בתקופה האחרונה השתדלנו לסקור בכתבות המגזין שלנו תחומים קבועים. למשל – הסברים על קומפליקציות מיוחדות או מותגים היסטוריים מהעבר שנעלמו. כתבת המגזין שלנו היום משלבת את שני הנושאים הללו. גם שני שמות מפורסמים שנעלמו מתעשיית השעונים וגם קומפליקציה די מוזרה, שלא לומר מצחיקה. מוזמנים להצטרף למסע בזמן עם הגורו ולהכיר את ההסיטוריה של Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה. הגורו מבטיח לכם שזאת לא מתיחה. קריאה נעימה.

אנחנו צריכים לפתוח בהתנצלות … 

טוב, אנחנו חייבים לכם קודם כל התנצלות קטנה. Laco לא באמת נעלמה מתעשיית השעונים. מדובר בחברה שקיימת עד היום. ליתר דיוק – היא נעלמה לתקופה ארוכה וחזרה לחיים. היא אולי לא מוכרת כיום כמו רולקס או ברייטלינג, אבל מדובר בחברה גרמנית שמוכרת מגוון רחב של סוגי שעונים, אם כי היא מזוהה בעיקר עם שעוני טייסים. עם זאת, חשוב להכיר קצת את ההיסטוריה של החברה הזאת, מה שיתן לנו רקע להמשך הכתבה שלנו.

ההיסטוריה של Laco

בשנת 1925 מקימים פרידה לאכר (Frieda Lacher) ולודוויג האמל (Ludwig Hummel) חברה בפורצהיים, בדרום מערב גרמניה. החברה נקראת Lacher & Co ומהשם הזה נגזר שמה של החברה עד היום. באותן שנים, מרבית יצרניות השעונים קנו מנגנוני שעונים שלמים או בחלקים והרכיבו אותם במפעלים שלהן. מרבית המנגנונים באותה תקופה הגיעו משוויץ ולאכר והאמל מחליטים שהם לא רוצים להיות תלויים באספקה השוויצרית. הם מעדיפים לייצר את המנגנונים בעצמם. כעבור כשמונה שנים מהקמת החברה, בשנת 1933, עוזב האמל את החברה ויוצא לדרך עצמאית. הוא מקים את Durowe, שתהיה יצרנית מנגנונים, אותה נכיר בהמשך הכתבה. Durowe מספקת מנגנונים בשלב הזה למגוון מותגי שעונים אחרים באזור פורצהיים, כשלאקו הייתה אחת הלקוחות הגדולות שלה. תוך זמן קצר Durowe הופכת ליצרנית הפופולרית באזור וחברות רבות נשענות על הייצור שלה.

Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה. הבניין ההיסטורי של Laco. מקור - WIKIWAND.
Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה. הבניין ההיסטורי של Laco. מקור – WIKIWAND.

ללאקו זה אפשר בעיקר חופש רב יותר בעיצוב ובעיקר – להיות תלויה בעיקר בעצמה. מערכת היחסים בין האמל לפרידה לאכר נשארה טובה מאוד וכך בעצם Durowe (דורווה) הייתה מעין “יצרנית הבית” של מנגנונים עבור לאקו. בשנת 1936 מצטרף ללאקו אריך לאכר, בנה של פרידה. לאקו מתחילה לייצר שעונים שלמים בעצמה והשם של החברה שונה ל-Erich Lacher Uhrenfabrik. בתרגום מגרמנית – מפעל השעונים של אריך לאכר.

עובדים במפעל של LACO. מקור - WIKIWAND.
עובדים במפעל של LACO. מקור – WIKIWAND.

מלחמת העולם השניה

מלחמת העולם השנייה היתה הרסנית עבור העולם כולו כמובן וגם עבור פורצהיים. העיר נחשבה למרכז ייצור תכשיטים ושעונים מפותח בגרמניה עוד לפני המלחמה. אמנם אין עדויות ברורות לכך, אבל היסטוריונים מעריכים כי מרבית סדנאות ייצור השעונים באזור, אם לא כולן, הוסבו לייצור מכשירים מדויקים כדי לסייע במאמץ המלחמתי הגרמני.

שעון טייסים של Lacher& Co עם מנגנון של Durowe. מקור - WIKIWAND.
שעון טייסים של Lacher& Co עם מנגנון של Durowe. מקור – WIKIWAND.

בפברואר 1945, מבצע ה-RAF – חיל האוויר הבריטי, את אחת מפשיטות ההפצצה ההרסניות ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה. מעל לשני שלישים מהעיר פורצהיים נהרסו בלילה אחד. למרות זאת, לאורך כל אותה התקופה, לאקו המשיכה בייצור שעונים. החברה הייתה בין יצרניות השעונים המובילות של הלופטוואפה הגרמני.

תמונה של המפעל של Durowe-Laco, זמן קצר לפני פרוץ מלה"ע השנייה. מקור - WornadnWound.
תמונה של המפעל של Durowe-Laco, זמן קצר לפני פרוץ מלה”ע השנייה. מקור – WornadnWound.

לאחר סיום מלחמת העולם השניה, בעזרת תוכנית מרשל של ארצות הברית, פורצהיים הצליחה להיבנות מחדש בצורה מהירה למדי. לודוויג האמל, ששמר על יחסים טובים עם לאקו לאורך השנים, חזר בשלב כלשהו לחברה והוא בונה בניין בן 5 קומות שיארח את לאקו ואת דורווה. לאקו הפכה ליצרנית שעונים שהתמחתה בשעוני טייסים כבר אז, כשהיא מתמקדת בהשגת פונקציונליות אופטימלית.

לאחר המלחמה

לאקו ממשיכה להתרחב ולגדול במהלך שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. בשנת 1952 דורווה מייצרת את המנגנון האוטומטי הראשון שלה ולאקו משיקה את הלאקו ספורט. שעון שהופך להצלחה גדולה ותרם רבות להתפתחות המותג באותן שנים. בשנת 1961, לאחר שהחברה נמכרת ל-Timex, היא משיקה את השעון האלקטרוני הראשון מתוצרת גרמניה, ה-Laco-Electric.

שעון ה-LACO ELECTRIC. מקור - Joseph-Watches.
שעון ה-LACO ELECTRIC. מקור – Joseph-Watches.

עם זאת, השנים הבאות היו מלאות בתהפוכות עבור המותג ועבור תעשיית השעונים כולה. משבר הקוורץ בשנות השבעים של המאה הקודמת מחק מאות אם לא אלפי יצרניות שעונים ולאקו כמעט והייתה אחת מהן. עם זאת, החברה הצליחה לשמור על קיום מינימלי ואם תרצו “לחזור לחיים” בעשור האחרון. החברה עושה זאת בעזרת שילוב טכנולוגיה מודרנית עם היסטוריה, כשהיא עושה מה שהיא עשתה הכי טוב בעבר – שעונים אמינים עם אופי ייחודי.

בואו נחזור ל-Durowe

כאמור, בשנת 1933 לודוויג האמל, שהיה מייסד שותף בלאקו, מחליט להקים את דורווה. אם זה ממש מעניין אתכם, החברה נוסדה ב-23 לאקוטובר 1933. כפי שציינו, באותה תקופה ייצור השעונים בגרמניה היה תלוי במידה רבה מאוד על תעשיית השעונים השוויצרית ועל המנגנונים שלה. האמל ראה בדורווה דרך לצמצם את התלות של יצרניות השעונים הגרמניות בתעשייה השוויצרית. דרך אגב, השם Durowe הוא ראשי תיבות – Deutsche Uhrenwerke (מנגנוני שעונים גרמניים).

האמל זוכה להצלחה גדולה ותוך זמן קצר החברה הופכת כאמור ליצרנית המובילה בפורצהיים. כחודש לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, הגיעה דורווה לשיא הייצור שלה אז – 30,000 מנגנוני שעונים בחודש.

במהלך ההפצצות של בעלות הברית ואותה הפצצה מפורסמת שהזכרנו מפברואר 1945, המפעל המקורי של דורווה נהרס לחלוטין. כדי שלא לפגוע באספקת המנגנונים, האמל מעביר את הייצור לחצר של מפעל המתכת וולף, שהיה בשלב זה גם הוא בבעלותו של האמל.

אך כאמור, במסגרת תוכנית מרשל, האמל מצליח לשקם את החברה ומחזיר אותה לימי הזוהר שלה. למעשה, הוא אפילו מצליח להגדיל בצורה משמעותית את הייצור. באמצע שנות החמישים, כעשור לאחר סיום המלחמה, דורווה מייצרת 80,000 מנגוני שעונים בחודש. בסוף שנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, החברה הופכת ליצרנית השעונים הגדולה בגרמניה. על פי ההערכות, היא ייצרה מעל למיליון מנגנוני שעונים בשנה באותן שנים!

בעלים מתחלפים (ללא הפסקה …)

למרות ההצלחה הגדולה של החברה, משבר הקוורץ לא פוסח עליה והיא עוברת תחת מספר בעלים בשנים שלאחר מכן. האמל מוכר את הזכויות על דורווה ולאקו ל-Timex ב-1 לפברואר 1959. אלא שהזכויות על המותגים הללו נמכרות פעם נוספת ב-1 לספטמבר 1965 ל-Ebauches S.A. אם השם הזה נשמע לכם מוכר, אתם כנראה לא טועים. Ebauches SA, שנקראת גם לפעמים ESA, היא יצרנית מנגנוני שעונים שוויצריים שהוקמה בשנת 1926. בשנת 1931 היא הופכת להיות יצרנית המנגנונים המרכזית של ASUAG. היא תשאר כזאת עד למיזוג המפורסם בין ASUAG וה-SSIH, שהוליד את קבוצת סווטש. למעשה, ESA תהפוך ל-ETA – יצרנית המנגנונים השוויצרית הגדולה בעולם.

קליבר 7440 המחודש. מקור - MasterHorologer.
קליבר 7440 המחודש. מקור – MasterHorologer.

דורווה, כמו יצרניות שעונים רבות אחרות, נפגעה קשה ממשבר הקוורץ וכמעט ונעלמה בדפי ההיסטוריה. למזלה, בשנת 2002 רכש יורג שאואר (Jörg Schauer) את הזכויות של דורווה. במסגרת הרכישה, הוא רוכש לא רק את השם ההיסטורי, אלא גם מלאי של NOS – New Old Stock של מנגנונים. אם המונח NOS לא מוכר לכם, תרשו לנו להסביר כי מדובר במלאי ישן שנשמר במצב חדש וללא כל שימוש, פעמים רבות כאילו יצא רק אתמול מפס הייצור. שאואר משתמש במלאי הזה להשקה של שעונים ממותגים תחת השם Stowa ו-Schauer במהדורות מוגבלות. בנוסף, הוא מפתח את קליבר 7440 (Kaliber 7440) – עיבוד מחודש מבית דורווה לקליבר 6498 של UNITAS. קליבר 7440 מגיע עם פלטת בסיס בת שלושה רבעים, גשרים חדשים ועם מערכת רגולוציה “Duoreg” אשר פותחה על ידי שאואר בעצמו.

Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה – קצת רקע

שנות השגשוג של Durowe-Laco היו גם שנות השגשוג של תעשיית השעונים כולה. אנחנו מדברים כמובן על שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. באותן שנים, ניתן היה למצוא בשוויץ ובאירופה מאות אם לא אלפי יצרניות שעונים שונות. חלקן רק הרכיבו שעונים מרכיבים שרכשו מיצרניות אחרות. חלקן ייצרו אחוז כזה או אחר מהרכיבים לשעונים באופן עצמאי ואת השאר רכשו מחברות אחרות. אבל מה שהיה בעיקר יפה באותה תקופה היה היצירתיות או ליתר דיוק – החופש היצירתי. בעוד כיום, מרבית יצרניות השעונים מייצרות שעוני “מיינסטרים” – שעונים שיימכרו בכמויות, באותן שנים, היצרניות השונות חיפשו דרך לבלוט אל מול היצרניות האחרות.

גרואן Air-Flight. מקור - Revolution.
גרואן Air-Flight. מקור – Revolution.

כך קיבלנו למשל באותה תקופה מגרואן את שעון ה-Airflight. ה-Airflight הגיע עם לוח קופץ. למעשה, מדובר היה בלוח שעון שעליו הופיעו ספרות ערביות מ-1 ועד 12. זה בטח נשמע לכם די מוכר, לא? אבל ב-Airflight היה משהו שונה. בשעה 12:00 (בצהרי היום) לוח השעון “קפץ”. במקום תצוגת הספרות 1 עד 12, קיבלנו את הספרות 13 עד 24. כך בעצם השעון הציג את המעבר משעות הלילה והבוקר לשעות הצהריים והערב.

Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה 

אחד השעונים המיוחדים מאותן שנים, היה שעון ה-MinStop של וולקיין (Vulcain). שעון פלייבאק כרונוגרף, שהופעל על ידי מנגנון של דורווה. ה-MinStop אפשר לעקוב אחר הזמן שחלף במד החניה, עם לוח תואם בסגנון מד חניה. וולקיין הייתה אמנם אחת היצרניות הבולטות עם שעון כזה, אבל לא רק היא ייצרה שעונים כאלו.

שעון מד חניה של יגר לה קולטרה. מקור - A Collected Man.
שעון מד חניה של יגר לה קולטרה. מקור – A Collected Man.

יצרניות כמו לקה (לא להתבלבל עם לאקו …), אינדוס, מרבוס, בורן, פרייר, LIP, פול גרנייה ואפילו ייגר לה-קולטרה, הציגו שעונים כאלה. מרבית השמות הללו נעלמו גם הם בדפי ההיסטוריה ולא שרדו את משבר הקוורץ, אבל מדובר בכמה מהשמות הבולטים בתעשיית השעונים.

Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה - שעון וולקיין עם מנגנון של דורווה. מקור - Fratello.
Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה – שעון וולקיין עם מנגנון של דורווה. מקור – Fratello.

אם נחזור לפסקה הקודמת, מצד אחד מדובר בתקופת הפריחה היצירתית של עולם השעונים. מצד שני, אפשר גם לראות אולי באותו חופש יצירתי את מה שהוביל בסופו של דבר למשבר הקוורץ. מגוון עצום של יצרניות שעונים שמייצרות אינספור שעונים וקומפליקציות שונות, ללא “יד מכוונת” כלשהי. תעשיה מפוזרת ומבוזרת, שכל שינוי קטן בה יכול להשפיע על מגוון רחב של חברות. כיום, מספר היצרניות שמייצרות מנגנונים קטן לאין ערוך לעומת התקופה שלפני משבר הקוורץ. יצרני שעונים עצמאיים אולי מרשים לעצמם עדיין להתנסות קצת עם קומפליקציות מעשיות, אבל גם הם לא מגיעים ליצירתיות שאפיינה את עולם השעונים בתור הזהב שלו באמצע המאה הקודמת. למעשה, כיום זה כמעט בלתי אפשרי לחשוב שיצרנית קטנה תחשוב לייצר קומפליקציה ייחודית ומוזרה כל כך. מייקל בנבנטה, מנכ”ל בולובה, אמר בראיון למגזין A Collected Man – “למען האמת, אף אחד לא באמת צריך שעון היום בכלל. אז עבור יצרנית שעונים בסדר גודל קטן כזה, לייצר שעון עם פונקציונליות כל כך ייחודית ולקוות שהוא יימכר ויהפוך להצלחה”.

Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה  – איך זה עבד ומי היה צריך את זה?

באותן שנים, העולם התחיל להשתמש יותר ויותר במכוניות ובערים רבות ברחבי העולם הופיעו מדי החניה הותיקים של פעם. להזכירכם – באותה תקופה עדיין לא היו סמארטפונים, אז אפליקציות כמו פנגו או סלופארק עדיין לא היו קיימות ולא ניתן היה להשתמש בהן …

Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה - שעון וולקיין עם מנגנון של דורווה. מקור - Fratello.
Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה – שעון וולקיין עם מנגנון של דורווה. מקור – Fratello.

שעוני מד חניה היו בעצם כאמור שעוני פלייבאק-כרונוגרף. לוח השעון היה מעוצב בצורת מד חניה אנלוגי  ישן. חצי עיגול בחלק העליון של לוח השעון הציג ספירה של 60 דקות. כמעט כל השעונים הללו הגיעו עם לחצן בשעה 2 שבעצם איפס את הכרונוגרף.

Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה - מנגנון שעון מד חניה של דורווה. מקור - Fratello Watches.
Durowe-Laco וקומפליקציית מד חניה – מנגנון שעון מד חניה של דורווה. מקור – Fratello Watches.

מה שמעניין הוא שבמנגנון של דורווה מנגנון הפלייבאק כרונוגרף פעל כל הזמן. כלומר, הכרונוגרף “מדד זמן” כל הזמן, בין אם רציתם שהוא ימדוד זמן כלשהו ובין אם לא. אם הייתם צריכים באמת להשתמש בו כמד חניה, פשוט הייתם צריכים לאפס אותו ולאתחל את ספירת 60 הדקות שלו.

לסיכום

כשהגורו שמע בפעם הראשונה על שעוני “מד-חניה”, גם הגורו חשב שמדובר במתיחה מוצלחת במיוחד. אבל מסתבר שבעולם השעונים תמיד אפשר ללמוד דברים חדשים, להכיר חברות חדשות-ישנות וגם כאלו שכבר לא קיימות. הסיפור של דורווה הוא דוגמא נפלאה לכך. חברה שהייתה יצרנית המנגנונים הגדולה ביותר בגרמניה וכמעט ונמחקה מההיסטוריה של עולם השעונים.