בתור חובבי שעונים, כשאנחנו חושבים על שעונים בסרטים, החשודים המיידיים שעולים במחשבתנו הם השעונים של ג׳יימס בונד, מיטיבי לכת יזכרו אולי את השעון של המילטון מסרט המד״ב ״בין כוכבים״, אבל סביר להניח שלא הרבה יזכרו את אחד השעונים שזכו אולי לזמן המסך הארוך ביותר על המסך הגדול, או לפחות לסצנה שלמה ומפורסמת, שהוקדשה להם, שעון התעלות מהסרט ספרות זולה. מוזמנים להכיר ביחד איתנו את Langendorf SA, יצרנית השעונים מאחורי השעון הזה וההיסטוריה שלה.

יוהאן ויקטור קוטמן – Johann Viktor Kottmann

יוהאן ויקטור קוטמן נולד ב-30.9.1822 בסולתורן, עיירה בשוויץ והבירה של קנטון סולתורן שבשוויץ. יוהאן ויקטור היה בנם של יוהאן קארל ומריה אליזבת פרוליכר. אנחנו לא יודעים פרטים רבים על ילדותו של קוטמן, אבל אנחנו כן יודעים כי הוא סיים את הגימנסיה ובית הספר לעסקים של נוישטאל. בשונה מיצרני שעונים שוויצריים שהכרנו שעסקו בתחומים כמו חקלאות או נגרות, יוהאן ויקטור היה איש צבא שעלה בסולם הדרגות, עד שהגיע לדרגת אלוף משנה (קולונל) בצבא השוויצרי בשנת 1871. בין התפקידים שמילא בצבא השוויצרי אפשר למצוא את מפקד חטיבת החי״ר התשיעית של שוויץ, תפקיד אותו מילא בין השנים 1875-1876 ומפקד הדיוויזיה הרביעית של שוויץ, בין השנים 1877 ל-1881.

במהלך הקריירה הצבאית שלו, יוהאן ויקטור קוטמן מקים בשנת 1873 חברה לייצור שעונים בשם Uhrenfabrik Langendorf SA, בכפר לנגנדורף, הממוקם בסמוך לסולותורן. למעשה, יוהאן ויקטור קוטמן מקים את המפעל הראשון שלו 22 שנים מוקדם יותר, בשנת 1851, אך עד לשנת 1873 המפעל עסק בכלל בייצור עולש ומוצרי טבק. בשנת 1873 הוא נבנה מחדש כדי להתאים לייצור אבושה (Ebauches), עבור חברות אחרות לייצור שעונים. את המבנה עצמו רכשה משפחת קוטמן עוד בשנת 1842, מתוך מטרה להפוך לגורם תעשייתי, אם כי היוזמה הזאת יצאה לפועל כאמור רק תשע שנים מאוחר יותר, בשנת 1851, עם הקמת המפעל לייצור עולש.

המפעל של Langendorf SA מתוך מודעה ישנה. מקור - forumactif.com.
המפעל של Langendorf SA מתוך מודעה ישנה. מקור – forumactif.com.

עם הקמת החברה, Langendorf SA מעסיקה בין 70 ל-80 עובדים, אך תוך מספר שנים מספר העובדים הצטמצם באופן דרסטי כאשר החברה כמעט סבלה מקריסה כלכלית בשנת 1880. הסיבה לקריסתה של החברה מפתיעה – עובדי החברה סבלו מבעיות של אלכוהוליזם, מה שהוביל להיעדרויות רבות מהעבודה.

לא ברור אם בעקבות הסיבות הללו ובמטרה להתמודד עם הבעיה הזאת או מסיבות אחרות, משפחת קוטמן מחליטה לארגן דיור והכשרה עבור העובדים של החברה, כש-Langendorf SA צוברת במהרה מוניטין של אחריות חברתית. במקביל, החברה בונה בתי ספר, מקימה בעצמה תשתיות לצנרת מקומית בעיירה ואפילו מימנה התקנת תאורת רחוב בלנגנדורף. בנוסף, באותן שנים משפחת קוטמן ייסדה חברה לעבודות קהילתיות, חברה ששומרת על הפעילות שלה עד לימים אלו.

הצמיחה של החברה

באמצע שנת 1880, ממש על סף סגירתה של החברה, השתלט עליה קארל קוטמן, בנו של יוהאן. קארל, שנולד בשנת 1844, הצליח למשוך מומחים ממערב שוויץ, שעזרו לו להפוך את החברה. ההזמנות החלו לזרום והייצור התרחב בצורה משמעותית. תוך שנה אחת בלבד, הועסקו במפעל כ-200 עובדים. הייצור ממשיך להמריא באותה תקופה תחת הנהגתו של קארל קוטמן, שזוכה לפרסום והוקרה על יישום קו ייצור רציונלי וממוכן במפעל של החברה. בנוסף, קוטמן הבן היה למעשה האדריכל מאחורי היוזמות לאחריות חברתית שנקטה החברה, כשהחברה משקיעה רבות ברווחת העובדים שלה ובני משפחותיהם.

משנת 1887 ואילך התרחב הייצור במפעל של החברה, כשהיא הופכת להיות כמעט בלתי תלויה בספקים. עם זאת, למרבה הצער, קארל קוטמן נפטר בגיל 46 בלבד, כשהמנהל הטכני של החברה, לוסיאן טיש (Lucien Tieche), השתלט על החברה ושינה את השם שלה ל-Langendorf Watch Company.

כל החברות הגדולות לייצור שעונים מאזור נוישטל הזמינו חלקי חילוף ורכיבים כאלו ואחרים מחברת לנגנדורף, שכוח העבודה שלה גדל על פי ההערכות לכ-1,000 פועלים עד לשנת 1890. במהלך אותה התקופה, המפעל היה ככל הנראה יצרן השעונים הגדול בעולם.

המפעל של Langendorf SA והכיתוב Lanco. מקור - forumactif.com.
המפעל של Langendorf SA והכיתוב Lanco. מקור – forumactif.com.

מודעה של החברה משנת 1916 המציגה תמונה של המפעל טענה שהוא מעסיק 1,500 עובדים ומייצר 3,000 שעונים מדי יום. עד 1920 החברה ייצרה גם שעונים מעוררים. בשנת 1924 הקימה החברה סניף בלומיסוויל (Lommiswil), כששנה לאחר מכן החברה מקימה סוכנות בלה-שו-דה-פונד. פרסומת נוספת של החברה, הפעם משנת 1959, מכריזה כי מפעל חדש וגדול יושלם באותה שנה וייצר שעונים תחת המותג Lanco.

השנים האחרונות של משפחת קוטמן

בשנת 1902, ארנסט קוטמן (1944-1874) הופך למנהל של החברה, כשהוא מוביל אותה עד לשנת 1942, כאשר נאלץ להתפטר מסיבות בריאותיות. בין יתר היוזמות והשינויים שהחברה עוברת תחת הנהגתו של ארנסט קוטמן, אחד הבולטים ביותר היה השינוי של פס הייצור של החברה ממכונות המופעלות על ידי קיטור למכונות המופעלות על ידי חשמל.

עם פרישתו של ארנסט קוטמן בשנת 1942 בעקבות אותן בעיות בריאותיות, אחיו רודולף קוטמן נכנס לנעליו ומתחיל לנהל את החברה. רודולף קוטמן כיהן בתפקיד במשך כעשרים שנה, עד לשנת 1964, כשבאותה שנה מחליף אותו האנס קוטמן. למרבה הצער, האנס קוטמן נפטר באותה שנה בתאונה.

לאחר מותו של האנס קוטמן, מי שמתחיל לנהל את החברה הוא גואידו קוטמן (Guido Kottmann), ביחד עם ועד מנהל של בני משפחת קוטמן, אך בעקבות תנאים עסקיים מאתגרים באותן שנים ובעיות ניהוליות שונות שעל פי ההערכות נגרמו גם בגלל אותו ועד מנהל, החברה מחליטה להצטרף לקונגלומרט של יצרני שעונים בשם Schweizerischen Gesellschaft für Uhrenindustrie AG (החברה השוויצרית לייצור שעונים AG, ר״ת SGU).

זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1965, נקנתה Langendorf SA על ידי ה-Société Suisse pour l’Industrie Horlogère SA (ר״ת SSIH), שהייתה בעצמה חברה שהוקמה כתוצאה ממיזוג משנת 1930 בין אומגה לטיסו. תחת המעטפת העסקית של SSIH, רוכשת לנגנדורף יותר מחמישים מהמתחרות שלה, חברות קטנות וגדולות שונות כאלו ואחרות לייצור שעונים, כשכל חברה שמצטרפת ל-SSIH ואל לנגנדורף ניזונות מההצלחה המסחרית החדשה של ה-SSIH.

למעשה, לנגנדורף הייתה אטרקטיבית בעיקר בגלל המותג Lanco וקו הייצור המתוחכם והחצי אוטומטי שלו, שהגיע עם מתקני ציוד ייצור מודרניים. עם הרכישה של לנגנדורף, ה-SSIH מצליחה להרחיב את מגוון המוצרים שלה וקיבלה את המכונות הדרושות לייצור מוצרים איכותיים בעלות נמוכה יותר מבעבר. ב-1973 הופסק הייצור במתקני הייצור של לנגנדורף והמותג לנקו נדחק לחברת השעון Aetos, עוד מותג משנה של SSIH. מאז 1977, מבנה המפעל הישן בלנגנדורף הוא מרכז קניות.

הלוגו של Lanco שנשאר לאחר הריסת המפעל הישן ב-2008. מקור - ויקיפדיה.
הלוגו של Lanco שנשאר לאחר הריסת המפעל הישן ב-2008. מקור – ויקיפדיה.

את הסוף של SSIH אנחנו מתארים לעצמנו שמרבית קוראינו מכירים, אבל לטובת אלו שלא מכירים את הגלגול המודרני של החברה, תרשו לנו לספר מה עלה בגורלה. למרות ש-SSIH הייתה יצרנית השעונים הגדולה בשוויץ והשלישית בגודלה בעולם, היא המשיכה להתמזג עם ASUAG לתוך חברה שנקראה SSIH/ASUAG Holding Company בשנת 1983, חברה ששמה שונה בהמשך, בשנת 1986, ל-SMH וב-1988 הפכה ל-The Swatch Group. למעשה, כעשור לפני כן, בשנת 1973 מייצרת Langendorf SA את השעון האחרון שלה.

המותגים השונים של Langendorf SA

החל משנת 1890, המותג הראשי של חברת השעונים לנגנדורף היה ״Langendorf״. עם זאת, החברה ייצרה ומכרה שעונים וחלקים שנמכרו תחת שמות מותגים רבים אחרים כמו Aliada, Barracuda, Carex, Cavalier, Lancet, Stratford, Valogene, כמו גם השעונים הנדירים ביותר של החברה – Piquette, שהגיעו עם מנגנונים עם המיתוג AMKO.

רבים מהשעונים של לנגנדורף היו מיועדים לייצוא וכדי להמנע מתשלום מכסים במדינות היעד, שעונים רבים הורכבו בתוך המדינה שאליה נשלחו השעונים. אחת המדינות הגדולות ומן הסתם אחד מהשווקים הגדולים ביותר של לנגנדורף היה השוק האמריקאי, בה יובאו שעוני לנגנדורף על ידי חברת השעונים השוויצרית האמריקאית החל מתחילת המאה העשרים, חברה שהפסיקה את פעילותה בשנת 1915.

שעון נשים של החברה. מקור - ויקיפדיה.
שעון נשים של החברה. מקור – ויקיפדיה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, Langendorf SA הייתה ידועה בייצור שעונים צבאיים ושעוני טייסים באיכות טובה עבור אנשי צבא. שעון יד מוקדם של החברה פותח עבור קציני חיל הרגלים כבר במלחמת העולם הראשונה, כדי שיוכלו להשתמש בו בתעלות. מנגנוני ה-9XX של החברה משנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 פעלו בצורה חלקה מאוד ושימשו גם בשעונים צבאיים.

על מנגנונים רבים משנות ה-50 וה-60 של החברה אפשר למצוא את הכיתוב “qualité exceptionelle”, שמשמעותו עמידה בסטנדרטים של תקן הכרונומטר. גם שעוני הכיס של Lanco  היו באיכות גבוהה, כשחלקם כוללים פונקציית אזעקה. דרך אגב, השם Lanco הוא נוטריקון של המילים Langendorf Watch Company.

Langendorf SA והשוק האמריקאי

התחרות שאליה נכנסה לנגנדורף בשוק האמריקאי בתחילת המאה העשרים הייתה עזה וקשה במיוחד. התחרות הזאת חייבה קפדנות משמעותית בייצור, כמו גם הסתגלות לטרנדים אמריקאיים כמו עיטור המנגנונים בנדיבות. לנגנדורף נחשבה על ידי יצרניות השעונים האמריקאיות כמתחרה קשוחה עוד יותר, מאחר שעלויות הייצור הנמוכות שלה באירופה, אפשרה לה לתמחר בצורה נמוכה יותר את השעונים שלה.

באותה תקופה, יצרניות שעונים כמו המילטון, Elgin, Waltham ואחרות הרוויחו סכומים ניכרים מקטגוריית שעונים אחת – שעוני רכבת. יצרניות שעונים שוויצריות ניסו להתחרות בשוק זה בארצות הברית, אבל כאמור, הן נאלצות להתאים את עצמן לטרנדים אמריקאיים כמו קישוט המנגנונים שלהן, כדי שהשעונים שלהן יתאימו לטעם של הקהל האמריקאי, כשלפעמים הן אפילו השתתפו במכרזים של חברות רכבות אמריקאיות כשהן מצליחות אפילו לזכות בחלק מהמכרזים הללו, אם כי מדובר ביצרניות בודדות כמו ושרון קונסטנטין ולונג׳ין, שהיו בין החברות הנדירות משוויץ שהיו מורשות להתפאר בתואר ״שעון רשמי של עובדי חברת הרכבות״.

לנגנדורף מנסה באותן שנים ללא הרף לפתח מערכת יחסים עסקית עם אחת מהחברות הללו, במקביל לניסיונות שלה לגשת למהמכרזים הללו בעצמה, אך ללא הצלחה.

השעון מעורר המחלוקת של Langendorf SA. מקור - forumactif.com.
השעון מעורר המחלוקת של Langendorf SA. מקור – forumactif.com.

בתגובה, מחליטה לנגנדורף להשיק שעון כיס מהודר המיועד דווקא לציבור הרחב, שנושא בכל זאת את השם RailRoad – שעון רכבת. השעון מגיע עם מנגנון שמגיע עם המפרט הטכני שהיה נפוץ במכרזי חברות הרכבות באותן שנים. השעון הזה עורר כעס רב בקרב יצרניות ומפיצות השעונים האמריקאיות, שראו בשעון הזה סוג של ״זיוף חצוף״.

ליתר דיוק, השעון הזה עורר סערה של ממש באמריקה באותן שנים. בתחילת המאה העשרים, יצרניות רבות מכל תחומי החיים הציעו שעונים זולים בהשראת שעוני הרכבת של היצרניות הגדולות. בין אם היה מדובר ביצרניות אמריקאיות או אירופאיות, היה מדובר בשעונים עם מנגנונים באיכות ירודה יחסית, שהתאימו לאיכות הכללית של השעונים הללו. כאשר מותג שוויצרי מוכר כמו Langendorf SA הגיע לתחום שעוני הרכבת, עם שעון שהגיע עם מנגנון באיכות גבוהה, רכיבים מתקדמים וגוף שעון באיכות גבוהה שהותאם יחדיו בארצות הברית, על מנת שניתן יהיה להפיץ אותו שם בקלות ועם מחירים סבירים מאוד בהשוואה למותגים האמריקאיים, קבלת הפנים שלו הייתה קרה מאוד. למעשה, אפילו העיתונות באותה תקופה העבירה ביקורת רבה על לנגנדורף, בעיקר מתוך ניסיון להגן על הלקוחות הגדולים שלה – המפרסמים – יצרניות השעונים האמריקאיות.

למעשה, עד היום, מאה שנה מאוחר יותר, אספני שעוני רכבת אמריקאיים עדיין קוראים לשעון הזה ״שעון מזויף״.

השעון מהסרט ״ספרות זולה״

בשנת 1994 יוצא לאקרנים סרטו האייקוני של הבמאי המפורסם קוונטין טרנטינו, סרט שמלא ברגעים בלתי נשכחים בהיסטוריה של עולם הקולנוע, אבל עבור חובבי שעונים, הקטע המיוחד ביותר בו הוא הסיפור מאחורי שעון של חברת Lancet, אחד המותגים של לנגנדורף, שמככב לאורך מספר דקות במונולוג נהדר ובלתי נשכח של קפטן קונס, וטרן של מלחמת וייטנאם, דמות אותה מגלם השחקן הנהדר כריסטופר ווקן. במשך מספר דקות מספר קונס לבוץ׳ קולידג׳ הצעיר (את קולידג׳ הבוגר מגלם ברוס וויליס) את סיפורו של השעון המיוחד של Lancet ובעיקר את המקום הבלתי נשכח שבו השעון הזה הוחבא לאורך שנים.

השעון מהסרט ספרות זולה. מקור - GQ Magazine.
השעון מהסרט ספרות זולה. מקור – GQ Magazine.

קולידג׳ הבוגר הוא מתאגרף עטור פרסים, שזוכה להצעה להפסיד, או בעצם ״למכור קרב״, בתמורה לתשלום גדול. במקום לעשות זאת, קולידג׳ מחליט לבגוד בגנגסטר שהציע לו להפסיד את הקרב ולברוח לאחר מכן. התוכנית של בוץ׳ עובדת כמתוכנן, מלבד העובדה שהחברה שלו שכחה לארוז שעון תעלה ממלחמת העולם הראשונה, שעון שהיה שייך בעבר לסבו ואביו של קולידג׳. בסצנת פלאשבק משובחת נזכר קולידג׳ ברגע שבו קפטן קונס מספר לבוץ׳ הצעיר כיצד השעון חזר לאמריקה, לאחר סיור בתעלות של צרפת במלחמת העולם הראשונה, כשלאחר מכן הוא נסע למחנה שבויים בהאנוי וחזרה לארצות הברית, כשהוא מסתתר במקום בלתי נשכח …

טרנטינו מקפיד על הפרטים הקטנים והמדויקים ובוחר להציג שעון של חברת Lancet כאמור, שעון שבאמת היה חלק חשוב מההיסטוריה ההורולוגית של עולם השעונים. כפי שסיפרנו לכם בעבר, לפני מלחמת העולם הראשונה, רוב הגברים בעולם עדיין נשאו שעוני כיס המחוברים לשרשרת. שעוני יד היו ידועים בעיקר כתכשיטי נשים ונענדו כשעוני נשים. מלחמת התעלות של מלחמת העולם הראשונה גרמה לכך שגברים נזקקו לשעון שניתן לראות בקלות. “שעוני התעלה” המקוריים היו לעתים קרובות שעוני כיס שהותאמו להתאמה אישית על צמיד עור. לאחר שראו את הביקוש לשעוני יד מרקיע שחקים, חברות שוויצריות כמו חברת השעונים לנגנדורף, שהחזיקה במותג Lancet, עיצבה גופי שעונים עם זיזים שאליהם ניתן לחבר רצועת שעון.

השעון מהסרט ספרות זולה. מקור - GQ Magazine.
השעון מהסרט ספרות זולה. מקור – GQ Magazine.

השעון שמככב בסרט הוא שעון שיוצר בשנת 1918, כך שמבחינה כרונולוגית, הוא יכל בקלות לשמש חייל במהלך מלחמת העולם הראשונה. במהלך אותה תקופה יוצאו מאות אלפי שעונים כאלו, שעונים שלא היו יקרים במיוחד, הופעלו באמצעות מתיחה ידנית, כשעד היום ניתן למצוא מדי פעם שעונים כאלו המופיעים למכירה ב-eBay, שם הם נמכרים תמורת כמה מאות דולרים. אז אם אתם רוצים לרכוש שעון עם חשיבות היסטורית וקולנועית חשובה, כזה שכיכב בככל הנראה המונולוג המפורסם ביותר על שעון בעולם הקולנוע, עם קצת מאמץ תוכלו למצוא שעון כזה ב-eBay ולהיות הבעלים הגאים של שעון כזה, אם כי אנחנו ממליצים לכם לשמור אותו במקום קצת יותר בטוח לעומת המקום שבו השעון מהסרט נשמר …