שמו של ג'רלד ג'נטה הולך לפניו. מדובר באחד המעצבים והשענים הגדולים בהיסטוריה המודרנית, ואנחנו יודעים על לא מעט יצירות שהוא אחראי עליהן – ואולי על מספר גדול יותר של יצירות שהוא אחראי עליהן, אליהן אנחנו כלל לא מודעים. היות ובענף השענות השוויצרי ישנו מנהג לפיו פטנטים ועיצובים נרשמים בדרך כלל על בעל החברה (במקרה בו החברה נמצאת בבעלות פרטית) או המנכ"ל שלה (במקרה בו החברה נמצאת בבעלות תאגידית) – ממש כמו בענפים רבים אחרים, עיצובים רבים נותרים 'מיותמים' ממעצב, לפחות בעיניי הציבור – והקרדיט על עיצובם נזקף בדרך כלל ליצרן. למרות זאת, ישנם שעונים רבים של ג'נטה אליהם אנחנו מודעים באופן רשמי, ואלו הם ארבעת השעונים הגדולים ביותר של ג'רלד ג'נטה, על פי הגורו.
אומגה קונסטליישן
הקונסטליישן של אומגה היא אחת מסדרות השעונים הוותיקות יותר שעדיין מיוצרות כיום, וג'נטה אחראי למספר רפרנסים משמעותיים בסדרה, כמו רפרנס 168.009. מעניין לראות, כי הקווים הכללים של העיצוב שרואים בקונסטליישן, ממשיכים הלאה והלאה גם בשעונים אחרים אותם עיצב ג'נטה.
שפהאוזן IWC אנג'ניר
את חייו של האינג'יניואר אפשר לחלק באופן גס לשניים – החלק הראשון היה קדם-ג'נטה – כאשר השעון היה שעון עבודה, עם דמיון עיצובי לא מועט לפורטוגז, למרות שמתחת לפני השטח הסתיר האינג'יניואר יכולות מרשימה של עמידה לשדות מגנטיים, והוא יוצר למעשה כשעון למדענים ומהנדסים. החלק השני החל בשנות ה-70, כאשר IWC הציגה את האינג'יניואר המחודש, פרי עיצובו של ג'נטה. האינג'יניואר מתייצב באמצע סקלת העיצובים של ג'נטה, כאשר הוא נחשב יוקרתי יותר, במידת מה, בהשוואה לקונסטליישן, אך מעט יותר עממי מיצירות אחרות של ג'נטה. על האינג'יניואר נספר לכם בהרחבה בקרוב.
פטק פיליפ נאוטילוס
בעיניי רבים, נחשב הנאוטילוס כפסגת עבודתו של ג'נטה. השעון הזה לקח את העיצוב הייחודי והשונה של מעצב העל צעד קדימה, ונזרק לתוך קדרה רותחת שהכילה גם את הילת היוקרה והעילית של פטק פיליפ. זהו אחד הדגמים המבוקשים ביותר של פטק פיליפ היום שמיוצרים באופן סדרתי, וכל כך קשה להשיג את השעון הזה כחדש, שאם חשקה נפשכם באחד תאלצו להיפרד מסכום כמעט כפול ממחירו ה"מומלץ" לצרכן.
אודמר פיגה רויאל אוק
זה השעון שהעלה על נס את פועלו של ג'נטה. מעבר להיותו דגם נחשק וייחודי, הרויאל אוק שבר את השוק – הוא יצא לשווקים בעיצומו של משבר הקוורץ, ואודמר פיגה הימרה עליו את כל הקופה – שעון הפלדה הזה היה יקר פי 10 מסאבמרינר בן אותה התקופה, ויקר משמעותית משעוני זהב יוקרתיים של יצרני העילית המתחרים, דבר שעל פניו מקנה לו חיסרון בולט – הרבה פחות יוקרה בתמורה להרבה יותר כסף. אך העיצוב עשה את שלו, והרויאל אוק זכה להצלחה מסחררת, ובהצלחתו סייע לאודמר פיגה לצלוח את משבר הקוורץ. השעון הזה יצר יחד איתו קטגוריה חדשה של שעונים ספורטיביים-אלגנטיים, והוא היווה תחרות ישירה לדגמים רבים של יצרני עילית מתחרים, בינהם הנאוטילוס של פטק פיליפ וה-222 של ושרון קונסטנטין.
