ברייטלינג (“Breitling”) היא יצרנית שעוני יוקרה שוויצרית, שמזוהה מאוד עם ענף התעופה ולא זוכה להערכה מספקת כמו מותגי יוקרה אחרים בענף השעונים, למרות ההיסטוריה הארוכה ורבת השנים של החברה, שמייצרת שעונים החל משנת 1884, אז הוקמה על ידי לאון ברייטלינג בסיינט אימייר שבשוויץ.

לאורך השנים השיקה החברה מספר שעונים פורצי דרך עבור ענף השעונים ועבור החברה עצמה, אספנו עבורכם כמה מהשעונים הללו, כדי שתוכלו גם אתם להתרשם מההיסטוריה העשירה של החברה ולהכיר קצת יותר לעומק את המותג.

ברייטלינג כרונומט

ברייטלינג השיקה את שעון הכרונומט בשנת 1941, כשהוא התבסס על פטנט שהחברה רשמה בשנת 1940. פטנט מספר 217012 הוענק להגנה על שעון יד בצורת כלי-עבודה, עם חוגה מסתובבת. המנגנון החכם הזה עזר לבצע פעולות מתמטיות שונות בצורה מהירה, למשל – המרה בין מידות כמו מרחקים ומהירויות מיחידה אחת ליחידה אחרת ואפילו ביצוע פעולות מתמטיות כמו כפל וחילוק – אנחנו מזכירים לכם, מדובר בשנת 1941, לא מדובר בשעון חכם כלשהו או בשעון מחשבון של קסיו …

ברייטלינג כרונומט 1941
ברייטלינג כרונומט 1941

השעון הפך לפופולרי במיוחד בקרב מהנדסים, טכנאים, אנשי תעשייה וחובבי ספורט, כשהוא הופך את העבודה שלהם לקלה יותר. גרסאות מאוחרות יותר של הכרונומט עם צורות שונות של גוף ולוח לשעון היו לאבות הקדומים של סדרת שעוני ה-Navitimer האגדית של ברייטלינג. השעון בתמונה, למשל, היה פופולרי במיוחד בקרב חובבי משחק הכדורגל, בשל העובדה שהוא הכיל כרונוגרף למדידת 45 דקות – מחצית אחת של משחק הכדורגל והוא התבסס על קליבר ונוס 175.

ברייטלינג נוויטיימר

עוד שעון אגדי של ברייטלינג, שהשם שלו נרשם כסימן מסחרי בשנת 1955, שלוש שנים לאחר ההשקה שלו בשנת 1952. הנוויטיימר תוכנן כדי לעזור לטייסים לתאם זמנים ולנווט, כשגם הוא צויד במגוון אפשרויות לביצוע חיושובים שונים בקלות ובמהירות באמצעות החוגות השונות על גבי לוח השעון. השעון, שהתבסס על קליבר ונוס 178 עם המתיחה הידנית של ברייטלינג, אחד המנגנונים המפורסמים ביותר של החברה, כשהחוגות הפנימיות שלו אפשרו לטייסים לבצע פעולות כפל וחילוק, להמיר מיילים ימיים למיילים קרקעיים, לחשב ממוצעים, צריכת דלק, עלייה ממוצעת בגובה ומרחקים במהלך עלייה ונחיתה, פעולות שבוצעו עד אז – תאמינו או לא – באמצעות נייר ועפרון בתא הטייס. מאז השקתו, הנוויטיימר עבר שינויים רבים, בעיקר במנגנון שלו, אבל אף אחד לא העז לגעת בסימן ההיכר הבולט ביותר שלו – חוגות החישוב מסביב ללוח השעון.

ברייטלינג נוויטיימר 1952
ברייטלינג נוויטיימר 1952

ברייטלינג כרונו-מטיק

המחצית השניה של שנות השישים הייתה בסימן האטה משמעותית במכירות שעוני כרונוגרף. ההאטה הזו גרמה לברייטלינג לשתף פעולה עם אחת היריבות הבולטות שלה באותן שנים, הויר, כדי להקים שיתוף פעולה לפיתוח שעון הכרונוגרף האוטומטי הראשון, כשהן קיוו כי ההשקה שלו תוכל לעזור לחברות להתמודד עם ההאטה במכירות.

ההרפתקאה המשותפת החלה בשנת 1965, כששתי החברות, ביחד עם Büren Watch ו-Dubois Dépraz, שתי יצרניות שעונים ומנגנונים שוויצריות, חתמו על הסכם לפיתוח משותף של השעון, כשהיוזמה המשותפת נקראה “פרויקט 99”.  Büren נבחרה לספק את המנגנון לשעון, בשל הניסיון שלה בתחום, כשברייטלינג והויר (מי שאתם מכירים כיום כטאג הויר כמובן) טיפלו בעיצוב השעון, לוח השעון, גוף השעון ורכיבים נוספים. הפירות הראשונים של הפרויקט הוצגו באביב של שנת 1968, כשאבות הטיופס הראשונים של קליבר 11, שפעלו בקצב של 19,800 ויברציות לשעה היו זמינים לרכישה. ההשקה הרשמית של הברייטלינג כרונו-מטיק נערכה בו זמנית בניו יורק ובג’נבה, ב-3 למרץ 1969.

ברייטלינג כרונו-מטיק 1969
ברייטלינג כרונו-מטיק 1969

ברייטלינג אמרג’נסי

ברייטלינג הציגה את שעון האמרג’נסי בשנת 1995, כשהוא תואר כשעון שנועד להציל חיים במצבי חירום. גם במקרה של האמרג’נסי, ברייטלינג פנתה לענף התעופה ושיתפה פעולה עם טייסים כדי לפתח את השעון, כשהיא שילבה בגוף השעון מעין קפסולה שהכילה משדר זעיר במיוחד, שכוון לתדר המצוקה האווירי הבינלאומי, תדר 121.5MHz. עונד השעון יכל לחבר אליו אנטנת חוט מאריכה שעזרה להגביר את עוצמת השידור של השעון, במידה ונקלעתם למצב מצוקה שהצריך עזרה. משדר החירום של ברייטלינג היה משדר אותות של 0.75 שניות כל 2.25 שניות, אותות שבמידה ושודרו ממשטחים פתוחים, יכלו להיקלט על ידי מכשירי קליטה בטווח של160 קילומטרים מאזור המצוקה, על ידי מטוסי חיפוש שטסו בגובה של 6,000 מטרים – 19,685 רגל. ברייטלינג ציידה את השעון בזוג סוללות ליתיון שהספיקו במקרה חירום לשדר אותות במשך 48 שעות ברציפות.

ברייטלינג אמרג'נסי 1995
ברייטלינג אמרג’נסי 1995

לאתר ברייטלינג העולמי