בסוף השבוע הקרוב, יציינו יהודים ברחבי העולם את חג שביעי של פסח. על פי מסורת חז”ל, בתאריך זה (כ”א בניסן בלוח השנה העברי), התרחשה קריעת ים סוף, כשבני ישראל יצאו ממצרים. קפיצה קטנה קדימה, של כ-3,333 שנים והעולם כולו שוב פעם עסוק במצרים ובים סוף, או לפחות בתעלת סואץ. אנחנו מדברים כמובן על הספינה Evergiven שנתקעה בתעלת סואץ והשביתה את מעבר האוניות וחלק לא מבוטל מהסחר העולמי והמשלוחים הימיים למשך כשבוע ימים. איך כל האירועים הללו קשורים לעולם השעונים? אנחנו שמחים ששאלתם. טוב נו, גם אם לא שאלתם, הגורו כאן בשביל לספר לכם. תצוגת גאות ושפל, ים סוף, תעלת סואץ עולם השעונים ומה שביניהם. מוסף שביעי של פסח כשר ושמח לכל קוראינו. 

קריעת ים סוף

על פי הסיפור המקראי, בני ישראל יצאו ממצרים בתאריך הט”ו לניסן. כעבור שישה ימים, בני ישראל מגיעים לים סוף ואמורים לחצות את הים. הם מוצאים את עצמם בפני ים סוער, כשמאחוריהם פרעה וצבא מצרים רודפים אחריהם, כך שבני ישראל מוצאים את עצמם לכודים בין פרעה לבין הים. הטקסט התנ”כי מספר כי לאחר שבני ישראל מוצאים את עצמם לכודים, הם מתחילים להתפלל לאלוקים והוא מורה למשה רבנו להטות את מטהו על ים סוף. לאחר מכן, החלה רוח מזרחית עזה לנשב במשך כל הלילה, כשהיא הודפת את מי הים לשתי חומות מים שביניהן מעבר שהספיק למעבר בני ישראל. 

הפסוקים בתורה המתארים את יציאת מצרים – 

“וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם… וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ… וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ… וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה’… וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה… וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה’ אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם… וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה’ אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.”

קריעת ים סוף. מקור - ויקיפדיה.
קריעת ים סוף. מקור – ויקיפדיה.

הסברים מדעיים אפשריים לתופעה 

במאה השנים האחרונות, מדענים רבים ניסו למצוא הסבר מדעי לסיפור יציאת מצרים, מכות מצרים וכמובן קריעת ים סוף. חוקרים מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספירי (NCAR) ואוניברסיטת קולורדו בארצות הברית, אישרו אפשרות של קריעת ים סוף כתוצאה מתהליכים הידרודינמיים הנובעים מהשפעת הרוחות על המים בתנאים מסויימים. על פי מודל ממוחשב שהריצו החוקרים על נקודה מסוימת בדרום הים התיכון, הם גילו כי בהינתן צורת ה-U של נהר הנילוס ולגונה רדודה לאורך החוף, רוח שתנשוב במהירות של 100 קמ”ש לאורך 12 שעות ברציפות, יכולה לדחוף את המים בעומק של 2 מטרים. לאחר מכן, עם הפסקת הרוח, הם אומרים כי המים צפויים לחזור למקומם ולהטביע את העוברים בהם, בדיוק כפי שמתואר בתנ”ך. 

הסבר מדעי נוסף, קצת יותר קשור לעולם השעונים, מגיע מחוקר ומהנדס ההידרוגרפי בשם משה דיין. דיין (לא להתבלבל עם שר הבטחון והרמטכ”ל משה דיין) מספק הסבר אחר. לפי דיין, תופעה של גאות ושפל, בצפון מפרץ סואץ, בתוספת רוחות חזקות סבירות לאותו מקום כמתואר במקרא, עשוייה לגרום לחשיפת קרקעית הים ולשינוי פתאומי בגובה מפלס הים. 

הספינה שנתקעה בתעלת סואץ

בסמיכות זמנים משעשעת (תלוי איך אתם מסתכלים על זה …), לפחות לפי לוח השנה העברי ומועדי החגים העבריים, לפני כשבועיים נתקעה הספינה Evergiven בתעלת סואץ. הספינה נתקעה בין שתי גדות התעלה ובעצם חסמה לחלוטין את התעלה. פעולות חילוץ של הספינה כללו דחפורים שחפרו סביב חרטום וירכתי הספינה וניסיונות למשוך אותה. אם עקבתם אחרי הדיווחים סביב הספינה התקועה, יכולתם לשמוע כי נציגי הממשל המצרי מספרים כי הפעולות מתבצעות לסירוגין. את שעות האור מנצלים המצריים לחפירה סביב הספינה, כשבשעות הלילה הם מנסים למשוך אותה. חלוקת העבודה הזאת נובעת מהעובדה שבשעות הלילה פני הים עולים מעט ולכן קל יותר לנסות ולמשוך את הספינה בשעות הללו. למעשה, המצריים ניצלו את ההבדלים בגאות ובשפל כדי למשוך את הספינה בשעות הגאות, אז פני הים “דוחפים” מעט את הספינה כלפי מעלה. אבל מה זה בכלל גאות ושפל ואיך זה עובד?

הספינה התקועה בתעלת סואץ. מקור - ויקיפדיה.
הספינה התקועה בתעלת סואץ. מקור – ויקיפדיה.

גאות ושפל

גאות ושפל הם שינויים מחזוריים בגובה מפלס פני הים. השינויים הללו מתרחשים בגלל השפעת כח הכבידה של הירח על כדור הארץ. בכל נקודה בעולם, הגאות והשפל מתרחשים פעמיים ביום, במחזור של 12:24 שעות. פרק הזמן הזה הוא מחצית הזמן שלוקח לכל נקודה על כדור הארץ לחלוף באזור הקרוב ביותר לירח. למעשה, בכל רגע נתון, מתקיימים מחזורי גאות ושפל בשני אזורים נפרדים בכדור הארץ. מחזור אחד מתרחש בצד הקרוב ביותר לירח. המחזור השני מתרחש בצד המרוחק ביותר מהירח. אם תרצו, אפשר לצייר את הגאות כמעין אליפסה של מים, המסתובבת סביב כדור הארץ המוצק. ציר האורך של האליפסה מקביל תמיד לציר המחבר בין מרכז כדור הארץ לירח. 

ישנה תפיסה מוטעית הגורסת כי בעצם כוח הכבידה של הירח הוא זה “שמושך” את המים מפני כדור הארץ. אבל למעשה השינויים במפלס המים באוקיינוסים ברחבי הועלם מתרחשים כתוצאה מתופעה פיזיקלית אחרת. התופעה הזאת מסבירה גם מדוע מתרחשת גאות בצד של כדור הארץ המרוחק מהירח. תופעה שכוח הכבידה של הירח לא מסביר אותה. 

כוח הכבידה של הירח

למעשה, כל נקודה בכדור הארץ “מרגישה” את כוח הכבידה של הירח בעוצמה שונה. הנקודה הקרובה ביותר לירח על פני השטח של כדור הארץ תחוש את כוח הכבידה החזק ביותר. לעומת זאת, הנקודה הנגדית, הרחוקה ביותר, תחוש את הכוח החלש ביותר. במרכז כדור הארץ, הממוקם למעשה בין שתי נקודות הקיצון הללו, פועל כוח קטן יותר מאשר על הקצה הקרוב לירח. עם זאת, הכוח הזה גדול יותר מאשר הכוח הפועל על קצהו המרוחק מהירח. אפשר להתייחס לזה כממוצע כוח הכבידה שהירח מפעיל על פני כל כוכב הלכת. 

חוסר האחידות בכוח הכבידה המופעל על כדור ארץ, הוא זה שגורם לתופעת הגאות והשפל. את התופעה ניתן להסביר על ידי כוח הגאות (Tidal Force). כוח הגאות הוא כוח שפועל בצורה שונה על פני כל נקודה בכדור הארץ. ניתן לחשב אותו באמצעות החסרת כוח הכבידה הממוצע של הירח (זה המורגש במרכז כדור הארץ) מכוח הכבידה המורגש בכל נקודה ונקודה. מכיוון שעל הנקודה הקרובה ביותר לירח פועל כוח כבידה גדול יותר מהממוצע, היא בעצם “תמתח” או תמשך לכיוון הירח. לעומת זאת, בנקודה הרחוקה ביותר, שם כוח הכבידה המופעל עליה קטן מהממוצע, חישוב הכוח נותן תוצאה שלילית. לכן נקודה זו “נמתחת” הרחק מהירח. על השטח המקיף את כדור הארץ, הממוקם ב-90 מעלות לציר המחבר בין מרכז כדור הארץ לירח, פועל כוח השווה בקירוב לכוח המשיכה הממוצע והם מבטלים זה את זה. לכן על פני השטח הזה, הנמצא בניצב לציר כדור הארץ והירח, פועל לכאורה כוח הכבידה של כדור הארץ בלבד. אפשר להגיד שהוא בעצם “נלחץ” אל מרכזו.

מחזורי הגאות והשפל

ככל שנקודה מסוימת על פני כדור הארץ רחוקה יותר מהציר המחבר בין מרכז כדור הארץ והירח (ב-90 מעלות ביחס אליו), היא תמשך אל עבר מרכז כדור הארץ. ככל שהיא קרובה יותר לציר, היא תתרחק ממנו. כוח המשיכה של הירח גורם למעשה למתיחה של כדור הארץ בציר אחד ולכיווץ שלו בציר הניצב לו. אמנם מדובר בשינויים קטנים עד מזעריים ביותר, אך שטח הפנים העצום של האוקיינוסים על פני כדור הארץ, בתוספת היכולת של המים לנוע בקלות יחסית, גורם לשינויים הללו לבלוט וליצור בכדור הארץ את מחזורי הגאות והשפל האופיינים כל כך לו. 

ים וואדן

אחד המקומות המוכרים ביותר בעולם בו מתרחשת התופעה הזאת על בסיס יומי, היא ים וואדן שבגרמניה. הטיולים במקום מתחילים בשעות הבוקר המוקדמות, אז ניתן להבחין בפני הים אשר הולכים “וחוזרים אחורה”. אז מתחילים בהליכה על פני קרקעית הים (שסוג של “התייבש”) אל עבר אי הממוקם בים. לאחר מספר שעות של הליכה וטיול באי עצמו, הולכים בחזרה אל עבר החוף, שם עולים על ספינה וממתינים לפני הים שחוזרים לעלות אט אט. במהלך הטיול אפשר להבחין בספינות “תקועות” בחול, שנראה כאילו נזרקו בסופה כלשהי אל עבר החוף. למעשה, מדובר באטרקציה תיירותית, כאשר תיירים יורדים מהאוניות לאחר השפל וחוזרים אליהן קצת לפני הגאות. פני הים שחוזרים לעלות, גורמים לספינות לעלות בחזרה בצורה איטית ומדודה, עד לשיא הגאות, אז גובה המים מאפשר הפלגה של אוניות גדולות בתוכו. 

ומה הקשר לעולם השעונים?

אם הזיכרון שלכם במצב סביר, אתם בוודאי זוכרים שהסברנו שמחזורי הגאות והשפל הם בני 12 שעות ו-24 דקות. מחזור זמן שכזה מהווה הזדמנות מושלמת ליצרניות שעונים לשלב מחזוריות שכזו בשעונים שלהן. בניגוד לקומפליקציית מצב פני הירח (Moon Phase), תצוגת גאות ושפל (Tide Indication) היא קומפליקציה קצת פחות נפוצה בעולם השעונים. בדרך כלל נמצא אותה בשעונים “מרובי קומפליקציות” או שעונים עם קשר מובהק לעולם הימי. 

מי ששילבה לאחרונה את הקומפליקציה הזאת בשעון שנראה על פניו סטנדרטי למדי, היא IWC שפהואזן. בשעון הפורטוגז יאכט קלאב Moon & Tide שלה, שהושק במסגרת קולקציית הפורטוגז החדשה לשנת 2020, ניתן למצוא את הקומפליקציה הזאת.

מנגנון תצוגת גאות ושפל של IWC. מקור - IWC.
מנגנון תצוגת גאות ושפל של IWC. מקור – IWC.

לוחית עגולה המשולבת בשעה 6 בלוח השעון מציגה למעשה את זמני הגאות והשפל. בחלק אחד של הדיסקית מופיע הכיתוב HIGH TIDE. בחלק המנוגד לו מופיע הכיתוב LOW TIDE. מסביב ללוחית הזאת אנו מוצאים טבעת עם ספרות מ-01 ועד ל-12, ממש כמו לוח של שעון. למעשה, הנתון החשוב ביותר עבור בעלי יאכטות הוא זמן הגאות הבא. לכן, השעון של IWC, כמו שעונים נוספים המציגים זמני גאות ושפל, מציג למעשה את הזמן עד למחזור הגאות הבא על גבי לוח השעון.

מנגנון תצוגת גאות ושפל של IWC. מקור - IWC.
מנגנון תצוגת גאות ושפל של IWC. מקור – IWC.

במהלך 12 השעות ו-24 הדקות שבין מחזורי הגאות והשפל, תסתובב דיסקית התצוגה בסביבות כל 24 דקות, על פני מחזור של 12 שעות. במנגנון של IWC היא משתמשת במנגנון המורכב משלושה גלגלי שיניים, המאטים את הסיבוב באופן מושלם, עד לנקודה בה דיסקית הגאות מסתובבת סביב צירה פעם אחת ב-14.76 יום בדיוק. למעשה, זמן השיא של הגאות והשפל משתנה לאורך המחזור הזה והוא שונה מעט מדי יום ביומו, ואת השינויים הללו מציג השעון של IWC.

שימו לב לסיבוב הדיסקית. מקור - WATCHESBYSJX.
שימו לב לסיבוב הדיסקית. מקור – WATCHESBYSJX.

לסיכום

הרשויות במצרים עדיין חוקרים את הסיבות שגרמו ל-Evergiven להתקע בתעלת סואץ, אבל מן הסתם ספינות מודרניות כיום מצוידות במדי גאות ושפל דיגיטליים מדויקים הרבה יותר מכל מנגנון מכאני, מרהיב ככל שיהיה, כך שסביר להניח שגם אם לקברניט של ה-Evergiven היה שעון של IWC או כל יצרנית אחרת, עם תצוגת גאות ושפל, לא בטוח שזה מה שהיה עוזר לו למנוע את תקיעת הספינה. אנחנו גם די בטוחים שכשבני ישראל יצאו ממצרים, אף אחד, גם לא משה רבנו, לא היה מצויד בשעון שוויצרי או יפני שיציג לו את זמני הגאות והשפל. בכל אופן, את הויכוח סביב הסיפור המקראי נשאיר להזדמנות אחרת ולבמה אחרת. אבל סמיכות הזמנים והמקרים הללו גרמו לנו להיזכר באחת הקומפליקציות הבאמת נדירות בעולם השעונים ולראות כיצד בעצם לכל קומפליקציה, הזויה ככל שהיא נשמעת לנו לפעמים, אפשר למצוא שימושים גם כיום. מקווים שעזרנו לכם להכיר קצת יותר לעומק את תופעת הגאות והשפל ואם יש לכם יאכטה, ספינה או שאתם מתכננים לרכוש אחת כזאת מתישהו בקרוב, מקווים שתשקלו לרכוש שעון עם תצוגת גאות ושפל. יודעים מה? במקרה של השעון של IWC, גם בלי להיות בעלים של יאכטה או ספינה, אנחנו מרשים לכם לקנות אחד … 

שביעי של פסח שמח לכולם!