השקעה ומאמץ. כיום עומדים לרשות יצרני השעונים כלים ממוחשבים מתקדמים כל כך, המאפשרים להם לייצר מנגנוני סקלטון ושעוני סקלטון שנראים כאילו הם לקוחים מסרט מדע בדיוני ולא משהו שמבוסס על מסורות ייצור בנות מאות שנים. מה אתם חושבים עכשיו על שעוני סקלטון?