מדברים על שעונים ב f

טאג הויר

טאג הויר היא יצרנית שעוני יוקרה שוויצרית, אשר הוקמה בשם הויר בשנת 1860 ע”י אדוארד הויר בסנט-אימייר שבשוויץ. כעבור שבע שנים החברה עברה לבייל-ביין. בשנת 1882, עם תחילת הייצור הסדרתי של שעוני כרונוגרף, הויר קיבלה את הפטנט הראשון למכניקה של מודדי זמן (טיימרים).

בניו של הויר, צ’רלס-אוגוסט וז’ול-אדוארד, השתלטו על ניהול החברה בשנת 1891 והמשיכו את מסורת ייצור השעונים במשפחה.

בשנת 1911 החברה הציגה את הכרונוגרף הראשון לרכבים, שנקרא “Time Of Trip”. בשנת 1916 הציגה החברה את ה-Micrograph, שעון העצר הראשון בעולם עם דיוק של מאית שניה, שנרשם כפטנט בלעדי של החברה.

באולימפיאדה של שנת 1920 באנטוורפן, הויר הייתה מודדת הזמן הרשמית, כמו גם באולימפיאדות בשנים 1924 ו-1928 ובמספר רב של תחרויות סקי.

בשנת 1933 החברה פיתחה את השעון הראשון למכוניות מירוץ ובאותה שנה היא מציגה את שעון העצר האגדי שלה, ה-Autavia.

שעון ה-Solunar של החברה משנת 1949 הוא השעון הראשון עם תצוגת גאות ושפל, כשבשנת 1950 החברה הציגה את היורש שלו, ה-Mareograph-Seafarer, שעון הכרונוגרף הראשון בעולם עם מחוון גאות-שפל ותצוגה עבור רגאטות.

בשנת 1964, הויר התאחדה עם יצרנית השעונים Leonidas מסנט אימייר לחברה בשם Heuer-Leonidas S.A, כשג’ק הויר עמד בראש החברה. בשנים הבאות ג’ק הויר מילא תפקיד חשוב בפיתוח דגמים חדשים והובלת החברה בכיוון תזמון אירועי ספורט ותדמית ספורטיבית. הויר הפך לשם נרדף למדידת זמן במירוצי מכוניות באותן שנים.
בעקבות משבר הקוורץ, החברה התקשתה לשרוד וב-26 ליוני 1982 ג’ק הויר נאלץ למכור את החברה. הרוכשת הראשונה של החברה הייתה יצרנית התכשיטים ושעוני היוקרה פיאג’ה, מכירה שלא צלחה. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1985, החברה נמכרה בשנית, הפעם ל-Group Techniques d’Avant Garde – ר”ת Tag והפכה לחברת Tag Heuer ובעברית טאג הויר.
החברה נמצאת כיום בבעלות תאגיד LVMH.