כמו במוצרים שונים שאנו מכירים מחיי היום יום, גם בשעונים קיימים תווי תקן, או ליתר דיוק – חותמות איכות המעידות על טיב השעון. בכדי למצוא אותן על השעון שלנו, עלינו לגייס סכום כספי לא מבוטל היות ורק השעונים היקרים יותר מגיעים עם אחריות לרמת איכות כזו או אחרת. תווי התקן השונים יכולים להתמקד בשלושה מישורים שונים. אנו נסביר לכם על הסמכות ותווי תקן של שעונים – מה זה COSC, כרונומטר, ועוד.

המישור הראשון בו מתמקדים תווי התקן הוא הדיוק, עד כמה השעון מדייק ובאיזו עקביות עושה זאת. נתון זה נבדק לרוב  בסטייה ממוצעת ליום ובמנחים שונים של השעון. כלומר – כאשר השעון נשען בתנוחות שונות: לוח למעלה, לוח למטה, כתר למעלה וכדומה – זאת מכיוון שבכל תנוחה פעולת המשקולת של השעון מושפעת באופן שונה מכוח הכבידה. יהיו מנחים מדייקים יותר ומנחים מדייקים פחות.

המישור השני קשור לאיכות המבנה של השעון: עמידות למים, תפקוד נכון של הכפתורים, עמידות לזעזועים ועמידות לפגעי סביבה, בעוד שהמישור השלישי הוא אופן בניית השעון  מישור שבו מתייחסים לרמת הגימור של מרכיבים במנגנון ולאופן הרכבתם. מישור זה שמור בעיקר לשענות עילית.

ישנם תקנים כלליים או עצמאיים, שכל חברה יכולה להגיש את שעוניה לבדיקה ובתמורה הם יקבלו תעודה המעידה על תוצאות הבדיקה. ובנוסף ישנם תווי תקן בבעלות החברה או המותג עצמו שמעידים על הדרך שבה החברה מבטיחה ללקוחותיה את איכות השעונים שלה.

תווי תקן עצמאיים:

 

Marine Chronometer

ה-Marine Chronometer הוא תו התקן הראשון שנועד לשעונים. משמעות ההסמכה היא שהשעון יציב ומדויק מספיק בכדי לנווט בעזרתו בימים ואוקיאנוסים באופן עצמאי, זאת ביחס לשעון מרכזי אחר כגון שעון העיר או דומיו. תקן זה שימש בעיקר את המחוונים אשר נמצאים על ספינות מאמצע המאה ה-18. בכדי לנווט בעזרת שעונים, את השעון היו מכוונים לדוגמה לזמן גרינוויץ שבאנגליה (GMT) וניתן היה לנווט בעזרתו במרידיאן גרינוויץ’ באוקיאנוס. הניווט נעשה בעזרת סדרה של חישובים טריגונומטריים אשר אפשרו לרב החובל למקם את ספינתו על פני המפה. הכרונומטר הימי הראשון שהצליח לעמוד במשימת הניווט הנ”ל היה זה של הריסון בשנת 1761. מדובר בשעונים גדולים לרוב שהיו עם הזמן לבסיס שעון הכיס המוכר לנו כיום.

דוגמא לכרונומטר ימי ששימש את ג’ון האריסון. הדגם נקרא H4 (מקור: Atlas Obscura)

Observatory Chronometer

הקפיצה הבאה במתן הסמכת דיוק של שעון היה בשימוש במצפה כוכבים. הבדיקה הייתה נערכת במשך 30 עד 50 יום והייתה קשורה לתנועת גופים שמימיים. בשנות השישים, מעל רבע מיליון מנגנונים היו מקבלים הסמכת כרונומטר, שמעידה כי הם מדוייקים ביותר, אך כמות השעונים שזכו לקבל את ההסמכה של ה-Observatory Chronometer עמדה על מאות בודדות בלבד. יחד עם זאת, מספר מועט של מנגנונים עם הסמכה זו שרדו לאורך השנים. אם נשווה זאת למכוניות, המנגנונים שקיבלו הסמכה “כרונומטר מצפה כוכבים” היו כמו מכוניות  פורמולה 1, מכונית מירוץ עוצמתית, שבורכה בשיא הטכנולוגיה, אך עדינה ושברירית, יחסית, ולא אחת שהייתם רוצים לנסוע איתה סתם ככה מהבית למכולת. כך היו גם המנגנונים שעמדו בהסמכה זו – מדוייקים לאין שיעור, אך עדינים בצורה יוצאת דופן, ורובם המוחלט – כאלו שנבנו במיוחד לצורך קבלת ההסמכה, ולא לשימוש יום יומי הדוק.

זניט קליבר 135 – אחד השעונים שקיבלו הסמכת Observatory Chronometer (מקור: Monochrome Watches)

COSC – Chronometer

מדובר בארגון המוכר ביותר בעולם לצורך מתן תו תקן של דיוק לשעון. מדובר על ארגון שקם בשנת 1973, וכולל בתוכו שלוש מעבדות שונות אשר עסקו בבדיקות של דיוק עוד מהמאה ה-XIX. משמעות ראשי התיבות: Controle Officiel Suisse des Chronometres. מדובר על גוף רשמי של תעשיית השעונים לצורך אישור שעונים העומדים בתקן של כרונומטר מכאני על פי ISO3159.

כל מנגנון שעובר את תהליך ההסמכה מקבל מספר סידורי משלו יחד עם תעודה של ארגון COSC ועל לוח השעון ניתן לרשום את המילה Chronometer בכדי לשקף את איכות המנגנון, כחלק מתנאי הקבלה. את המבחן מבצעים על המנגנון בלבד ולאחר ההסמכה חוזר המנגנון למפעל ומורכב בתוך השעון. תהליך הבקרה אורך 16 ימים שבמהלכם בודקים דיוק ב-5 מנחים, כשבימים 11 ו-13 בודקים גם את התפקוד בטמפרטורה של 8 מעלות ו-23 מעלות צלסיוס. הקריטריונים שהשעונים צריכים לעמוד בהם הם סטייה מקסימאלית שבין (4-) ל (6+) שניות ליום עם שינויים ממוצעים בין מנחים ובין טמפרטורות לפי טבלאות הארגון. מדובר בארגון שמסמיך הכי הרבה מנגנונים בשוויץ – קרוב למיליון בשנה. הוא משמש תו התקן הנפוץ ביותר בתעשיית השענות, המשקף כי מדובר בשעון איכותי יותר משעונים להם אין הסמכה זו. אחד החסרונות הבולטים הוא הצורך לשלוח את המנגנונים ולהחזירם למפעל בכדי להרכיב בשעון, כשלפעמים תהליך ההרכבה בשעון יכול לשנות את הנתונים והדיוק של המנגנון. 

Poinçon de Genève

חותם ז’נבה, הינו חותם העיר וקנטון ז’נבה. בנוסף הינו מנגנון רשמי להסמכה של האיכות המקסימאלית של שעון המיוצר בשוויץ. מערך ההסמכה נוסד באופן רשמי בשנת 1886 על ידי המדינה – שוויץ, והזכות לחרוט את החותם על שעונים ומנגנונים ניתנה ליצרנים רק לאחר קבלת ההסמכה. עד לשנים האחרונות החותם היה מתייחס רק למנגנון, אולם בשנים האחרונות חל שינוי בקריטריונים והשעון השלם – כולל מרכיביו החיצוניים – עומד למבחן. באופן גורף, ניתן לומר שאם יש לשעון חותם ז’נבה – הוא שייך לשענות עילית. המחירים של שעונים אלה לא נגישים כלל וכלל, אך מנגד מדובר ביצירות אומנות שערכן עם הזמן, ברוב המקרים, רק הולך ועולה. הקריטריונים של חותם ז’נבה כוללים את רמת גימור של חלקי המנגנון – רק החלקים האיכותיים ביותר, ברמת הגימור הגבוה ביותר, ועם אלו נמדדות פעילות המנגנון, אמינותו, ודיוקו. חלק מהמבחנים מיועדים לבדיקת השעונים המורכבים והמיוחדים ביותר ואין הסמכה אחרת היכולה להשתוות אליה.

רמת הגימור, שהיא החלק החשוב ביותר של חותם ז’נבה, נדרשת להיות כזו שלפיה כול חלק וחלק של המנגנון יעבור פוליש והברקה בצורות שונות, ובסופו של דבר, במנגנונים עם הסמכה זו, אין חלק שלא נבדק לעמוד בתקן. קריטריוני האסתטיקה של מנגנון הבריחה נוקשים ביותר: איסור מוחלט על שימוש בדבק, כל חלקי המנגנון צריכים לעבור פוליש, ומכסים מתאימים נדרשים על פי ההסמכה לחלקי המנגנון בכדי לשמור על מראה אלגנטי ונקי. אותם כללים חלים גם על גלגלי השיניים וחלקי החיבור. הגשה של השעון המורכב סופית נדרשת, ויחיד איתה נדרשת הגשה גם של תוכניות התכנון וההנדסה של השעון. בנוסף, נבדקות גם כל הפונקציות למשך מחזור חיים שלם – על ידי מבחנים ייחודיים לכול סוג של קומפליקציה. השעון המוגמר נבדק בלחצי מים המתאימים להצהרות היצרן – החל ממינוס חצי אטמוספרה ועד ל-3 אטמוספרות, ובנוסף, בודקת ההסמכה כי רמת המתח זהה לזו שהיצרן מצהיר עלייה. חלקה האחרון של ההסמכה הוא בדיקת הדיוק – סטייה מקסימלית שמותרת לפי הסמכת ז’נבה היא דקה בשבוע, כאשר כלל הפונקציות פועלות, כולל כרונוגרף. הסמכת ז’נבה היא ההסמכה המעמיקה ביותר מצד גוף עצמאי, והינה למעשה סמן ימני למה שמוגדר כשענות עילית בתעשיית השעונים.

חשוב לציין כי המילה Geneve קיימת על לוחותיהם וחלקיהם האחרים של שעונים רבים מאוד. הלה מעיד על כך שהשעון מיוצר בקנטון ז’נבה, אך אין לו שום קשר להסמכת חותם ז’נבה, שנראה כך:

(מקור: ויקיפדיה)


Qualite Fleurier

זהו תו האיכות העצמאי האחרון שהוקם. העמותה הוקמה ב-2001 כאלטרנטיבה לתקן חותם ז’נבה, הפעם מאיזור נאושטל שבשוויץ.  שלושה מותגים משתמשים בתו איכות זה: Chopard, Parmigiani Fleurier ו- Bovet, ויצרנית מנגנונים אחת: Vaucher. העמותה עצמאית, ודלתותיה פתוחות לבחינת שעונים ולא רק מנגנונים של כל חברה אשר תחפוץ בכך. העמותה מתייחסת גם למבנה וגימור השעון וגם לתכונות הדיוק.

תקציר הדרישות של חותם פלוריאר:

  • ייצור שוויצרי 100%.
  • הערכת איכות החלקים בגימור שלהם ברמה ויזואלית.
  • טסט Chronofiable, מדובר על מבחן מבני של השעון, כפתורים, עמידות לזעזועים, כוחות משיכה של הכתר וכו’.
  • תו תקן של COSC נדרש לשעון נבדק, לצורך קבל תקן זה.
  • Fluritest – מבחן של דיוק השעון על מכשיר המדמה את תנועת העונד התיאורטי. טווח הסטייה המאושר עומד על 0 עד 5+ שניות ליום.

בדיקת הדיוק של חותם פלוריאר מחמירה יותר מאשר חותם ז’נבה, אך במקביל, מהתרשמות מדוקדקת ומעמיקה במיוחד (רצוי אפילו עם זכוכית מגדלת) משעונים בעלי חותם איכות פלוריאר, ניתן להבחין כי רמת הגימור של החלקים אשר זוכים לחותם זה היא נמוכה יותר מחותם ז’נבה.

Besancon Observatory Certificate

מדובר על מרכז השענות הישן של בסאקון שבצרפת. בעבר היו מסמיכים שעונים כרונומטריים על בסיס יחידות מוגמרות ולא מנגנוני בסיס, היות ומאמינים כי תהליך ההרכבה ומורכבות השעון משפיעים גם על הדיוק. בהסמכה זו עובדים לפי ISO 3159, בין היצרנים להם הסמכה זו: לאורן פריאר ול.לרואי, שני יצרני עילית מיוחדים מאוד.

 

GLASHÜTTE OBSERVATORY CERTIFICATE

באופן דומה ל-Besancon Observatory Certificate, גם מצפה כוכבים זה בוחן שעונים מוגמרים. תקן זה הוא על פי DIN 8319, מתמחים במנגנוני קוורץ, ועובדים יחד עם גלשוטה אוריגינל ושעוני רשת החנויות וומפה בין היתר.

 

הסמכות ישירות ועצמיות מטעם יצרנים:

Master control 1000 Test – Jaeger Le Coultre

ייגר לה קוטור היא חברה ותיקה בתחום השענות, אשר במשך עשורים הייתה עמוד השדרה של שענות היוקרה והעילית בשוויץ – בין מנגנוניה המפורסמים ביותר היו אלו ששימשו את הרויאל אוק הראשון והנאוטילוס הראשון. כיום היא מוכרת יותר לקהל הרחב ועסוקה בייצור וקידום השעונים שלה מאשר מכירת מנגנונים לחברות אחרות. החברה מציעה תו תקן עצמאי ובלעדי לשעונים שלה בשם Master Control 1000 Hours Test. זהו תהליך בקרה באורך 1000 שעות (כמעט 42 יום) שבמהלכו נבדקים הפרמטרים הבאים בשעון המוגמר ולא רק המנגנון עצמו:

  • דיוק שבין (1-) ל (6+) שניות ביום במשך תקופת המבחן, ב-6 מנחים שונים.
  • בדיקות משך הטעינה בשעון ודיוק ברמות טעינה שונות.
  • בדיקת פונקציות ומראה השעון.
  • בדיקת הקשה (מכה פיזית) על ציר המשקולת.
  • מבחן מנחים גם ב-Cyclos (מכשיר המדמה ענידה של השעון על היד).
  • אטימות למים בלחץ של לפחות 5 אטמוספרות.
  • עמידות לזעזועים, הכוללת 20,000 נקישות קטנות על השעון.
  • עמידות לשינוי טמפרטורה בין (4) ל-40 מעלות והפרשי דיוק בין הטמפרטורות.

רפרנס 140.840.892 של ייגר לה קוטור, שעון עם הסמכת Master Control 1000 (מקור: Bachmann & Scher)

Grand Seiko

חברת סייקו הינה חברה ותיקה ומוכרת לכולנו בעיקר כיצרנית המונית של שעונים נגישים ועמידים. לעיתים רחוקות מתקשר השם עם שענות יוקרה. בשנות ה-60 סייקו השיקה את סדרת הגראנד סייקו, אותה הגישו היפנים לתחרויות מצפי הכוכבים השוויצריות. כפי שציינו, לתחרויות אלו הגיעו מנגנונים מכוילים במיוחד למטרה של קבלת ההסמכה (ופחות לשימוש יום יומי), בעוד סייקו שלחה מנגנונים מפס הייצור הרגיל שלה (אם כי ניתן להניח שמנגנונים האלו היו מוקפדים במקצת יותר). סייקו בלטו במיוחד בתחרויות אלה, לאור התוצאות הטובות של סייקו, נסגרו תחרויות אלה לזרים ובהמשך נוסד ארגון ה-COSC. גם סדרת הגראנד סייקו הישנה דעכה עם הופעת שעוני הקוורץ.

לפני כעשור וחצי סייקו החליטה להחיות מחדש את סדרת הגראנד סייקו. בחברה עשו זאת עם שעונים מכאניים, קוורץ (עם דיוק של שניות בודדות לשנה) וספרינג דרייב, טכנולוגיה חדישה בשענות. לשם כך יצרו בסייקו תקן דומה מאוד ל-COSC, כאשר התקן העצמאי של סייקו מאפשר מעט יותר גמישות בהשוואה למקורי. במקום טווח של 4- עד 6+ שניות, מדובר על טווח של 3- עד 5+ שניות, ב-6 מנחים במקום 5 של ה-COSC. בנוסף יש הקפדה יתרה על כל נושא האסטטיקה ופוליש של השעון. עד לפני שנים מעטות שעונים בעלי הסמכה זו כמעט ולא נמכרו מחוץ ליפן.

Patek Philippe Seal

חותם איכות שנולד בשנת 2009, של חברת פטק פיליפ הנחשבת למספר אחת בתעשיית שענות העילית העולמית ללא כל עוררין. עד אותה שנה כל מנגנון שלה עבר הסמכה וקיבל את חותם ז’נבה, לבסוף החליטה פטק פיליפ כי המותג ראוי לתהליך בקרה משלו, בתוך החברה, והחברה יצרה את חותם PP. הצעד הגיע ככל הנראה לאחר כניסתם לחותם ז’נבה של חברות חדשות וכאלו שבעבר לא יכלו להגיע לרמות הגימור הנדרשות, והרשימה של חברות המקבלות חותם ז’נבה הלכה ותפחה קצת מעבר למה שחברת פטק פיליפ יכלה לשאת, בתור יצרן עילית. אין ספק צעד שכזה מייחד עוד יותר את החברה ומרחיק אותה מה”עממיות” של חותם ז’נבה. יחד עם זאת, ניתן לראות בחותם זה צעד מיתוגי ותו לא.

METAS OMEGA – Master Chronometer

זהו תו תקן חדש, אשר נכנס לתוקף בשנים האחרונות. במיזם משותף של חברת השעונים אומגה והמכון הפדראלי למטאורולוגיה של שוויץ. תו התקן דומה לאחרים, אך מיוחד בכך שהוא נותן מקום נכבד לעמידות בפני כוחות מגנטיים. הבדיקה נעשית בשישה מנחים שונים, עם טווח של 0 עד 5+ שניות סטייה ליום, ובנוסף בדיקה פיזית של עמידות השעון לשדות מגנטיים של עד 15,000 גאוס.

למרות ש-METAS  הוא מכון ממשלתי ולמעשה כל אחד יכול לנסות לקבל את תו התקן שלהם, בפועל כיום השעונים היחידים העומדים בהסמכה זו (וכותצאה מכך – בשדות מגנטיים בעוצמה כזו) הם של אומגה. אחת הביקורות הנשמעות כלפיו היא שתו התקן נבנה באופן כל כך ספציפי, שמאפשר רק לשעונים של אומגה לקבל אותו, כך שלמרות העובדה שהוא בחלקו בבעלות ממשלתית – מבחינת הענף, מדובר בתו תקן פרטי של אומגה.

Rolex Superlative Chronometer Officially Certified

במשך עשורים רולקס כתבו מילים אלה על לוח של כמעט כל שעון שלהם מבלי שהייתה לביטוי זה משמעות יתרה, פרט לכך שהמנגנון הוסמך ככרונומטר על ידי COSC. אולם מיולי 2015 (לסדרות מסויימות) ומתחילת 2016 (עבור כל שעוניה), רולקס הכריזה כי תו התקן “סופרלטיב” (חותמת פלסטיק בצבע ירוק במקום האדומה הקלאסית) מעיד על תו תקן פנימי שהם מנהלים המעיד על 5 שנות אחריות, עמידות מבנית של גוף השעון והצמיד, ועל טווח סטייה יומי שבין ( 2-) ועד( 2+) שניות ליום. תו מחמיר יותר מ-COSC וכמעט כל התקנים האחרים המוכרים.

יוליס נרדין וריצ’רד מיל

שתי ההסמכות הפרטיות האחרונות שנותרו הן נדירות ביותר. הראשונה של חברת יוליס נרדין אשר עורכת את ההסמכה בפרמטרים של COSC, אבל לאורך פחות זמן מאשר COSC. המבדק נעשה בשבעה ימים וכולל גם מרכיבים מכאניים של השעון עצמו כמו עמידות למים ותפעול, בנוסף לנתוני דיוק קצת יותר הדוקים מ-COSC (סטייה של 2- עד 6+ שניות ליום). התקן הוא כל כך נדיר שישנם רק שני מנגנונים שנבדקים בתקן זה בתוך החברה.

המבדק האחרון הוא האיכותי ביותר ברמת הדיוק ושייך לחברת ריצר מיל. על פי תו תקן זה מצפים כי השעונים של ריצרד מיל יקדימו או יאחרו רק שנייה אחת ליום. בנוסף ישנה בדיקה של איכות המנגנון, גימורים ועמידות. ב-15 הימים הראשונים עובר השעון מבדקים בהתאם לפרוטוקול COSC, ולאחר עוד 15 יום עובר מבדקים נוספים של דיוק בסדנה של אודמר פיגה , ובמידה והסטייה גבוהה מ-15 שניות, המנגנון יפורק ויעבור את המבדק השני במשך 31 יום. רק אז יקבל הסמכה של ריצרד מיל. זוהי ההסמכה הנדירה ביותר והמקפידה ביותר, והיא חלק מהמכלול המצדיק את המחיר הסופר גבוה של שעונים אלו.