כתבת המוסף שלנו בשבוע שעבר – הסוד הגדול של רולקס, הגיעה בעקבות אזכור של חברת Aegler, יצרנית המנגנונים של רולקס, בכתבת המגזין שלנו שבוע לפני כן. השבוע אנחנו חוזרים על אותה תבנית – שם גדול מאוד שהופיע בכתבת המוסף שלנו והזכיר לנו נושא שעמד על שולחן המערכת שלנו תקופה ארוכה – יצרניות השעונים הגדולות מהעבר שנעלמו ואינן. את סדרת הכתבות הזאת נפתח עם כתבה על יצרנית שעונים שהייתה הגדולה ביותר באמריקה באמצע המאה הקודמת ונעלמה מהמפה. GRUEN – רולקס של אמריקה, מוזמנים למסע בדפי ההיסטוריה ביחד עם הגורו.

עולם שנעלם

אם אתם נחשבים לחובבי שעונים מושבעים והשם GRUEN לא אומר לכם הרבה, אתם לא צריכים להיפגע. למעשה, סביר מאוד להניח שגם אם הייתם חיים באמצע המאה הקודמת השם הזה לא היה אומר לכם יותר מדי. כי למעשה, גם באותן שנים, כמעט אף אחד לא שמע את השם הזה מחוץ לאמריקה. איך זה יכול להיות אתם שואלים? שמחים ששאלתם. בעולם המודרני שאנו חיים בו כיום, זה אולי נשמע קצת בלתי נתפס.

קם לו חובב שעונים בהונג קונג, מחליט שהוא רוצה להקים חברת שעונים. הוא מתחיל עם סקיצה אותה הוא מעלה לעמוד האינסטגרם והפייסבוק שלו ומתחיל להשתתף בדיונים בקבוצות שעונים. סביר להניח כי תוך זמן קצר, השם שלו יהיה מוכר בקרב חובבי שעונים לא רק בקצה השני של העולם, אלא כמעט בכל נקודה בעולם. רשת האינטרנט קיצרה מרחקים בצורה משמעותית והפכה את העולם הרחב לנגיש מאוד עבורנו, מכל פינה שבה אנו נמצאים. אבל אם אתם ילידי שנות השמונים, אתם בוודאי זוכרים את הימים שבהם כדי לקבל את תוצאות משחקי ליגת ה-NBA היינו צריכים לחכות לעיתון של היום שאחרי המשחקים הללו. ימים שבהם חדשות מעבר לאוקיינוס הגיעו אלינו כעבור יום או יותר וטרנדים הגיעו כשהם כבר נגמרו.

זאת גם כאמור הסיבה ש-GRUEN לא הייתה מוכרת כמעט כלל מחוץ לארצות הברית. זאת למרות שכפי שתיכף תגלו ביחד איתנו, מדובר ביצרנית השעונים הגדולה ביותר באותן שנים באמריקה.

משפחת GRUEN והחברות השונות שלה

החברה הראשונה בשם GRUEN הוקמה בקולומבוס, אוהיו בשנת 1874. מי שהקים אותה היה דיטריך גרואן. גרואן נולד בגרמניה ובה גם התלמד בתעשיית השעונים. לאחר מכן עבר לחיות במשך כשלוש שנים בשוויץ, לפני שעבר לאמריקה.

20 שנה מאוחר יותר, החברה הזאת תסגר על ידי גרואן. במקומה, בשנת 1894, הוא מייסד חברה חדשה, ביחד עם בנו, פרדריק גרואן. החברה החדשה תקרא D. Gruen & Son. האב והבן למשפחת גרואן מעצבים סדרה של שעוני כיס ומנגנוני שעונים שיוצרו על ידי חברת השעונים הגרמנית של פול אסמן (Paul Assmann). בנוסף, החברה לקחה חלק בפיתוחו של מנגנון בריחה ביחד עם חברת מוריץ גרוסמן.

בשנת 1897 מצטרף לחברה בן נוסף של דיטריך, ג’ורג’. בהתאמה, שמה של החברה משתנה פעם נוספת. שימו לב לשם החדש – D. Gruen & Sons.

שנה לאחר מכן, החברה עוברת לסינסינטי. בשנת 1900, ככל הנראה לרגל המילניום החדש, שמה של החברה משתנה פעם נוספת. השם החדש – .D. Gruen Sons & Co. באותה תקופה החברה משנה את מרכז הפעילות שלה. אם עד אז היא ייצרה את המנגנונים שלה אצל פול אסמן בגלאסהוטה שבגרמניה, החברה הופכת לשוויצרית בחלקה ומתחילה בייצור בשוויץ.

GRUEN והשנים בשוויץ

בשנת 1903, גרואן ובניו מקימים חברת בת חדשה בשם The Gruen Watch Manufacturing Company. החברה נרשמת בשוויץ והיא ממוקמת בבייל/ביין – אחד ממרכזי תעשיית השעונים השוויצרית דאז. בשנים הראשונות גרואן לא באמת ייצרה מנגנונים בשוויץ. גרואן ובניו השתמשו בחברה כדי לרכוש מנגנונים מיצרנים מקומיים והחלו לבנות בהדרגה מערכת יחסים וקשרי מסחר עם תעשיית השעונים השוויצרית. כעבור כשבע שנים, בשנת 1910, גרואן מקימה את המפעל הראשון שלה בשוויץ. זה היה מפעל קטן יחסית שהוקם בבייל/ביין ובו היא החלה לייצר מספר מנגנונים משלה. בשנת 1904 גרואן מתחילה לייצר שעוני כיס בשם “VeriThin”. באמצעות סידור מחדש של רכיבים המנגנון, משהו שלא היה מקובל באותן שנים, היא הצליחה להקטין באופן משמעותי את העובי של השעונים ומכאן השם שנחבר לשעוני הכיס הללו.

גילדת השעונים של גרואן

זוכרים את הגלגולים השונים של שמות החברה? חשבתם שהם הסתיימו? אז אתם טועים. בשנת 1917 הקימה גרואן מפעל חדש באמריקה. המפעל החדש ממוקם בפאתי סינסינטי, במקום הנקרא גבעת טיים (Time Hill). גרואן ובניו בוחרים בעיצוב מעניין למפעל. העיצוב מתבסס על אולם גילדות מימי הביניים. בהתאמה, משפחת גרואן ככל הנראה מתחברת לרעיון של גילדה ומחליטה לשלב אותו בשם החברה. השם החדש של החברה נקרא “The Gruen Watchmakers Guild”. השם החדש אמור לשדר בעצם שילוב של מסורות של גילדות מימי הביניים עם הייצור שנחשב לאצילי של שעונים.

הבניין המיוחד של החברה בסינסינטי, שקיים עד היום. מקור - ויקיפדיה.
הבניין המיוחד של החברה בסינסינטי, שקיים עד היום. מקור – ויקיפדיה.

בראיון שהעניק פרדריק גרואן, בנו של דיטריך, בשנות העשרים של המאה הקודמת, הוא אמר – “זו תמיד הייתה מטרתנו … לטפח את האידיאלים הללו של הגילדות העתיקות. של איכות ואומנות. להכין דברים שימושיים בצורה יפה, בסביבה אידיאלית”.  הבניין הייחודי קיים עד היום והוא ממוקם ברחוב 401 מזרח מקמילן בסינסינטי (401 East Mcmillan Street), אז אם אתם באזור – כדאי לקפוץ ולהתרשם ממנו.

סדנת הדיוק

מתישהו לאחר שנת 1920 (ישנן מספר גרסאות, החל מ-1921, 1922 ועד ל-1923), משפחת גרואן מקימה מפעל נוסף בשוויץ. שוב פעם המיקום שנבחר הוא בייל/ביין ושוב פעם אנו מקבלים שם חדש, או למעשה – שני שמות חדשים. המפעל נקרא “Gruen Precision Factory” או “Precision Workshop”. את המנגנונים באיכות הגבוהה ביותר שגרואן מכרה, היא ייצרה באותו מפעל – “סדנת הדיוק” והשעונים הללו סומנו בשם “Precision” – דיוק. במקביל, גרואן ממשיכה לקנות מנגנונים פשוטים יותר ובאיכות נמוכה יותר מחברות אחרות באזור, אבל לאט לאט החברה מגבירה את הייצור אינהאוס שלה, עד לשלב שבו היא מפסיקה לרכוש מנגנונים של חברות אחרות. בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת, כל המנגנונים של גרואן יוצרו במפעל שלה, סדנת הדיוק.

שעונים של גרואן

גרואן ייצרה שעוני יד לגברים ולנשים החל משנת 1908 (בערך בתקופה בה גם האנס ווילסדורף מתחיל לייצר שעונים כאלו). אבל באותה תקופה, השעונים הללו מוכיחים את עצמם כמוצר פופולרי בעיקר בקרב נשים. למעשה, גרואן, כמו רולקס דאז, הייתה אחת מיצרניות השעונים הראשונות בעולם שהתייחסו בכלל לתחום שעוני היד לגברים. שוב פעם, ממש כמו ווילסדורף, היא זיהתה מוקדם מאוד את הפוטנציאל שטמון בהם למרות המכירות המאכזבות לגברים.

שעון כיס PRECISION של גרואן. מקור - GRUEN.WATCH.
שעון כיס PRECISION של גרואן. מקור – GRUEN.WATCH.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, גרואן מייצרת שעוני יד ושעוני כיס עבור הצבא. מרבית השעונים הללו הגיעו בגוף העשוי מכסף. על השעונים הללו יופיעו אמנם כתמים במהלך שנות המלחמה, אבל הם לא יפתחו קורוזיה בתוך התעלות שבהן התנהלה מלחמת העולם הראשונה. כדי לעמוד בתקנות של צבא ארצות הברית דאז, השעונים הללו הגיעו עם מחוגים וסמני שעה עם חומר זרחני.

פטנט אמריקאי מספר 1,303,888

בשנת 1918 גרואן מתחילה בייצור “שעון יד צבאי עמיד ללחות” – “Moisture Proof Military Wrist Watch”. הייצור מתבצע תחת פטנט אמריקאי מספר 1,303,888 שנרשם על ידי פרדריק גרואן ב-29 למאי באותה שנה. הפטנט והשעון מוזרים למדי. השעון הגיע בתוך גוף חיצוני, שהגיע עם זכוכית ספיר ובזל עם הברגה. מה שהיה מוזר בשעון הזה היה העובדה שלשעון הזה לא היה כתר וגם לא היה לו חור למנגנון המתיחה. אז איך השעון הזה עבד אתם שואלים את עצמכם? ובכן, כפי שניתן לראות בתמונה, את השעון הזה היה צריך לפרק פשוט מדי יום ביומו.

פטנט 1,303,888. מקור - VINTAGEWATCHSTRAPS.
פטנט 1,303,888. מקור – VINTAGEWATCHSTRAPS.

הבעלים שלו היה צריך להבריג החוצה את הבזל, להוציא את השעון מתוך הגוף שלו ואז למתוח אותו. כל זאת בזמן שהוא נזהר שלא להפיל או לאבד את הבזל. רוצים לכוון את השעה? שוב פעם, צריכים לבצע את אותה פעולה מורכבת.

מודעה של החברה משנת 1917. מקור - ויקיפדיה.
מודעה של החברה משנת 1917. מקור – ויקיפדיה.

מי העתיק ממי?

העיצוב של גרואן לשעון העמיד ללחות זהה באופן מפתיע, או ליתר דיוק – זהה לחלוטין, לעיצוב של שעון דומה שסופק בשוויץ באותן שנים לרולקס וחברות אחרות. גוף השעון ההוא, שנקרא “Hermetic” – הרמטי, סופק על ידי ז’אן פינגר. פינגר רושם גם הוא פטנט על גוף השעון ההרמטי, פטנט שוויצרי מספר CH 89276.

הפטנט של גרואן אל מול הפטנט של ז'אן פינגר. מקור - VINTAGEWATCHSTRAPS.COM.
הפטנט של גרואן אל מול הפטנט של ז’אן פינגר. מקור – VINTAGEWATCHSTRAPS.COM.

בתמונה המצורפת (למעלה) אפשר לראות את השעון עמיד ללחות של גרואן אל מול גוף השעון ההרמטי של פינגר. ההבדל המרכזי בין שני הפטנטים הוא בצורת החיבור של השעון לגוף החיצוני. בעוד בפטנט של גרואן השעון מחובר באמצעות וו וניתן להסיר אותו בקלות, בפטנט של פינגר הוא מחובר באמצעות פין, אותו יש להסיר כדי לשחרר את המנגנון מהגוף החיצוני. השימוש בפין או סיכה הופך את השעון של פינגר לבטוח יותר לשימוש יום יומי ומקטין את האפשרות שהוא ייפול. רבים מעריכים כי פינגר בעצם העתיק את הפטנט ממשפחת גרואן ועשה בו שינויים קלים, כדי שלא יראה זהה לחלוטין לפטנט של גרואן.

חזרה לארצות הברית

באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת, גרואן מגיעה למכירות בגובה של חמישה מיליון דולר. הנתון הזה הופך אותה לחברת השעונים הגדולה ביותר בארצות הברית. אבל גרואן מתהדרת בתואר נוסף באותה תקופה – היא גם הופכת להיות החברה שהמחיר הממוצע של השעונים שלה הוא הגבוה ביותר בארצות הברית. בשנת 1930 החברה מציגה שעונים בשם “שעוני בגט” (Baguette Watches), שעונים בצורה מלבנית, ארוכה וצרה.

עם תחילת השפל הגדול במאה הקודמת, גרואן חותמת על הסכם עם אלפינה. במסגרת ההסכם הזה, מאחדים את הייצור של שני המותגים והשעונים ממותגים כ-Alpina/Gruen.

שעון GRUEN CURVEX. מקור - GRUEN.WATCH.
שעון GRUEN CURVEX. מקור – GRUEN.WATCH.

בשנת 1935, גרואן מציגה את שעוני היד ה-Curvex הראשונים לגברים. ה-Curvex יהיה לעיצוב המפורסם ביותר של החברה. השעונים הללו התבססו על האופנה הנוכחית דאז, של צורות ארוכות ומלבניות לשעון היד, אך עם זאת הם היו מקומרים. הצורה הקמורה זאת אפשרה להם בעצם לעטוף את היד של עונד השעון. החידוש המרכזי בשעונים הללו היה בעצם היכולת של גרואן לייצר מנגנון שיתאים לצורת גוף השעון. היכולות הללו אפשרו לשעון להיות דק יותר וקמור יותר. בנוסף, זה אפשר למנגנון להיות גדול יותר, עמיד יותר ומדויק יותר, לעומת מה שהיה מתקיים אילו גרואן הייתה צריכה להשתמש במנגנון קטן ושטוח יותר. שנה לאחר מכן גרואן מציגה שעוני Curvex גם לנשים.

אגלר, רולקס וגרואן

כפי שסיפרנו לכם בשבוע שעבר, אגלר הייתה יצרנית המנגנונים של רולקס ואחת החברות עם הקשר ההדוק והחם ביותר לחברה של האנס ווילסדורף. רולקס הייתה הלקוח הגדול ביותר של אגלר, כשהלקוח הבא בתור מבחינת היקף הפעילות הייתה גרואן.

כפי שכבר התרגלנו מרולקס, פרטים רבים על משולש היחסים הזה אי אפשר לקבל, לפחות לא באופן רשמי. אבל מהמעט שכן פורסם וידוע, מסתבר כי לאחר ההתאוששות מהשפל הכלכלי הגדול לאחר מלחמת העולם הראשונה, הופכות רולקס וגרואן לבעלות מניות גדולות באגלר. עד כמה גדולות? אנחנו מתנצלים, אבל אנחנו צריכים להזכיר עוד פעם שינוי שם של חברה כדי להסביר לכם. השם המסחרי החדש של אגלר משתנה באותן שנים והוא נקרא “Aegler S.A, Fabriques Des Montres Rolex & Gruen Guild A”. את השם הזה אנו מגלים מהודעה רשמית של אגלר משנת 1929.

מודעה של אגלר עם השם של גרואן ורולקס. מקור - VINTAGEWATCHSTRAPS.COM.
מודעה של אגלר עם השם של גרואן ורולקס. מקור – VINTAGEWATCHSTRAPS.COM.

עדויות נוספות לקשר ההדוק בין החברות מאותן שנים אפשר למצוא בפרסומות שלהן. למעשה, גם רולקס וגם גרואן מציגות תמונות של המפעל של אגלר בפרסומים שלהן. אבל כל אחת מהן מצרפת את שמה לתמונת הבניין. כך שאם ראיתם מודעה של רולקס, יכולתם להבין שמדובר בבניין בבעלות החברה. אם ראיתם מודעה של גרואן, יכולתם להבין שמדובר בבניין בבעלות של גרואן.

הסכם הסחר בין החברות

שיתוף הפעולה בין החברות בא לידי ביטוי גם בהסכם סחר. בהתאם להסכם ביניהן, רולקס מכרה שעונים באירופה, אסיה והאימפריה הבריטית דאז. גרואן מכרה שעונים בארצות הברית בלבד. אף חברה לא העזה לפלוש לטריטוריה של השניה. עדות נוספת לקשר ההדוק בין החברות – באותה תקופה, בין השנים 1927 ל-1929 ג’ורג’ גרואן נשלח להשתלמות במפעל של אגלר שבשוויץ.

מתישהו במהלך שנות השלושים של המאה הקודמת, האנס ווילסדורף מצליח לשכנע את אגלר למכור את כל המנגנונים שהחברה תייצר לרולקס בלבד. השם המסחרי של החברה משתנה שוב והוא הופך ל-Aegler S.A Rolex Watch Co”. עם זאת, כפי שציינו בכתבת המוסף שלנו בשבוע שעבר, החברה עדיין נשארה בבעלות משפחות בורר ואגלר, והשם החוקי שלה נשאר Aegler S.A. למרות השינוי הזה, מתישהו במהלך שנת 1935 אנו עדיין מוצאים עדויות לשימוש של אגלר בשם “Fabriques Des Montres Rolex & Gruen Guild A”.

עם ההסכמה של אגלר למכור מנגנונים אך ורק לרולקס, מסתיים לו גם הסכם ההפצה הטריטוריאלי בין רולקס וגרואן. פקיעתו של ההסכם הזה מסמלת בעצם את הביקור הראשון של רולקס בארצות הברית אם תרצו, כשהיא מצליחה בעצם לראשונה למכור שעונים באמריקה, צעד שיחזק ויבסס את מעמדה במרוצת השנים כיצרנית שעוני היוקרה הגדולה בעולם.

מלחמת העולם השניה

במהלך מלחמת העולם השניה, כפי שציינו בכתבת המוסף שלנו מלפני שבועיים, יצרניות שעונים רבות באמריקה דאז נאלצו להפסיק לייצר שעונים ולהתאים את הייצור שלהן לדרישות של הצבא האמריקאי. גם גרואן לא הצליחה להתחמק מגזרה זו, או אם תרצו – לקחה חלק במאמץ המלחמתי. המפעל של החברה בגבעת טיים הפסיק לייצר שעונים והחל לייצר מכשירי מדידה שונים למטוסים, ספינות וצוללות עבור צבא ארצות הברית. בנוסף, החברה ייצרה גם מכשירי מדידה מדויקים המיועדים לשימוש בפעולות כירורגיות עדינות, מכשירי רדיו וציוד אלקטרוני. עם זאת, גרואן לא מפסיקה לחלוטין לשווק שעונים באותן שנים. היא ממשיכה לייצר שעונים בסדנת הדיוק בשוויץ, מייבאת אותם לארצות הברית וממשיכה לשווק אותם.

עם סיומה של מלחמת העולם השניה, יצרניות שעונים רבות באמריקה דאז מאבדות נתח שוק משמעותי לחברות משוויץ. בנוסף, חלק גדול מאותן יצרניות מעביר את הייצור לשוויץ בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת. גרואן, שתמיד ייצרה מנגנונים באירופה, בין אם בגרמניה או בשוויץ, משיקה באותן שנים את סדרה “21” של שעוני יד. הסדרה נקראת על שם מנגנוני השעונים ששולבו בה, שהגיעו עם 21 אבני חן. השעונים הללו היו בייצור מלא בתוך ארצות הברית.

שעון JUMPING HOUR של החברה. שימו לב שבעצם לוח השעון קופץ ומצביע על השעה. מקור - ויקיפדיה.
שעון JUMPING HOUR של החברה. שימו לב שבעצם לוח השעון קופץ ומצביע על השעה. מקור – ויקיפדיה.

עם זאת, בשנת 1953 בני משפחת גרואן מוכרים את האחזקות שלהן בחברה והיא מפורקת. תהליך המכירה שלה מסתיים בשנת 1958. הנהלת החברה החדשה עוברת לניו יורק תחת בעלות חדשה, כשהייצור מבוצע כולו בשוויץ. בשנת 1977 החברה החדשה סוגרת את המפעל שלה בבייל/ביין. הבניין הנהדר והמרשים של החברה, שעמד בראש הגבעה שצופה אל העיר, נרכש על ידי לא אחרת מספקית המנגנונים שלה בעבר, אגלר …

ואם תרצו, אי אפשר בלי לחזור פעם נוספת למערכת היחסים המשולשת. למעשה, כיום הבניין ההיסטורי של גרואן משמש חלק מפס הייצור של שעוני רולקס …

השעון הראשון של ג’יימס בונד? 

אנקדוטה קטנה לסיום. חובבי קולנוע והיסטוריה יופתעו לגלות כי רבים מאמינים כי השעון הראשון שנענד על ידי הסוכן החשאי ג’יימס בונד על מסכי הקולנוע, היה דווקא שעון של גרואן. השעון, Gruen Precision 510, נענד על ידי השחקן שון קונרי בסרט ד”ר נו משנת 1962 ולאחר מכן הופיע במספר סרטים נוספים בסדרה – מרוסיה באהבה, גולדפינגר, אתה חי רק פעמיים ויהלומים לנצח.

שון קונרי עונד שעון של גרואן. מקור - the007world.com.
שון קונרי עונד שעון של גרואן. מקור – the007world.com.
השעון של ג'יימס בונד. מקור - the007world.com.
השעון של ג’יימס בונד. מקור – the007world.com.

כיום ניתן למצוא לא מעט שעונים של החברה באתרי מכירות פומביים שונים, למשל באיביי, שם ניתן למצוא מבחר רחב מאוד של שעונים של החברה.