מדברים על שעונים ב f

לונג’ין

לונג’ין היא יצרנית שעוני יוקרה שוויצרית הממוקמת בסנט אימייר שבשוויץ. החברה הוקמה בשנת 1832 על ידי אוגוסט אגאסי ובשנת 1880 היא נרשמה כסימן מסחרי, כשהיא הופכת לסימן המסחרי הרשום הראשון בהיסטוריה של תעשיית שעוני היוקרה השוויצרית. הלוגו (הסמל) האייקוני של החברה נקבע בשנת 1889 – שעון חול עם כנפיים משני צדדיו.

כיום החברה היא חלק מתאגיד סווטש, הכולל את מותגי השעונים סווטש, המילטון, טיסו, סרטינה, ראדו, אומגה ועוד, כשלונג’ין פונה לשוק הבינוני-גבוה.

בשנים הראשונות להקמתה החברה ייצרה שעוני כיס. בשנת 1846 החלה לשווק את המוצרים שלה לארצות הברית שם הם זכו להצלחה מסחרית. בשנת 1867 לונג’ין הציגה את מנגנון L20A שזכה בפרס בתערוכה הבינלאומית בפריז.

החברה פיתחה מנגנון כרונומטר (מנגנון עם דיוק רב שעומד בתקנים מחירים) ומשלחות מחקר חובקות עולם השתמשו בשעונים של החברה במהלך משימות המחקר שלהן. בתחילת המאה העשרים פיתחה החברה שיתופי פעולה עם ענפי ספורט כמו התעמלות קרקע ומירוצי גרנד פרי להם שימשה כנותנת חסות. באותן שנים החברה החלה לשווק את שעוני היד הראשונים שלה כשבשנת 1945 היא מציגה את שעון היד האוטומטי הראשון שלה, עם מנגנון L22A.

במהלך השנים הפכה לונג’ין למזוהה עם קטגוריית שעוני תעופה. החברה מדדה את טיסת היחיד חוצת האוקיינוס האטלנטי של הטייס האגדי צ’רלס לינדברג, אשר לאחר מכן תכנן ביחד עם החברה את שעון היד שלה שהגיע בזווית – לנוחות קריאה ושימוש בזמן טיסה. אותו שעון שימש גם את רואלד אמונסן במהלך הטיסה הראשונה מעל לקוטב הצפוני ואת הטייסת אמיליה ארהרט – הטייסת הראשונה שחצתה את האוקיינוס עם מטוס.

לונג’ין ידועה בתיעוד הקפדני של השעונים שלה, כשבמטה החברה שבשוויץ ישנו תיעוד על כל דגם של שעון שהחברה מכרה וייצרה בין השנים 1867 ל-1969, כולל מידע טכני ומספרים פנימיים לחלקים השונים של השעונים. במקום גם ממוקם מוזיאון של החברה בו ניתן למצוא דגמים שונים של שעונים של החברה, מכשירי ניווט ומדידת זמן שהחברה ייצרה, תמונות, פוסטרים ופרסים ומדליות שונות שהחברה זכתה בהן לאורך השנים.