בתחילת השבוע יצאה לדרכה אחת התחרויות הקשות ביותר בעולם – תחרות השיט ונדה גלוב (Vendée Globe). אם מבקרים באתר הרשמי של המירוץ, תמצאו את התיאור הבא – “נכון להיום, הונדה גלוב הוא מירוץ השייט הגדול בעולם. מירוץ יחידני, ללא הפסקה וללא סיוע”. אם לא הצלחתם להבין, מדובר בתחרות שיט לשייט יחיד על גבי מפרשיות, בה מתחרה בודד – גבר או אישה, מפליג על גבי מפרשית המונעת בכוח הרוח בלבד. הוא או היא צריכים להשיט את המפרשית מסביב לעולם. ללא סיוע חיצוני כלשהו. לבד. אם זה לא נשמע לכם מאתגר מספיק, אז חוק נוסף קובע שאסור להם לעצור. המשתתפים במירוץ מוזנקים מהעיירה לה סאבל ד’אולון, שנמצאת במערב צרפת. משם הם יוצאים למסלול שאורכו 44,996.2 קילומטרים או 24,296 מיילים. לא, אין כאן טעות. 44,996.2 קילומטרים. לשם השוואה, המרחק בין ירושלים לניו יורק עומד על 9,163 קילומטרים. כלומר, מדובר בכמעט 5 פעמים המרחק בין ירושלים לניו יורק. לבד. על גבי סירת מפרש. ללא עצירות. מוזמנים להכיר ביחד איתנו את האתגר הימי שזכה לכינוי “האוורסט של הים”.

תחרות השיט ונדה גלוב. מקור - אתר התחרות.
תחרות השיט ונדה גלוב. מקור – אתר התחרות.

מסעו המוזר והאחרון של דונלד קרוהרסט

בשנת 1968 יצאה לדרכה התחרות הראשונה אי פעם בעולם להקפת העולם לשייטים בודדים, במסגרת ה-“גולדן גלוב”. הונדה גלוב היא תחרות השיט שנחשבת לממשיכת דרכה של ה-“גולדן גלוב”. תשעה שייטים הוזנקו אז לתחרות, אך רק אחד מהם, סיר רובין נוקס-ג’ונסטון, סיים את המירוץ. הוא עשה זאת לאחר 313 ימים בים. גם במקרה הזה – אין טעות. קצת פחות משנה שלמה לבד בלב ים. אחד המשתתפים בתחרות היה שייט חובב בשם דונלד קרוהרסט, שהיה מהנדס אלקטרוניקה. קרוהרסט השתתף במירוץ על סיפונה של ספינת קטמרן אותה בנה בעצמו. הוא השקיע בבנייתה את כל כספו ואף נטל הלוואות, כשהוא היה חסר ניסיון ממשי בשיט תחרותי. קרוהרסט הימר לא רק על חייו, אלא גם על עתידה של משפחתו. הוא ידע כי אם לא יזכה במקום הראשון, הוא ומשפחתו יישארו חסרי כל. לאחר שאיחר בזינוק לתחרות והצליח לחצות איכשהו את האוקיינוס האטלנטי, קרוהרסט הבין כי הוא נמצא הרחק מאחורי המובילים וכי אין לו שום סיכוי ממשי לסיים במקום הראשון. כאן עלתה במוחו תוכנית הזויה.

התוכנית של קרוהרסט

הוא החליט להסתתר במפרץ שומם לחופי ארגנטינה, כשהוא קולט את תשדורות המורס של השייטים האחרים ולומד את מיקומם. הוא החליט להסתתר שם עד שהם יחזרו לאיזור שבו הוא הסתתר, אז קיווה לצאת מהמחבוא שלו ולהצטרף אליהם, כביכול כאילו היה צמוד אליהם לכל אורך המסלול. במהלך ימי ההמתנה וההסתתרות שלו, הוא שידר דיווחים לגבי מסלול ההתקדמות שלו. הדיווחים שלו עוררו לא מעט תהיות, אבל בפועל, לא היתה שום דרך להזים אותם בזמנו. שתי הספינות הבודדות שנותרו במירוץ מלבדו התקרבו אליו וחלפו על פניו בדרך לנקודת הסיום והוא החליט כי הגיע הזמן לצאת בעקבותיהן. כשהגיע איפשהו לאמצע האוקיינוס האטלנטי, הפנים קרוהרסט כי אין לו שום דרך להסתיר את התרמית שלו, שלא לדבר על לסיים את המירוץ במקום הראשון. ההבנה הזאת הובילה אותו להחלטה קיצונית במיוחד.

סיפורו של קרוהרסט הופך לספר

קרוהרסט החליט להתאבד בקפיצה ללב ים. הסירה שלו המשיכה לצוף ואותרה לבסוף על אחד האיים הקריביים. על סיפונה נמצאו שני ספרי סירה (Log Books). בספר אחד תיאר קרוהרסט את הפלגת התרמית שלו, כשהספר השני הכיל את הסיפור האמיתי שלו. הסיפור ההזוי הזה מופיע בספר “The Strange Last Voyage Of Donald Crowhurst” – מסעו המוזר והאחרון של דונלד קרוהרסט. אם הסיפור הזה לא מספיק הזוי ומדהים, אתם מוזמנים להצטרף אלינו לעוד סיפור, מדהים אולי לא פחות מהסיפור של קרוהרסט. אחד המשתתפים בתחרות היה השייט והפילוסוף הצרפתי ברנארד מויטיסייר (Bernard Moistessier). מויטיסייר הוביל בתחרות, אך בשלב כלשהו הגיע למסקנה הפילוסופית כי אין כל תכלית בתחרות השיט הזו ולכן איבד עניין בהשתתפות בה. הוא המשיך והפליג עוד אלפי מיילים ימיים כשהוא פורש להתבוננות ולחשיבה באי טהיטי שבאוקיינוס השקט.

תחרות השיט ונדה גלוב מגיעה לעולם

כאמור, הגולדן גלוב התקיים ב-1968. בשנת 1989 יזם השייט הצרפתי פיליפ ג’ינטוט את שחזור הגולדן גלוב, הפעם בשם החדש – ונדה גלוב, כשלא ברור אם הוא רצה לשחזר את האתגר הימי שנחשב לאחד המפרכים ביותר בעולם, אם לא המפרך ביותר, או שאולי הוא קיווה רק לשחזר את הסיפורים ההזויים סביב התחרות הזו. ג’ינטוט זכה בתחרות דומה בשם BOC וקיווה לשחזר את ההצלחה שלו ולזכות בתהילת עולם במירוץ הונדה גלוב הראשון, אך לצערו הוא סיים רק במקום הרביעי (והמכובד).

תחרות השיט ונדה גלוב. מקור - אתר התחרות.
תחרות השיט ונדה גלוב. מקור – אתר התחרות.

מסלול התחרות והפרטים הטכניים

הונדה גלוב נערכת אחת ל-4 שנים, ממש כמו האולימפיאדות או המונדיאל, כשלמעשה, זמן קצר לאחר סיום התחרות מתחילים כבר המתחרים בה להתכונן לתחרות הבאה. המתחרים במירוץ יוצאים לדרך כאמור מצרפת, כשהם שטים דרומה לאורך חופי ספרד ופורטוגל. לאחר מכן הם שטים לאורך החוף האפריקאי. בקצה הדרומי של אפריקה, בכף התקווה הטובה, הם פונים מזרחה ומתחילים לשוט בחלק הדרומי של האוקיינוס ההודי. המשתתפים בונדה גלוב ממשיכים עד שהם חולפים מדרום לאוסטרליה, ניו זילנד כשהם ממשיכים בדרכם באוקיינוס הדרומי, עד שהם מקיפים את כף הורן. כף הורן הוא הקצה הדרומי של יבשת אמריקה. מיד לאחר שםה מקיפים את כף הורן, הם מתחילים לשוט בכיוון צפון, כשהם בעצם מתחילים לטפס באוקיינוס האטלנטי לאורך חופי ברזיל. בשלב זה הם מתחילים למצוא את הנקודה המתאימה עבורם בה יחצו את האוקיינוס ויתחילו לשוב בחזרה לאירופה ולנקודת ההתחלה – לה סאבל ד’אולון.

מסלול התחרות.
מסלול התחרות.

תנאים שווים לכולם?

למרות שמסלול התחרות מוכתב מראש, עדיין יכולים השייטים לבחור את הנתיבים המוצלחים ביותר להערכתם. טעות קלה בבחירת הנתיב יכולה להוביל לפיגור משמעותי ואפילו לסכנת חיים. הסירות המשתתפות בתחרות דומות מאוד אחת לשנייה, כשהן באורך של 60 רגל (כ-20 מטרים), עם תורן בגובה של 27 מטרים ושטח כולל למפרשים של כ-300 מטרים רבועים. הסירות הללו יקרות מאוד, מהירות מאוד ומשוכללות מאוד. הן יכולות לשוט כ-500 קילומטרים ביממה ואפילו יותר מכך – שיא המירוץ עומד על 700 קילומטרים ביום אחד. את השיא קבע הצרפתי רולאן ז’ורדן במהלך הונדה גלוב ב-2004. המשתתפים במירוץ יוצאים לדרכם כיום בתחילת נובמבר, כשהם מסיימים אותו איפשהו במהלך סוף ינואר-תחילת פברואר.

אינספור סיפורי גבורה הירואיים לאורך השנים.
אינספור סיפורי גבורה הירואיים לאורך השנים.

למדו את הלקח מהמקרה של קרוהרסט?

כיום, כל אחת מהסירות מצוידת באמצעי הקשר המשוכללים והמתקדמים ביותר, לרבות מכשירי GPS, תקשורת לווינית, חיבור לאינטרנט וכמובן טלפון לוויני. המשתתפים מקבלים עדכונים בזמן אמת על מזג האוויר, כשהם משתמשים בנתונים הללו כדי לתכנן את המסלול שלהם. הנתונים הללו עוזרים למשתתפים לנווט את דרכם אך גם להבין מה המיקום שלהם בהשוואה למתחרים האחרים.

תחרות השיט ונדה גלוב – אסור לעצור?

כמובן שאי אפשר להפליג לבד בכלי שייט מהמתאגרים בעולם, כשאתם לבד, במשך כ-90 ימים, מבלי לעצור או לנוח. החוקים מאפשרים למתמודדים לעצור לשינה, אכילה או עשיית צרכיהם, על ידי הטלת עוגן. עם זאת, אסור להם לעשות זאת לצד רציף כלשהו או לצד ספינה אחרת. כלומר – הם צריכים לעצור כשהם בודדים בלב ים. היוצא מן הכלל היחיד הוא מתחרה שמזהה בעיה מוקדמת בכלי השיט שלו, כשהוא יכול לחזור לתיקונים ולהתחיל מחדש את המירוץ, זאת בעשרת הימים הראשונים של המירוץ בלבד.

תחרות השיט ונדה גלוב. לבד בלב ים במשך כשלושה חודשים.
תחרות השיט ונדה גלוב. לבד בלב ים במשך כשלושה חודשים.

כמה זה עולה לנו ובמה זוכים?

כדי להשתתף בתחרות לא צריך לשלם דמי השתתפות כלשהם מן הסתם. אבל כמובן שהמשתתפים בתחרות צריכים להחזיק צוות טכני שיתמוך בהם במהלך ההכנות לתחרות. לזאת יש לצרף את העלות של הספינה עצמה, טיסות, מלונות ועוד. ההערכה היא כי כל משתתף מוציא כ-2 מיליון אירו במהלך ההכנות והתחרות עצמה. כמובן שמאחורי כל משתתף כיום עומדים נותני חסויות כאלו ואחרים. הפרס עצמו לא מתקרב ללכסות את העלויות הללו. מעבר לגביע המרשים שמוענק לזוכה בונדה גלוב, ישנו פרס כספי כולל בשווי של כ-800 אלף אירו, המחולק בין כלל המשתתפים בתחרות. הזוכה במקום הראשון מקבל כ-200 אלף אירו. מי שמגיע למקום השני זוכה בכ-140 אירו ומי שיגיע למקום השלישי יזכה בפרס של כ-100 אלף אירו. מכאן ואילך הפרסים עומדים על 80,000 אירו (מקום רביעי), 50,000 אירו (מקום חמישי), 40,000 אירו (מקום שישי), 30,000 אירו (מקום שביעי), 25,000 אירו (מקום שמיני), 20,000 אירו (מקום תשיעי) ו-15,000 אירו למקום העשירי.

סיפורי גבורה הירואיים לאורך השנים

לאורך השנים נצברו מספר גדול של סיפורי גבורה והישרדות הירואיים, שלא לומר מטורפים מהתחרויות השונות. כך למשל בשנת 1997, שייט בריטי בן 57, בשם טוני בלימור, התהפך עם סירתו. בלימור הצליח לשדר אותות מצוקה מתוך כלי השיט ההפוך כשהוא תלוי על רצועות הקשורות לתחתית הסירה. טמפרטורת המים היתה קרובה לאפס, כשאחד מאגודליו קפא וסבל מזיהום. בלימור הבין כי הזיהום מסכן את חייו והוא הבין כי הדרך היחידה שלו לשרוד היא לחתוך את האגודל הקפוא. הוא הוציא את האולר שלו ועשה זאת. מטוס של חיל האוויר האוסטרלי נשלח לאתר אותו אך אף מסוק לא היה בטווח הטיסה אליו ולכן נשלחה אליו ספינה של הצי האוסטרלי. בדרכה אל בילמור, היא חילצה מתחרה נוסף, שגם הוא התהפך עם סירתו. לאחר ארבעה ימים שבהם שהה בקור מקפיא עצמות ובחושך מוחלט, כשהוא ניזון מחפיסת שוקולד אחת, הגיעו המחלצים אל בילמור. המילים הראשונות שלו היו – “אפשר לקבל כוס תה חם בבקשה?”. דרך אגב, בילמור המשיך להתחרות בשנים שלאחר מכן בתחרויות שיט לבודדים, גם ללא אגודל.

לאחר שהספינות יוצאות לדרכן.
לאחר שהספינות יוצאות לדרכן.

תחרות השיט ונדה גלוב והקשר לעולם השעונים

אז למה נזכרנו בונדה גלוב אתם שואלים את עצמכם, מעבר לעובדה שהמירוץ יצא לדרך השבוע? שאלה נהדרת. האמת שגם הגורו לא הכיר את הונדה גלוב וככל הנראה לא היה שומע עליו אלמלא הגיעה לידיו הודעה לעיתונות של יוליס נרדין, יצרנית השעונים השוויצרית, שמשמשת כמודדת הזמן הרשמית של המירוץ השנה. אז אם הצלחנו לעניין אתכם באתגר שכאמור נקרא “האוורסט של הים” ואתם רוצים לעקוב אחריו בזמן אמת, הגורו ממליץ לכם לעקוב אחר האתר (המרשים) של התחרות ולהתעדכן בסיפורי הגבורה מהמירוץ של שנת 2020.

גביע תחרות השיט ונדה גלוב

הזוכה בתחרות מקבל את גביע הונדה גלוב. הגביע מגיע בגובה של 60 סנטימטרים והיקפו עומד על 30 סנטימטרים. משקלו – 10 קילוגרמים. מדובר ביצירת אומנות העשויה מברונזה בציפוי כסף, שתוכננה על ידי האמן פיליפ מכרט (Philippe Macheret). במרכז הגביע אנו מוצאים סירת מפרש המוקפת בפסי מתכת היוצרים את צורת כדור הארץ, כשכל הקונסטקרוקציה הזאת יושבת על בסיס בצורת כננת. הגביע עוצב על ידי Ateliers Du Prisme, כשכל זוכה בו מקבל אותו לכל החיים. מי יהיה הבא שיניף את הגביע הנחשק? מוזמנים לעקוב אחרי אתר התחרות ולהתעדכן בתוצאות בזמן אמת.