F.P Journe פותח מסעדה

F.P Journe פותח מסעדה? כן, לא טעינו. מוזמנים למסע בהיסטוריה של ז׳נבה ואירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה ואחד המוסדות המפוארים שעיטרו את רחובותיה של העיר שהפכה לאחת הערים הבינלאומיות ביותר בעולם. פרנסואה-פול ז׳ורן הפך לשם נרדף לפסגת האומנות של עולם ההורולוגיה. ז׳ורן והמותג שנושא את שמו זוכים להערכה בעולם ההורולוגיה העילית (Haute Horlogerie), בשל הרוח החדשנית של המותג מצד אחד והאמנות הנשגבת מצד שני, שמשתלבות בהרמוניה בשעונים של ז׳ורן. ז׳ורן הוא אחד מגדולי יצרני השעונים העצמאיים כיום, כשזה שהמוניטין שלו משתרע על פני יבשות, כשהיצירות שלו שוכנות בפסגת הביקוש והנחשקות בקרב אספני שעונים ואניני טעם. בימים אלו ז׳ורן קובע את אותם סטנדרטים קפדניים ואת החתירה הבלתי פוסקת שלו לשלמות לסוג אחר של אומנות – החוויה הקולינרית.

המאסטרו של עולם השעונים, פותח מסעדה חדשה, שממש כמו השעונים שלו, תהיה שילוב קסום של היסטוריה וגסטרונומיה, כשז׳ורן חובר לשף בעל כוכב המישלן, דומיניק גוטייה, כשהשניים רוכשים את הבעלות על מוסד מוכר בעולם הקולינריה והמשקאות בז׳נבה.

המסעדה, הממוקמת ברחוב Rue du Rhône היוקרתי (הכתובת המדויקת – Rue du Rhône מספר 49), אותו רחוב בו נמצא הבוטיק של אומגה, שעליו סיפרנו לכם בכתבה שלנו בשבוע שעבר, בקרבת מלון מטרופול, הוא סמל ומחווה למורשת הביסטרו העשירה של ז׳נבה.

הביסטרו ממוקם בבניין ייחודי, שריד ארכיטקטוני ואחת העדויות האחרונות ששרדו לבתי הקפה והמסעדות המפוארות שפיארו את הרובע בסוף המאה התשע עשרה, כאשר ז׳נבה עשתה את הצעדים הראשונים שלה בדרך להפיכתה לעיר בינלאומית.

מקורותיו של הבניין הייחודי הזה מגיעים עד לשנים 1852-1860, תקופה של טרנספורמציה בעקבות פירוק הביצורים לאורך ה-Grand Quai, הידוע כיום בשם Quai Général-Guisan.

תרשו לנו לתת לכם שיעור קצר בהיסטוריה. אם כיום אנחנו חושבים על שוויץ כאחד המקומות השקטים והשלווים בעולם, הרי שבשנת 1770, דוכא מרד בז׳נבה, אירוע שהיה חלק מהתסיסה הפוליטית והחברתית הרחבה יותר שאפיינה חלק ניכר מההיסטוריה של העיר, כשהיא מנווטת את דרכה לעצמאות ולמשילות. לאחר מכן, ז׳נבה התבצרה בכבדות עם מערכת גדולה של ביצורים בסגנון וובאן (Vauban), שכללו חפירות ותעלות הגנה. כחלק מפיתוח העיר, בשנת 1850 הוחלט על פירוק הביצורים הללו, כשמעט מאוד מהמבנים ההם נותרו על תילם עד היום. האירוע הזה הפך לנקודת ציון משמעותית בהיסטוריה של ז׳נבה, כזה שמייצג את המעבר שלה מעיר מבוצרת אסטרטגית לאזור עירוני פתוח ונגיש יותר. השינוי הזה הקל על הצמיחה והמודרניזציה של העיר במחצית השנייה של המאה התשע עשרה.

בשנת 1912, אדולף נייגר, רוקח לשעבר, הפיח חיים חדשים בקומת הקרקע של סניף בנק לשעבר של Baezner, מיקום המשקיף על ה-Jardin Anglais – הגן האנגלי וגם על ה-Rue du Rhône, כשהוא פותח במקום אכסניה.

נייגר קרא למוסד שלו ״הבוואריה״ – The Bavaria, כשלמרות שז׳נבה מזוהה יותר עם הצד הצרפתי של שוויץ, הבוואריה התמחה דווקא בהגשה של בירות גרמניות. הסופר ז׳אן קלוד מיור מתאר בספרו – ״La bouteille, la table et le lit à Genève à la Belle époque״ – שתיה, אוכל ולינה בז׳נבה בתקופת הבל אפוק, את אשתו של אדולף נייגר – מאדאם נייגר. מיור מספר על אישה בעלת נוכחות מרשימה במיוחד, אבל כזאת שהצטיינה גם בהכנת ריבות שזיפים מעולות מהמטע שלה בבלוט (Belotte).

הבוואריה קיבל משמעות היסטורית כאשר חבר הלאומים, שהוקם בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, ערך את האסיפות הקבועות שלו ב-Salle De La Réformation (אולם הרפורמציה), במרחק קצר משם. נציגים בינלאומיים, שמצאו את עצמם תרים אחר מקום בו יוכלו להרוות את גרונם ולהתרענן לאחר דיונים ממושכים, גילו לאכזבתם כי ב-Salle de la Réformation אין בר. מהר מאוד הם החישו את צעדיהם אל הבוואריה, שהפך במהירות לנקודת מפגש מועדפת על ידי חברי חבר הלאומים הנכבדים.

את המקום פקדו דיפולומטים, ראשי מדינות ועיתונאים מרחבי העולם והפכו לאורחים קבועים במקום, ביניהם אישים בולטים כמו ראש ממשלת בריטניה, נוויל צ׳מברליין, ששכח פעם במקום את המטריה שלו או אריסטיד בריאנד, נשיא המועצה הצרפתית מספר פעמים, שהייתה לו טבעת מפיות אישית משלו במקום. עוד אורחים קבועים במקום היו הקריקטוריסטים ההונגריים המפורסמים דרסון וקלן, שחיפשו מקלט בז׳נבה, שמצאו השראה בשרטוט האורחים המפורסמים של הבוואריה. בין היצירות שלהם אפשר למצוא שרטוטים של צ׳מברליין וגוסטב סטרזמן, שר החוץ הגרמני.

במרוצת השנים, הרישומים של דרסון וקלן (Derson And Kelen) עיטרו את קירות המקום, עם כ-200 רישומים כאלו שהנציחו את האליטה הדיפלומטית של אותה תקופה. הקריקטורות הללו, שהפכו לפריט היסטורי בעל חשיבות גבוהה (ויקר במיוחד), נשארו על קירות המקום עד לשנות השמונים, כאשר הממסד עבר שיפוץ. הקריקטורות, שבעבר היו מקור גאווה עבור בני הזוג נייגר, נמצאות כעת באוסף הפרטי של הבנקאי איוון פיקטט (Ivan Pictet).

עוד לפני השיפוץ בשנות השמונים של המאה הקודמת, הבוואריה עבר מהפך בשנת 1942. העיצוב המקורי של המקום, שהיה בהשראת פולקלור גרמני ובאווירת ביארשטובן, הוחלף על ידי האדריכל ז׳אן פלצ׳ולה (Jean Falciola) והמעצב לואיס אמיגה (Louis Amiguet), שפיקחו על שיפוץ מקיף שהצג ציפוי עץ אלון כהה, מראות גדולות ומוטיבים מורכבים בהשראת אמנות עממית, כשהם משלבים ציפורים קטנות וסצינות של הילולה.

ב-1982, המקום החליף את שמו ל-Le Relais de l’Entrecôte (מפגש האנטריקוט) אבל הוא שומר על העיצוב המפואר הזה כמעט בשלמות.

בשנת 2006 המוסד נקלע למחלוקות משפטיות. שש שנים לאחר מכן, בשנת 2012, הרשויות בז׳נבה נקטו בפעולה שתשמר את הרוח, העיצוב והאווירה המיוחדת של המקום, כשהן מסווגות את העיצוב של הביסטרו, סיווג שכולל את עבודות העץ, התקרה המיוחדת, השולחנות, הכיסאות והמראות.

בשנת 2015, הבוואריה לשעבר עבר מהפכה של ממש והפך ל-Le 49 Rhône ובשנת 2018, לאחר שפיליפ שברייה (Philippe Chevrier) הפך לבעלים של המקום, הוא קורא לו Marjolaine (על שם צמח בשם מיורן) והפך אותו למקום יוקרתי עוד יותר. עם זאת, המקום לא שרד לאורך זמן רב, כשבשנת 2019 המיורן מפסיקה את פעילותה, כשבמקום מתחילים בשיפוץ מקיף שכולל שדרוגים רבים למקום, כדי להפוך אותו למתאים לסטנדרטים עכשווים, כשבסיום התהליך הזה הוא נולד מחדש בשם – F.P. Journe Le Restaurant – בתרגום לעברית – F.P Journe – המסעדה.

תחת השרביט של ז׳ורן והשף גוטייה, נפתח פרק חדש בהיסטוריה המפוארת של הבוואריה, היסטוריה המשתרעת על פני יותר ממאה שנה. את הקריצה לעולם השעונים עושה ז׳ורן עם הסלוגן של המסעדה, שמגיע בהשראת הסלוגן של מותג השעונים שנושא את שמו. הסלוגן של מותג השעונים שלו הוא המשפט הנודע – Invenit et Fecit – בתרגום מילולי – המציא וייצר, כשהמשפט מתייחס לעובדה שז׳ורן מבטיח את העיצוב והאיכות של השעונים שלו, כשהוא לא רק מעצב אותם, אלא גם אחראי לייצור הקפדני וחסר הפשרות שלהם. הסלוגן של המסעדה החדשה יהיה Invenit et Coxit – בתרגום מילולי – המציא ובישל, כשגם כאן הכוונה שז׳ורן (או שמא גוטייה?) לא רק אחראי לתכנון המנות, אלא גם להכנה הקפדנית שלהן עד להגשתן.

עם המיזם הגסטרונומי הזה, ז’ורן לא רק חוצה תעשיות אלא ממזג את הפילוסופיה שלו של איכות נצחית עם טעמים השואפים להדהד ברמה החושית בצורה עמוקה כמו השעונים שלו מבחינה ויזואלית וטכנית. המסעדה, בדומה לשעונים שלו, ללא ספק תהפוך להוכחה לחתירה הבלתי פוסקת של ז’ורן למצוינות, מקום שבו תוכלו להתענג על אמנות האוכל המשובח, שהגה אדם שמבין את ערך הזמן והנצח. כשהדלתות של הממסד החדש הזה ייפתחו, האורחים יוזמנו לא רק לארוחה, אלא לחוויה שמטרתה להכיל את תמצית היוקרה, הדיוק והיופי שפרנסואה-פול ז’ורן טבע בצורה כה מופתית בעיסוקיו ההורולוגיים.

אנחנו כבר מחכים לביקור הבא שלנו בשוויץ.

להכרזה של פרנסואה פול ז׳ורן על פתיחת המסעדה.