Hautlence Retrovision 64

תערוכת Watches & Wonders 2026 בז’נבה סיפקה לחובבי ההורולוגיה את המצעד הקבוע והמוכר שלה: מותגי העל המסורתיים הציגו אבולוציה זהירה, רעננו את צבעי הלוחות, הציגו קליברים דקים יותר במיקרונים בודדים, וליטשו את קווי המתאר של גופי שעונים עגולים קלאסיים. זוהי השגרה המוכרת לעייפה ולטובה של עולם השעונים – עולם המקדש המשכיות, מסורת ושמרנות אסתטית. אך עבור מי שחיפש את הניצוץ שטורף את הקלפים, את הרגע שבו השענות מפסיקה להיות רק כלי למדידת הזמן והופכת לאמנות פורצת גבולות, התשובה הגיעה מכיוון בלתי צפוי לחלוטין – Hautlence Retrovision 64.
במבט ראשון, קשה בכלל להגדיר את היצירה הזו כשעון יד. היא נראית כמו חפץ שנשלף מסט צילומים הוליוודי של שנות ה-60, מכשיר קשר עתידני של קפטן בחללית, או גאדג’ט נוסטלגי שנולד מתוך דמיונם של אנשי חזון מהמאה הקודמת. עם גוף שעון אסימטרי מטיטניום ומכסה מחורר שנפתח בלחיצה, ה-Retrovision 64 מצהיר מיד: “אנחנו לא כאן כדי לשחק לפי הכללים”.
עבור קוראינו, זוהי אולי ההיכרות הרשמית הראשונה עם השם Hautlence, אך עבור אספני הקצה בעולם, מדובר באחד השמות המרתקים והנועזים ביותר בסצנת יצרני השעונים העצמאיים העולמית. המותג, שחרט על דגלו את הקונספט “הזמן כתיאטרון”, מפרק מזה שני עשורים את התפיסה השמרנית של מחוגי השעות והדקות. ב-Retrovision 64, הם לוקחים את הפילוסופיה הזו לקצה הקיצוני ביותר שלה: חיבור מוחלט בין תרבות הפופ, נוסטלגיה שובבה ושענות עילית מורכבת מאין כמוה (עולם שנקרא Hyper-Horology ולא Haute Horology), הכוללת טורביון מעופף ומנגנון שעות קופצות ליניארי.
השעון החדש, המוגבל לשלוש יחידות בלבד בעולם, הוא הזדמנות מושלמת לצלול לראשונה אל תוך המכניקה המטורפת של Hautlence, להבין כיצד אנגרמה של עיר שענות היסטורית הפכה לאחות הפרועה של H. Moser & Cie, ולגלות איך מכשיר קשר ישן משנות ה-60 הופך ליצירת אמנות מכנית בשווי של מעל מאה אלף פרנקים שוויצריים.
כדי להבין את לידתו של השעון יוצא הדופן הזה, יש לחזור לשנת 2004 תקופה שבה עולם יצרני השעונים העצמאיים החל לבעוט בדלתות הסגורות של ז’נבה. באותם ימים, ארבעה אנשי חזון בעלי ניסיון עשיר בתעשייה – ובראשם גיום טטנו (Guillaume Tetu)ורנו דה רץ (Renaud de Retz) – החליטו שנמאס להם מהשמרנות השוויצרית. הם הקימו במחוז נוישאטל מותג עם שם מוזר למראה: Hautlence. השם עצמו אינו מילה בצרפתית, אלא אנגרמה – שיכול אותיות מכוון – של השם Neuchâtel, אותה עיר היסטורית המהווה את ערש השענות המסורתית. כבר בבחירת השם נשתל ה-DNA של המותג: כבוד עמוק לשורשים, אך עם רצון עז להפוך את האותיות, את המוסכמות ואת הכללים הישנים על פיהם.
טטנו ושותפיו הגדירו מחדש את השענות דרך תפיסה מהפכנית: “הזמן כתיאטרון קינטי”. מבחינתם, שעון אינו רק מכשיר פונקציונלי שמטרתו להציג את השעה ביעילות אפרורית, אלא במה. על הבמה הזו, המנגנון המכני הוא השחקן הראשי, וקריאת הזמן צריכה להיות מופע ויזואלית מרתק שגורם לעונד השעון לעצור ולהביט בלוח בכל פעם שהשעה מתחלפת. זו הסיבה שבגללה לא תמצאו בקטלוג של המותג מחוגים שגרתיים הנעים במעגל משעמם. עבורם, המעגל הוא מגבלה; הם מעדיפים דיסקיות קופצות, מסלולים ליניאריים, ואפילו שרשראות זעירות המניעות את תצוגת הזמן כאילו מדובר במנוע של מכונת מירוצים.
עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. הארכיטקטורה המורכבת והעלויות האסטרונומיות של פיתוח מנגנוני קצה הביאו את המותג לקושי כלכלי עצום בעשור הראשון לחייו. השינוי הגדול והמציל הגיע בשנת 2012, כאשר המותג נרכש על ידי MELB Holding – חברת האחזקות המשפחתית של משפחת מיילן (Meylan). ז’ורז’-אנרי מיילן, מנכ”ל אודמר פיגה (Audemars Piguet) לשעבר, יחד עם בניו אדוארד וברטרנד, זיהו את הפוטנציאל הגנום במותג המשוגע הזה והחליטו להעניק לו גב כלכלי ויציבות ניהולית.
תחת קורת הגג של משפחת מיילן, מצאה את עצמה Hautlence לצד אחותה הגדולה והמפורסמת, H. Moser & Cie. החיבור הזה יצר סינרגיה מרתקת: בזמן ש-H. Moser & Cie מייצגת את האסתטיקה המינימליסטית, הקלאסית והמעודנת של הקבוצה (עם לוחות ה-Fumé המפורסמים שלה), Hautlence קיבלה באופן רשמי את התפקיד של “הילדה הרעה והפרועה” של המשפחה. היא האוונגרד, המעבדה המכנית שבה מותר להעז, להתנסות, ולמתוח את הגבולות של ה-Hyper-Horology.
כיום, תחת הנהגתו של המנכ”ל סמואל הופמן (Samuel Hoffmann), המותג חווה רנסאנס אמיתי. החופש היצירתי שלו, הנתמך ביכולות הייצור האדירות של הקבוצה (הכוללת גישה ישירה לחברת Precision Engineering AG המייצרת קפיצי שיער ורכיבי מילוט ברמת קצה), מאפשר ל-Hautlence לפתח יצירות קיצוניות כמו ה-Retrovision 64. זהו חפץ אמנותי שבו המסורת השוויצרית של ייצור מנגנונים עיליים משתלבת, ללא כל רגשי נחיתות, עם הומור שובב ותרבות פופ של המאה העשרים.
כדי להבין את הנוכחות הוויזואלית הדרמטית של Hautlence, מספיק להביט בצורת גוף השעון המזוהה איתה יותר מכל. בעוד שהעולם ההורולוגי נשלט ברובו המוחלט על ידי גופי שעונים עגולים, המותג בחר מהרגע הראשון לשבור את המוסכמות ואימץ גוף שעון מלבני ייחודי עם פינות מעוגלות, שזכה בפי האספנים לכינוי “גוף הטלוויזיה” (TV Screen Case). הבחירה הזו אינה רק גימיק אסתטי; היא נובעת ישירות מפילוסופיית “הזמן כתיאטרון”. גוף שעון מלבני רחב מתפקד למעשה כמסך קולנוע רחב או כבמת תיאטרון פרוסניום, המאפשרת לחשוף את הארכיטקטורה הפנימית של המנגנון בצורה אופקית וליניארית, מה שבלתי אפשרי לבצע בתוך קודש הקודשים של המעגל המסורתי.
בשנים האחרונות, לקחה Hautlence את מסך הטלוויזיה המכני שלה צעד אחד קדימה אל עולם הנוסטלגיה ותרבות הפופ, באמצעות סדרת ה-Retrovision. הרעיון מאחורי הסדרה הזו הוא כמעט חתרני עבור מותג שענות עילית: לקחת חפצים יומיומיים, איקוניים ותעשייתיים מהמאה העשרים, ולתרגם את הצורניות שלהם לשעוני יוקרה קינטיים.
המסע הזה החל עם ה-Retrovision 47, ששאב השראה אסתטית ישירה ממכשירי הרדיו הישנים של שנות הארבעים (בקלתי ומד-תדרים אנלוגי).

הוא נמשך עם ה-Retrovision 85, שהיה מחווה מובהקת לעולם הרובוטים הבדיוניים וצעצועי הפלסטיק הנוסטלגיים של שנות השמונים.

בכל אחת מהיצירות הללו, גוף הטלוויזיה המוכר של המותג שינה את פניו, עבר מניפולציות של חומרים וצבעים, והוכיח כי השענות המודרנית לא חייבת לקחת את עצמה ברצינות תהומית כדי להישאר ברמת הביצוע הגבוהה ביותר. כעת, בשנת 2026, המותג עוצר בתחנה המרתקת ביותר של המאה הקודמת: שנת 1964, עידן שבו האנושות הביטה בכוכבים וחלמה על העתיד דרך מסכי הטלוויזיה בשחור-לבן.
שנת 1964 הייתה נקודת רתיחה תרבותית והיסטורית. העולם נמצא בעיצומו של המירוץ לחלל, האנושות נשאה את עיניה אל הכוכבים, והמדע הבדיוני הפך לחזון טכנולוגי שסחף מיליונים. על מסכי הטלוויזיה החלו להופיע סדרות פולחן (בראשן “מסע בין כוכבים” שקרמה עור וגידים באותם ימים), שבהן גיבורים בחליפות חלל עתידניות הפעילו מכשירי קשר קומפקטיים, בעלי מכסים נפתחים, שאפשרו להם לתקשר עם חלליות במרחק שנות אור. הציפייה לעתיד הייתה שובבה, צבעונית ואופטימית. זו בדיוק התקופה והתחושה ש-Hautlence ביקשה ללכוד בתוך ה-Retrovision 64.
המבנה החיצוני של השעון הוא יצירת מופת של פיסול בטיטניום דרגה 5, המציגה פרופורציות לא שגרתיות בעליל: אורך של 61.2 מ”מ, רוחב של 41.8 מ”מ ועובי של 15.6 מ”מ. גוף השעון מעוצב בצורה אסימטרית – הבסיס שלו מעט רחב יותר מהחלק העליון – והוא זוכה לגימור עמוק של PVD בגוון חום שוקולד, המשתלב עם עיטורי PVD בזהב אדום. השילוב הזה מייצר אפקט רטרו מובהק; הוא מזכיר את חומרי הפלסטיק, העץ והמתכת שאיפיינו את מכשירי האלקטרוניקה הביתיים של אותו עשור. הכתר ממוקם באופן יוצא דופן בשעה 12, והוא מעוטר בטבעת ירוקה זרחנית שמוסיפה זריקת צבע נועזת למראה הכללי.

אך גולת הכותרת הארכיטקטונית של המארז היא ללא ספק מכסה הציר העשוי טיטניום בציפוי זהב אדום. המכסה, שעבר גימור בסגנון מט בהתזת חול, מחורר לכל אורכו בדוגמה שמזכירה “פומפיית גבינה” תעשייתית או רשת של מיקרופון ישן. המשתמש מוזמן לבצע אינטראקציה פיזית חווייתית עם השעון: בלחיצה קלה, המכסה נפתח בקפיצה (“Snap open”) כלפי מעלה, וחושף את לוח השעון המפוצל. מדובר במחווה ישירה למחוות הפתיחה של מכשירי הקשר הישנים מאותן סדרות מדע בדיוני.
גם כאשר המכסה סגור, המעצב דאג שלא תישאר מנותק לחלוטין מהמכניקה; מבעד לשני חלונות קריסטל ספיר נפרדים עם ציפוי אנטי-רפלקטיבי – האחד עגול וממוקם מעל לוח הדקות, והשני מלבני וממוקם מעל מחוון השעות – ניתן להציץ אל פלאי הזמן, כאילו הייתם אסטרונאוטים המביטים בלוח הבקרה של חללית אפולו.
מתחת לגוף הטיטניום השובב והקליפה הנוסטלגית של ה-Retrovision 64, מסתתר המנוע האמיתי שמבהיר מדוע מדובר ביצירת שענות עילית מהמעלה הראשונה, ולא רק בגאדג’ט מעוצב. כאשר המכסה נפתח בקפיצה, הוא חושף פריסה ארכיטקטונית מפוצלת מרהיבה (Split-time layout), המופעלת על ידי מנגנון הבית האוטומטי של המותג – קליבר D50. המנגנון הזה, המורכב מ-239 רכיבים נפרדים ו-39 אבני חן, פועל בקצב של 21,600 פעימות בשעה (תדר של 3 הרץ) ומספק רזרבת כוח מרשימה של 72 שעות – שלושה ימים מלאים, המבטיחה פעולה רציפה ויציבה של שתי הקומפליקציות המרכזיות שלו.
החלק התחתון של הבמה מוקדש לקומפליקציה המזוהה ביותר עם הקליבר הזה: מערכת השעות הקופצות הליניארית (Linear retrograde jumping hours). במקום דיסק שעה עגול ומסורתי, השעון משתמש במסלול מתכת מושחר (Oxidized metal counter) הנמתח מצד לצד בחלקו התחתון של המארז, עליו מודפסות ספרות השעה בלק אדום בוהק. חץ כתום, המחובר למערכת זרועות וקפיצים פנימית, נע בצורה קווית ואיטית לאורך המסלול כדי להצביע על השעה הנוכחית. ברגע המדויק שבו השעה חולפת (למשל, במעבר מהשעה 12 לשעה 1), המנגנון משחרר בבת אחת אנרגיה שנצברה לאורך ששים דקות. החץ הכתום מבצע זינוק חזרה (Retrograde) מיידי, במהירות הבזק, אל תחילת המסלול בצד שמאל כדי להתחיל את הספירה מחדש. מדובר בחוויה ויזואלית קינטית ממכרת עבור מי שמביט בשעון ברגע חילופי השעות.

מעל מסלול השעות, ממוקם לוח עגול בעל מסגרת מוזהבת המוקדש לקריאת הדקות. הלוח מעוצב בצבעי ירוק וכתום מנוגדים המעניקים לו מראה דינמי, והספרות שעליו עשויות מחומר חדשני בשם Globolight – תרכובת קרמית מתקדמת המזוקקת עם חומר הזריחה Super-LumiNova. החומר הזה מאפשר לספרות הלבנות תלת-ממדיות לזרוח בעוצמה יוצאת דופן בחושך, והן מורות על הזמן באמצעות מחוג כתום זרחני.

אך ההפתעה הגדולה ביותר ממתינה במרכז הלוח החתוך. דרך הפתח הארכיטקטוני, נחשפים חלקים מגלגלי השיניים של המנגנון, ולצידם – בשעה 3 – פועם בתוך כלוב פתוח טורביון מעופף בן דקה אחת. הטורביון, שנראה כאילו הוא מרחף באוויר ללא גשר עליון שיחזיק אותו, מצויד בקפיץ שיער כפול (Double hairspring). פיתוח טכנולוגי מתקדם זה, שהגיע ישירות מחברת האחות precision engineering המפתחת רכיבים עבור H. Moser & Cie, משתמש בשני קפיצים הפועלים בכיוונים מנוגדים. המערכת הזו מנטרלת את השפעות כוח המשיכה על ציר המילוט בצורה מושלמת, ומפצה על שגיאות דיוק כרונומטריות. נוכחותו של הטורביון הלבן והמסתובב לצד מסלול הדקות הצבעוני יוצרת ניגוד מהפנט בין האוונגרד העיצובי לשענות השוויצרית המסורתית והמורכבת ביותר שיש בנמצא.
ה-Retrovision 64 הוא הרבה מעבר לשעון יד; הוא חפץ אמנותי קינטי המדגים בצורה מושלמת את חזון האוונגרד של יצרנית השעונים Hautlence. הוא מוכיח שגם בעולם השענות העילית, שבו המורכבות המכנית נלקחת לעיתים קרובות ברצינות תהומית ויבשה, יש מקום להומור, שובבות, נוסטלגיה חסרת עכבות ותרבות פופ של המאה העשרים. הבחירה של המותג לחבר בין גוף שעון מטיטניום אסימטרי בהשראת מכשירי קשר משנות ה-60, לבין מכניקה עילית הכוללת טורביון מעופף בעל קפיץ שיער כפול ומנגנון שעות קופצות ליניארי, מייצרת ניגוד מהפנט שאין שני לו בשוק השעונים המודרני.
השעון משודך לרצועת גומי שחורה וספורטיבית עם אבזם סיכה עשוי טיטניום, המדגישה את הנוחות על פרק היד למרות המידות הנדיבות של גוף השעון. עם זאת, הסיכוי שתראו את השעון הזה “בטבע” או על פרק יד של קולגה במפגש אספנים שגרתי שואף לאפס. בהתאם למדיניות האקסקלוסיבית והקיצונית של המותג, ה-Retrovision 64 (רפרנס ED50-TI00) מיוצר במהדורה מוגבלת של 3 יחידות בלבד ברחבי העולם.
עבור חוויית האספנות האולטימטיבית והנדירה הזו, תאלצו להיפרד מסכום של 129,700 פרנקים שוויצריים (לפני מסים). עבור רוב חובבי השעונים, המחיר הזה יישאר בגדר פנטזיה בדיונית, בדיוק כמו אותן סדרות חלל משנות ה-60; אך עבור שלושת האספנים ברי-המזל שיזכו לענוד אותו, מדובר בכרטיס טיסה קבוע אל העתיד, מלווה בקפיצה נוסטלגית ומלאת סטייל אל העבר.
