MB&F – עם קצת עזרה מחברים

כשאתה בן של דיפלומט שוויצרי, שפגש את אמך ההודית בבומביי, וביחד הביאו אותך לאוויר העולם במילאנו, אתה חייב להיות אדם מיוחד. ואכן, מקסימיליאן בוזר בן ה-57 הוא אחד האנשים המיוחדים בעולם השענות, אחד מאלה שאפשר להגיד עליהם שעשו הכל בעולם השענות, מהמסורתי ביותר עד למתקדם והמופרע ביותר. ואכן, שום דבר לא היו נורמלי בילדות של בוזר, שעבר בעקבות אביו הדיפלומט ממקום למקום, בין היתר לכפר בו היה גר צ׳רלי צ׳פלין (שבערוב ימיו גר גם בשוויץ), ולמספר עיירות באיזור לוזאן. שם גם נרשם ללמוד הנדסה בפוליטכניקום המקומי, וסיים עם תואר שני במיקרו-טכנולוגיה. תואר שבוודאי עזר לו הרבה בתחום שבחר לעצמו, עולם השענות.

האמת היא שהוא בכלל לא חשב להיות שען. עולם התאגידים הרב לאומיים כמו פרוקטור אנד גמבל קרץ לו, ועם הידע שלו בהנדסה וההצטיינות שלו בלימודים, הובטחה לו קריירה איכותית בתחום שבחר לעצמו. איכשהו, השתכנע להגיע דווקא לעולם השעונים ולחברת יגר לה-קולטרה, שנאבקה אז, בתחילת שנות התשעים, על מנת לשרוד בשלהי משבר הקוורץ. בעצם לא איכשהו. היה זה הנרי ג׳ון בלמונט, נשיא החברה, ששם את עינו על בוזר והחליט לצוד אותו. ״אתה רוצה להיות אחד ממאתיים אלף עובדים בחברת ענק, או אחד מ-4-5 שיכולים להציל חברה מפוארת?״ שאל אותו הנשיא, ובוזר החליט שעדריות זה לא בשבילו. החלטה שיילך איתה הכי רחוק שאפשר בהמשך הקריירה שלו.

ביחד עם בלמונט, בוזר אומר שגונתר בלומליין (האיש שבנה את IWC ואת הגלגול החדש של א.לנגה אנד סונה) היו האנשים שהשפיעו הכי הרבה על הקריירה שלו. שבע שנים טובות במיוחד עבד בוזר בייגר לה-קולטרה, ולאחר מכן הפך בגיל 31 בלבד למנכ״ל של הארי ווינסטון, חברה נהדרת שמכרה אז שעונים בכ-8 מיליון דולר בשנה. מהר מאוד השיק את סדרת האופוס המיוחדת, והגדיל את המכירות של החברה ל-80 מיליון דולר. אלה שאז עברו שבע שנים, וזוכרים מה קורה אחרי שבע שנים? בוזר ממשיך הלאה. הפעם היה ברור לו שהלאה זה רק למקום אחד. כסף היה לו, אחרי שנים בנשיאות חברה, ידע היה לו, ידע אקדמי גם, זה היה הזמן לעשות שעונים כמו שבוזר רוצה לעשות אותם.

ב-2005 MB&F הוקמה, או בשמה המלא, מקסימיליאן בוזר אנד פרינדס, כלומר וחבריו. כאן מסתתר הקונספט המעניין של בוזר, מעניין אפילו יותר מהיכולת שלו לייצר שעונים ברמה. בוזר החליט להיות קול לאנשים השקטים בעולם השענות. אותם אנשים שמייצרים רצועות, קייסים, זכוכיות, אבזמים, כתרים ושאר המוצרים שהופכים שעון עילית למה שהוא. רובם אמנים אמיתיים, מקצועניים ללא פשרות, שעובדים על כל חלק וחלק בקפידה ובתשומת לב, וראויים לדעתו לקרדיט. באתר המושקע של החברה אפשר לראות פירוט על מקסימיליאן בוזר, אבל גם פירוט ותמונה של כל אחד מהשותפים שלו, החברים שיחד איתו מייצרים את המכונות ההורולוגיות שלו. כן, זו עוד החלטה שקיבל בוזר, לא לעשות שעונים, אלא מכונות הורולוגיות. ואכן, מי שראה את השעונים של בוזר, מבין שאלה לא בדיוק שעונים – אלא מכונות נדירות, שונות, אחרות, שגם מראות את השעה.

תשע מכונות הורולוגיות שיגרו בוזר וחבריו לאוויר העולם, כל אחת מהם מוזרה יותר, חדשנית יותר, ומתייחסת אחרת לדרך שבה אנחנו צורכים ורואים את הזמן שלנו. בד בבד, כשהוא רוצה לייצר שעונים קצת יותר קומוניקטיביים, הוא מייצר LM – Legacy Machines – שם קוד לשורה של שעונים שדומים יותר לשעונים שאנחנו רגילים לראות ביום יום. אם כי לא להיסחף, גם השעונים האלה הם יצירות מופת.

לא נלאה אתכם בכל היצירות שלו, שווה להסתכל על שתיים בשביל להבין. שעון המדוזה, שמגיע גם בתצורת שעון סלוני להנחה על השולחן או על המזנון, וגם בתצורת שעון יד. מצד שני, מכונת ההורולגיה מספר 9, שכל קשר בינה לבין שעון שאתם מכירים מקרי בהחלט. זוהי למעשה מכונית מרוץ שיושבת על היד, מטרטרת במנוע הייחודי שלה, שכמובן הורכב בסדנת MB&F, ולא נראית כמו שום דבר שראיתם קודם.

אבל, לא לשכוח, בוזר גדל ביגר לה-קולטרה. גם ייצור של שעונים איכותיים, נוחים, קריאים ומיוחדים, ידוע ומוכר לו. כך, החליט לאחרונה, בצעד מרגש במיוחד, להציג סדרת שעוני לגאסי לנשים. למה נשים? לטענתו הוא מוקף נשים בחייו. אמו, אשתו ושתי בנותיו, שהן כל עולמו. כהצדעה לנשים החליט לייצר שעון שמורכב מכיפת ספיר גדולה, במרכזה טורביון על עמוד, המראה שהנשים הן למעשה מרכז עולמו. מי שרוצה לחבר בין בלרינה עדינה לטורביון, עושה זאת על דעת עצמו, אבל לא בהכרח טועה. הגימיק היפה בשעון המאוד מיוחד הזה הוא הלוח, הוא איננו מונח כשהוא פונה למעלה, לחלק העליון של הספיר, אלא מונח בחצי אלכסון, נשען על העמוד המרכזי, כשהוא פונה קדימה, לפניה של בעלת השעון. זוהי אמירה של בוזר, שהזמן הוא פרטי ושייך רק למי שהוא מעניק לה את השעון. אלה לא שעונים נגישים במיוחד, המחיר מתחיל מ-108 אלף פרנק שוויצרי, ובתוספת יהלומים מאמיר לכ-300 אלף פרנק שוויצרי. עם זאת, זוהי דוגמא נהדרת איך שענות עילית יכולה להביא לעולם לא רק שעונים מיוחדים ובלתי ענידים, אלא גם שעון עניד, מרשים, שמתהדר בקונספט מורכב, ברעיון שעומד מאחוריו ובביצוע מושלם.

וזה הסיפור אצל בוזר. קחו שען ענק עם רעיון גדול, שימו לידו חברים שלא משאירים שום פרט ליד המקרה, תנו לכולם להשתולל ביחד, ולכל אחד את הקרדיט הראוי לו כך שירגיש אהוב ומכובד, וקיבלתם את אחת מחברות השעונים המרשימות ביותר במאה ה-21.