אם תשאלו כל חובב שעונים שמכבד את עצמו, הוא יגיד לכם מיד שיצרנית שעוני היוקרה הותיקה ביותר היא בלנפיין. בלנפיין הוקמה בשנת 1735 והיא מציינת את שנתה ה-287 בתעשיית השעונים. שמות נוספים כמו Jaquet Droz או ושרון קונסטנטין נוסדו בעשרים השנים שלאחר מכן, כשבדרך כלל נוכל למצוא את שנת ההקמה של החברה מתנוססת בגאווה בלוגו של החברה. לפני שתקפצו עלינו, אנחנו יודעים שבלנפיין לא באמת נחשבת ליצרנית הותיקה בעולם, כי היא הפסיקה פעילות לזמן קצר ולכן מי שרבים מחשיבים ליצרנית הותיקה ביותר ״באמת״ היא ושרון קונסטנטין. אבל מה אם נספר לכם שישנה יצרנית שעונים אחת, שלפי הלוגו שלה לפחות, קיימת כבר משנת 1466? תרשו לגורו להקל עליכם את החשבון, מדובר בכ-300 שנים לפני היווסדה של בלנפיין או ושרו קונסטנטי. מוזמנים להכיר ביחד עם הגורו את Gallet ולגלות האם באמת מדובר ביצרנית השעונים הותיקה ביותר בעולם?

הומברטוס גאלה (Humbertos Gallet)

ב-18 לאפריל 1466, הומברטוס גאלה, צרפתי תושב ז׳נבה, הופך באופן רשמי לאזרח של הרפובליקה של ז׳נבה. ברישומים שונים שנמצאו מאותה תקופה אנו מוצאים תיעוד של המקצוע שלו – יצרן שעונים. מאות שנים לאחר מכן, המלך הצרפתי לואי ה-14 מבטל את האדיקט (צו) של נאנט (Edict Of Nantes) ומפחית משמעותית את הזכויות של ההוגנוטים הצרפתיים במדינה. בעקבות ביטול האדיקט, בני משפחת גאלה נוספים, שהיו ברובם צורפים ויצרני שעונים, בורחים מפני רדיפות הדת בצרפת ומצטרפים לקרובי המשפחה שלהם בז׳נבה. אין שום תיעוד רשמי שיספר לנו על מה עשתה משפחת גאלה המורחבת במהלך אותה תקופה של 200 שנה. הפעם הראשונה שבה שם המשפחה מופיע רשמית במסמכים כלשהם הוא כאמור כאשר הומברטוס הופך לאזרח של ז׳נבה והמקצוע שלו מתועד כיצרן שעונים. כעבור כ-200 שנה, פיליפ גאלה, צאצא של הומברטוס, עובר מצרפת לז׳נבה וגם הוא נרשם כיצרן שעונים.

יצרן שעונים במאה ה-15?!

ההיסטוריה של עולם השעונים מתחילה איפשהו במאה ה-16 באירופה. מי שנחשב לממציא השעון הוא פיטר הנליין, יצרן השעונים של נירנברג, שחי בין השנים 1485 ל-1542. הנליין היה אחד הראשונים שייצרו שעונים שנקראו “Clock Watches” – שעוני נוי שנענדו כתליונים. אז איך בדיוק גאלה התחיל לייצר שעונים כבר במאה ה-15? הרי הנליין נולד רק בשנת 1485, כשגאלה נרשם כיצרן שעונים כבר בשנת 1466, 19 שנים מוקדם יותר?

חשוב להבין כי כבר במהלך שנות ה-1400 (המאה ה-15) הופיעו שעונים באירופה – שעוני כיס, כאשר הקפיץ הראשי הומצא באותן שנים. האם השעונים הללו היו מדויקים או משהו שאפשר להסתמך עליו בכלל? זאת בהחלט שאלה טובה. בזמנו, לא היה בכלל מחוג דקות לשעוני כיס וכדי לקרוא את השעה השתמשו במחוג שעות בלבד. למרבה הצער, גם הדיוק של מחוג השעות לא היה גבוה במיוחד, כששעונים מאותה תקופה יכלו להיות עם סטיה של חצי שעה מהזמן המדויק.

פיליפ גאלה

פיליפ גאלה היה בנם של ז׳אק גאלה ומארי בוייה גאלה. על פיליפ אנחנו קוראים לראשונה במרשם התכשיטנים והשענים של ז׳נבה מתחילת המאה ה-18. לפיליפ נולד בן, פייר גאלה, שנישא בשנת 1742 ל-ז׳אן רנה דה ראבור (Jeanne Renee De Rabours).  בעוד פיליפ האב היה צורף ושען-יצרן שעונים, בתעודת הנישואים של בנו, פייר גאלה, מופיע המקצוע של פייר כצורף-אמן.

בשנת 1744, ז׳אן רנה יולדת בן בשם ז׳אק, שיילך בעקבות אביו וסבו ויהפוך גם הוא לתכשיטן ושען. בשנת 1774, כשהוא בן 30, נולד לז׳אק בן, לו הוא קורא ז׳אן לואי. עם סיפוחה של ז׳נבה על ידי נפוליאון בשנת 1798, ז׳אן לואי גאלה הופך לאזרח צרפתי וממשיך לנהל את עסקי התכשיטים והשעונים של אביו, עד שנפטר בטרם עת בשנת 1809, כשהוא בן 35 בלבד.

Gallet & Cie – Gallet & Co

בשנת 1806, שלוש שנים בלבד לפני פטירתו של ז׳אן לואי, נולד לו בן בשם ז׳וליאן. בשנת 1826, כשז׳וליאן היה כבן עשרים, הוא מעביר את עסק ייצור השעונים שלו ללה שו דה פונד (La Chaux De-Fonds), האזור המרכזי והחשוב ביותר באותה תקופה לייצור שעונים בשוויץ.

בשלב הזה אנחנו גם נחשפים לראשונה לעובדה שהחברה נקראה באופן רשמי Gallet & Cie (גאלה ושותפיו) או באנגלית Gallet & Co. לז׳וליאן היו שני בנים, ליאון ולוסיאן. ממש כמו אביו, גם ז׳וליאן לא מאריך ימים והוא נפטר כשהוא בן 43 בלבד. לקראת סוף שנות ה-40 של המאה ה-19, סמוך לפטירתו של אביהם, משתלטים שני הבנים ליאון ולוסיאן על הפעילות העסקית בחברה, ביחד עם אמם, לואיז.

Gallet & Cie מתרחבת

באמצע שנות החמישים של המאה ה-19, ליאון גאלה מוביל את Gallet & Cie. החברה חווה צמיחה מסיבית באותה תקופה. ליאון גאלה מרחיב את החברה באמצעות רכישתה של גרומבך ושות׳ (Grumbach & Co). במקביל, הוא מוסיף שטח חדש לסדנאות ומקים מותג שעונים חדש בשם אלקטה. למעשה, Gallet & Cie הופכת באותה תקופה ל-Electa Gallet & Cie. ליאון מתחיל לייצר שעונים תחת שני שמות המותגים – אלקטה וגאלה.

לאון גאלה. מקור - montre24.
לאון גאלה. מקור – montre24.

בשנת 1864, החברה מתפשטת אל מעבר לים, כשגאלה מחליטה להתרחב אל השוק האמריקאי. הבן השני של ז׳וליאן גאלה, לוסיאן, אחיו של ליאון, נשלח אל אמריקה. לוסיאן פותח את המשרד הראשון של החברה באמריקה בשיקגו. לאחר ביסוס המשרד בשיקגו, הוא מתרחב אל ניו יורק, שם הוא מקים משרד נוסף. לוסיאן, שהיה ״עולה חדש״ באמריקה באותן שנים, נעזר רבות בז׳ול רסין אניקר (Jules Racine Enicar), בן דודם של האחים גאלה. ז׳ול רסין התגורר באמריקה והוא משתמש בידע שלו ובהיכרות שלו עם המדינה כדי לסייע לאחים גאלה להתפשט בה ולבסס את העסקים שלהם.

האמריקאים מנסים לכבוש את שוויץ

במקביל להתפשטות של גאלה באמריקה, מתרחשת תופעה הפוכה. בשנת 1876, מחליטים יצרני שעונים אמריקאיים גדולים להתחיל ולהתרחב לאירופה. יצרני השעונים האמריקאיים יצרו תחרות עזה עוד יותר בקרב יצרני השעונים באירופה. ליאון גאלה, ביחד עם לואי וז׳ול קורווזיה (Louis and Jules Courvoisier) מ-Courvoisier Frères (האחים קורווזיה), ארנסט פרנסיון (Ernest Francillon) מלונג׳ין וקונסטנט ג׳ירארד-גאלה מג׳ירארד-פרגו, מקימים את החברה הבין-קנטונלית לפיתוח תעשייתי של תעשיות עמק הג׳ורה (Intercantonal Company for Industrial Development of the Jura Industries). איחוד משאבי הייצור שלהם מאפשר לחברות הללו להפיק תועלת האחת מהשניה. שיתוף הפעולה הזה עוזר לאותן חברות לשמור על דומיננטיות המכירות שלהן ברחבי אירופה ובמיוחד בבריטניה, ששלטה בעבר בשוק. בסופו של דבר, הקבוצה הזאת משתלבת אל תוך פדרציית תעשיית השעונים השוויצרית (Swiss Watchmakers Federation), שנוסדה בשנת 1924 כדי ליצור את הפדרציה של תעשיית השעונים השוויצרית (Federation of the Swiss Watch Industry, או ה-FHH כפי שאנו מכירים אותה כיום), שבסיסה בביין כיום.

מנגנון מתוצרת גאלה. מקור - vintagewatchinc.
מנגנון מתוצרת גאלה. מקור – vintagewatchinc.

בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19 (1880) לאון גאלה מעביר את נהול החברה לבנו הבכור ז׳וליאן. שם החברה שונה באופן זמני ל-Julien Gallet & Cie, כדי לשקף את הבעלות החדשה על החברה. לאון ימשיך לקחת חלק פעיל בניהול החברה עד למותו בשנת 1899. בנו הצעיר של לאון, ז׳ורז׳, היה פעיל גם הוא בחברה ועזר לאחיו הגדול בתפעול. במקביל, ז׳ורז׳ עובד במשרה חלקית ב-Courvoisier Frères. באותן שנים, גאלה מייצרת למעלה מ-100,000 שעונים בשנה.

חתונת יצרני השעונים

בשנת 1893 נערכת חתונה מעניינת במיוחד. ברטה קורווזיה, בתו של לואי קורווזיה, מתחתנת עם ז׳ורז׳ גאלה, בנו הצעיר של לאון גאלה. החתונה הזאת חשובה ומעניינת במיוחד, היות וברטה היא למעשה היורשת של חברת השעונים המשפחתית. החתונה הזאת יוצרת למעשה שדרת ניהול חדשה במשפחת גאלה ובמשפחת קורווזיה. ברטה, ביחד עם אחיה אמיל,  מנהלים את Courvoisier Frères ביחד עם בעלה, ז׳ורז גאלה ואחותו – הנרייט. ז׳ורז׳ גאלה הופך למעשה למנהל משותף של החברה.

באותן שנים, מציגה גאלה את שעוני היד הראשונים בייצור המוני עבור גברים ונשים כאחד. המהלך הזה היה חדשני מאוד, אבל גם שנוי מאוד במחלוקת. תוך זמן קצר מתברר כי ההחלטה הזאת הייתה אסון מוחלט. למרות שהשעונים היו נועזים, בדיעבד אפשר לראות כי מדובר היה בשלב מוקדם מדי להציג שעוני יד באופן נרחב כל כך. כתוצאה מכך, כל המלאי שלא נמכר, מוחזר לשוויץ לפירוק בשנת 1895.

ההרכבה הסופית של שעונים במפעל של גאלה בסוף המאה ה-19. מקור - montrespubliques.
ההרכבה הסופית של שעונים במפעל של גאלה בסוף המאה ה-19. מקור – montrespubliques.

שנת 1896 מאירה פנים הרבה יותר למשפחה, כאשר גאלה מתחילה לייצר שעוני כיס לחברות הרכבות, עם הסמכת כרונומטר. מאוחר יותר באותה שנה, החברה זוכה במדליית הכסף בתערוכה הלאומית של שוויץ, שנערכה בז׳נבה.

לאון גאלה נפטר בשנת 1899. כחלק מצוואתו, הוא תורם סכום של 43,000 פרנקים שוויצריים (כמיליון דולר במונחים של היום) לעיר לה-שו-דה-פונד. במקביל, הוא תורם 25,000 פרנקים שוויצרים לבניית המוזיאון הלאומי להורולוגיה  (Musée international d’horlogerie). לאחר מכן, ז׳ורז׳ גאלה, בנו של לאון, יתרום למעלה מ-100 שעונים של גאלה, אלקטה וקורווזיה למוזיאון הזה. השעונים הללו היוו למעשה את אוסף השעונים הראשוני של המוזאון וז׳ורז׳ ישמש כמנהל המוזאון במשך שני עשורים.

המפעל של Gallet בשנת 1911. מקור - montrespubliques.
המפעל של Gallet בשנת 1911. מקור – montrespubliques.

Gallet חוזרת, לזמן קצר?

לאחר מותו של לאון גאלה, שמה של החברה שונה בחזרה ל-Gallet & Cie. שם חדש-ישן, בסוג של התחלה חדשה למאה החדשה, המאה העשרים. השינוי הזה לא מחזיק מעמד זמן רב ובשנת 1906 מגיע שינוי נוסף בשם החברה. הפעם היא נקראת Gallet & Cie, Fabrique d’horlogerie Electa – גאלה ושותפיו, יצרני שעוני אלקטה. שינוי השם הזה נעשה במטרה להציג את הבעלות של החברה על אלקטה, המותג שהיה אחראי לכמה מהשעונים האיכותיים ביותר של גאלה.

פרס שבו זכתה החברה בשנת 1905 בתערוכה בליאז׳. מקור - galletworld.
פרס שבו זכתה החברה בשנת 1905 בתערוכה בליאז׳. מקור – galletworld.

בתחילת העשור השני של המאה העשרים (1910), גאלה הייתה מוכנה לצאת שוב לשוק שעוני היד. החברה פתחה את שעון היד הראשון בייצור המוני, שכלל מחוג שניות בגודל מלא במרכז לוח השעון. השעון הזה הפך לשימושי ביותר במצבים שבהם תזמון בשניות היה מכריע, למשל במדידת דופק. שעוני יד אלו הונפקו לאחר מכן לחובשים ואחיות במהלך מלחמת העולם הראשונה.

החברה במחצית הראשונה של המאה העשרים

בשנת 1914 הצבא הבריטי מצטייד ב-“WRISTWATCH״ מתוצרת גאלה, אחת הגרסאות של שעוני התעלות. לא מדובר בשעון יד קלאסי כמו שאנו מכירים כיום, אלא בסוג של שעון כיס שנענד על פרק היד. מעין שלב מעבר בין שעוני הכיס לשעוני יד. באותה שנה גאלה זוכה בפרס הגדול בקטגוריית הכרונומטר בתערוכה הלאומית של שוויץ בברן. גאלה מתחילה במקביל לספק שעוני קוקפיט לחיל האוויר המלכותי הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1918, אנרי ז׳ינארט-ברהם (Henri Jeanneret-Brehm) מתחיל לייצר שעונים תחת השם Excelsior Park, המיועדים לשוק האמריקאי. Excelsior Park משתפת פעולה עם גאלה ביצירת מנגנוני שעונים חדשים, ביניהם קליבר 40. חלק מאותם מנגנונים מיוצרים בשיתוף פעולה עם זניט וג׳יררד-פרגו.

שעון כרונוגרף לנשים בקוטר של 26 מ״מ (!) שיוצר על ידי גאלה. מקור - אתר החברה.
שעון כרונוגרף לנשים בקוטר של 26 מ״מ (!) שיוצר על ידי גאלה. מקור – אתר החברה.

גאלה ממשיכה לחפש אחר שווקים חדשים לשעונים שלה והיא מתחילה לספק שעונים לעולם הרפואה. כך מצליחה החברה לשרוד את השפל הגדול, הודות להסתמכות על אספקת שעוני ״Tool Watch” – כלי עבודה, ללקוחות הצבאיים והתעשייתיים של החברה. באמצע שנות השלושים גאלה מגדילה את הייצור ומתחילה לייצר שעוני סירה ושעוני עצר צבאיים, ביחד עם שעוני יד.

עם תחילת מלחמת העולם השניה, הייצור של גאלה שוב עולה על 100,000 שעונים בשנה, בדיוק כפי שהיה בשנות השמונים של המאה ה-19 (שנות ה-1880).

השעון של נשיא ארצות הברית

בשנות השלושים של המאה העשרים מציגה גאלה את גופי השעונים הראשונים העמידים למים לשעוני כרונוגרף, כשהיא רושמת פטנט עליהם בשנת 1937. גאלה תשתמש בגופי השעונים הללו לשעוני הטייסים שלה, ה-Flying Officer וה-Clamshell.

השעון של הנשיא טרומן. מקור - galletworld.
השעון של הנשיא טרומן. מקור – galletworld.

גם חיל האוויר האמריקני מתחיל להשתמש בכרונוגרפים העמידים למים של גאלה, בסוף שנות השלושים של המאה העשרים. השעונים הללו הגיעו עם תכונות חדשניות, כשאפילו נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, יענוד שעון Flying Officer של גאלה במהלך שתי הקדנציות שלו כנשיא ארצות הברית, מאוחר יותר.

שעון עצר של גאלה שהיה בשימוש שופטי האינדי 500. מקור - gallet world.
שעון עצר של גאלה שהיה בשימוש שופטי האינדי 500. מקור – gallet world.

עם סיומה של מלחמת העולם השניה, גם בגאלה התחילו להתבצע שינויים. לאחר מותו של ז׳ורז׳, לאון קיבל על עצמו את ניהול החברה. הוא מצליח להעביר את השעונים הצבאיים של גאלה לשעוני כרונוגרף אופנתיים לשימוש אזרחי.

פרסומת של Gallet משנת 1939. מקור - vintagewatchinc.
פרסומת של Gallet משנת 1939. מקור – vintagewatchinc.

גאלה, שממשיכה במסורת של עיצוב וייצור שעוני כרונוגרפים, מציגה את ה-Excel-O-Graph, באמצע שנות השישים. שעון טייס שכלל שקופיות משתנות, שהפכו את החישובים במהלך הטיסה לקלים הרבה יותר, ממש כמו הנוויטיימר של ברייטלינג.

 משבר הקוורץ

גאלה מצליחה לשורד גם את משבר הקוורץ האיום, שהוביל לפשיטת רגל של יצרניות שעונים רבות. גם כאן, ממש כמו בשפל הגדול בשנות השלושים של המאה העשרים, ההישרדות שלה מגיעה הודות לסוג הלקוחות שלה – לקוחות צבאים ותעשייתיים, ביחד עם לקוחות שמתעניינים בשעונים ככלי עבודה.

לאון גאלה נפטר בשנת 1975 והותיר את ניהול החברה בידי בניו, פייר וברנרד. באותה תקופה, החברה, תחת הבנים של לאון, רוכשים את Racine.

מותג שעונים נוסף שמקושר לגאלה הוא חברת Marathon הקנדית. האחים ווין (Wein Brothers), מפיצים קנדיים, חתמו על חוזה עם גאלה לייצור שעוני יד ברמה צבאית עבור הממשלה האמריקאית. השעונים סומנו תחת השם “Marathon”, סימן מסחרי שהיה בשימוש בעבר על ידי גאלה. יצרנית השעונים מרתון פעילה עד היום והיא נחשבת למותג השעונים הקנדי הבולט ביותר.

גאלה סיפקה 30,000 שעוני “Navigator” לצבא ארצות הברית. השעונים הללו נבדקו בתנאים קיצוניים, כדי לעמוד בדרישות הקפדניות ביותר של הצבא. השעונים הללו היו בשימוש נרחב על ידי חיילים אמריקאיים במהלך מלחמת המפרץ, בתחילת שנות התשעים.

גאלה נפרדת ממשפחת גאלה 

בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, השתלט ברנרד גאלה על החברה, כשהוא מפתח מערכת יחסים קרובה עם משפת נרסהיימר (Neresheimer). וולט הדיגר, ממשפחת נרסהיימר, משתלט בסופו של דבר על גאלה בתחילת שנות האלפיים והופך למנכ״ל החברה. למעשה, בכך תמה השליטה של משפחת גאלה על דורותיה השונים, על החברה המשפחתית המפוארת.

לסיכום 

למרות שאין לה באמת רציפות בייצור שעונים מאז שנת 1466, לגאלה יש היסטוריה ארוכה, עשירה ומפוארת של ייצור שעונים, עם שורשים שמתחילים לפני מעל ל-555 שנים. החברה פעילה עד לימים אלו. אמנם היא לא פופולרית ומפורסמת כמו פעם, אבל היא עדיין יכולה להתהדר בתואר אחת מיצרניות השעונים הוותיקות בעולם, כשבחלק מהרישומים היא מופיעה כיצרנית השעונים הראשונה בעולם.

שעון כרונוגרף עמיד למים של גאלה. מקור - montrespubliques.
שעון כרונוגרף עמיד למים של גאלה. מקור – montrespubliques.

לאורך ההיסטוריה הארוכה של החברה, בני משפחת גאלה ניחנו ביכולת מדהימה ליצור קשרים עסקיים עם אנשים וחברות שיסייעו לפיתוח החברה, במקביל ליכולת לזהות שווקים חדשים ונישות חדשניות.

בני משפחת גאלה והחברה שלהם תרמו רבות להקמת המוזאון הבינלאומי להורולוגיה (Musée international d’horlogerie) ולפדרציה של תעשיית השעונים השוויצרית.

באתר החברה אפשר למצוא את הכיתוב – Since 1466 Gallet was there – מאז 1466, גאלה הייתה שם. דרך נהדרת להציג את ההיסטוריה הארוכה והעשירה של החברה.

אז אולי לא מדובר ביצרנית השעונים הותיקה ביותר בעולם, היא בטח לא המפוארת ביותר או היוקרתית ביותר בעולם, אבל בפעם הבאה שאתם נתקלים בשעון של גאלה, אנחנו מקווים שתעריכו קצת יותר את המותג.

למעבר לאתר החברה כיום.