מדברים על שעונים ב f

אוריס

אוריס היא יצרנית שעוני יוקרה שוויצרית שהוקמה בשנת 1904 על ידי פול קאטין וג’ורג’ כריסטיאן בעיירה הולסטיין שבשוויץ. השניים רכשו מפעל לייצור שעונים שנסגר וקראו לחברה החדשה שלהם על שם נחל שעבר בקרבת העיירה כשהם מתחילים בייצור תעשייתי של שעוני כיס. בשנת ההקמה שלה, הועסקו באוריס 67 עובדים. כעבור שנתיים החברה התרחבה ופתחה מפעל הרכבת שעונים נוסף בעייה הסמוכה הולדרבנק ושנתיים לאחר מכן מפעל נוסף בקומו. בשנת 1911, שבע שנים לאחר הקמתה, הפכה אוריס למעסיק הגדול ביותר בהולסטיין, עם מעל ל-300 עובדים. כדי לפתות שענים נוספים להגיע ולעבוד עבורה, היא אפילו בנתה עבורם בתים ודירות.

החברה המשיכה להתרחב ופתחה מפעלים בקורגניי (1916), בהרבטסוויל (1925) וזיפן (1925), כשהיא מרחיבה את מגוון המוצרים שלה. בשנת 1925 החברה החלה לחבר צמידים לשעוני הכיס שלה ובעצם הפכה ליצרנית שעוני יד.

בשנת 1927, ג’ורג’ כריסטיאן, אחד מצמד מייסדי החברה נפטר וז’אק-דויד לה-קולטרה הפך לנשיא מועצת המנהלים של החברה. ז’אק דויד היה נכדו של אנטואן לה-קולטרה וכעבור עשר שנים הוא יחבור לאדמונד ייגר ויקים ביחד איתו את ייגר לה-קולטרה.

בשנת 1928 התמנה אוסקר הרצוג, גיסו של ג’ורג’ כריסטיאן המנוח לתפקיד מנכ”ל החברה, תואר אותו נשא במשך 43 שנים.

בשנת 1936 פתחה אוריס מפעל לייצור לוחות שעונים בבייל-ביין ובכך הגיעה כמעט לייצור מלא של כל רכיבי השעונים שלה בתוך החברה. החברה הציגה את שעון הטייסים המיתולוגי שלה בשנת 1938, ה-Big Crown, שהגיע עם כתר גדול במיוחד, אותו היא מייצרת בגרסאות שונות עד היום.

במהלך מלחמת העולם השניה אוריס נפגעה קשות וכדי לשמור על עצמה בחיים, החלה לייצר שעונים מעוררים, זמן קצר לאחר המלחמה החברה החלה להתרחב שוב.

בסוף שנות הששים של המאה הקודמת, אוריס העסיקה כ-800 עובדים וייצרה כ-1.2 מיליון שעונים מדי שנה, מה שהפך אותה ליצרנית השעונים העשירית בגודלה בעולם. החברה אפילו הקימה תוכנית הסמכה משלה, במסגרתה הוכשרו כ-40 מהנדסים ושענים מדי שנה.

משבר הקוורץ פגע בחברה בצורה קשה והיא כמעט ונסגרה לחלוטין, עד שהפכה בשנת 1970 לחלק מתאגיד ASUAG ואפילו החלה לייצר שעוני קוורץ. בתחילת שנות השמונים צוות העובדים של החברה מנה כתריסר עובדים ובשנת 1981 היא הפסיקה לייצר מנגנונים.

מי שהציל את החברה היו ד”ר רולף פורטמן, מנכ”ל החברה וראש מחלקת השיווק שלה, אולריך וו. הרצוג, אשר רכשו את שאריות החברה בשנת 1982. החברה הפסיקה לייצר בהדרגה שעוני קוורץ וחזרה לייצר שעונים מכאניים, כשהיא מתמקדת בקטגוריית המחירים לשוק הבינוני.

כיום, סימן ההיכר הבולט של שעוני החברה הוא הרוטור האדום – סימן מסחרי רשום של החברה, אותו ניתן לראות מבעד למרבית שעוני החברה, שמגיעים עם גב שקוף בדרך כלל.