ראדו

ראדו

ראדו היא יצרנית שעוניו יוקרה שוויצרית שהוקמה בשנת 1917 על ידי האחים פריץ, ארנסט ו-וורנר שלופ. האחים הקימו את החברה בחלק מדירת ההורים, כשבסוף מלחמת העולם השנייה החברה הפכה לאחת מיצרניות מנגנוני השעונים הגדולות בעולם.

בסוף שנות החמישים החלה החברה למכור שעונים תחת השם ראדו.  קולקציית ה-Golden Horse האייקונית של החברה הוצגה בשנת 1957, לציון שנת ה-40 להקמת החברה. בשנה שלאחר מכן הציגה החברה את קולקציית ה-Green Horse, אחד הדגמים הראשונים של שעוני החברה שהגיעו עם עמידות למים. בסוף אותו עשור, החברה הייתה חברה בינלאומית לכל דבר, עם נוכחות במעל ל-61 מדינות.

בשנת 1962 הציגה החברה את אחד השעונים האייקוניים ביותר שלה – שעון ה-DiaStar 1. החברה שיווק האת השעון כ”שעון הראשון בעולם העמיד בפני שריטות”. השעון היה אמור לספק ללקוחות מענה לשעון נוח, חסין במיוחד ועם סגנון מיוחד. ראדו הייתה אחת החברות הראשונות בתעשייה באותן שנים לשלב מתכות קשות עם זכוכית ספיר.

בשנות השבעים של המאה הקודמת המשיכה החברה את ההתפתחות שלה והשימוש בחומרים חדשניים ומתקדמים. החברה הציגה את שעון ה-DiaStar הראשון בצבע זהב בשנת 1972. בשנת 1976 היא מציגה את שעון ה-Rado Dia 67 המינימליסטי, שהיה מכוסה מקצה לקצה בזכוכית ספיר מטאלית. בשנת 1986 הציגה החברה את שעון ה-Rado Integral, כשהיא מציגה מהפכה של ממש בתעשיית השעונים, עם שימוש בסגסוגת קרמית לצמיד השעון.

בשנות התשעים המשיכה החברה להשתמש בסגסוגות קרמיות בשעונים שלה, כשהיא הפכה לחברה המובילה בתעשיית השעונים כולה בשימוש בסגסוגות קרמיות. שעון ה-Rado Sintra משנת 1993 היה השעון הראשון שהיה עשוי מ-Cermet – סגסוגת קרמית המבוססת על טיטניום בשילוב מתכת. בשנת 1998 הציגה החברה את שעון הראדו Ceramica, השעון הראשון של החברה שהגיע בגוף העשוי מסגסוגת פלזמה קרמית, שהציג ברק מתכתי ללא שימוש כלל במתכת כלשהי בסגסוגת.

כיום החברה נמצאת בבעלות תאגיד סווטש, כשבשנים האחרונות היא מתמקדת בהשקה של שעונים אייקוניים של החברה מאמצע המאה הקודמת.