עולם השעונים מספק לנו בשנים האחרונות מגוון רחב של חברות. עד לפני שניים-שלושה עשורים הכרנו בעיקר את החברות הגדולות – רולקס, אומגה, ברייטלינג, פטק פיליפ או שמות מכובדים אבל קצת פחות גדולים כמו לונג׳ין או טיסו. אבל בשנים האחרונות התוודענו לסוגים נוספים של חברות ויצרני שעונים – יצרני שעונים עצמאיים, חברות מיקרוברנד ואם תרצו, גם כל מיני פרויקטים מבוססי קיקסטארטר שנעלמים לאחר שעון אחד או שניים, במקרה הטוב. עם זאת, בתוך המגוון הרחב הזה, מרבית יצרניות השעונים הן ״More Of The Same” (עוד מאותו הדבר) – כלומר, יצרניות שעונים שמציעות שעונים שנראים ״אותו דבר״ במקרים רבים, או הומאז׳ים מעייפים לדגמים אייקוניים, שבואו נודה על האמת – בפעם הראשונה זה מעניין, בפעם השניה זה נחמד, בפעם השלישית עד חמשת אלפים זה כבר די מוגזם. אבל, בתוך רשימת החברות האינסופית הזאת, שמחנו להכיר לאחרונה יצרנית שעונים צעירה יחסית, שבבסיסה רעיון יוצא דופן – שעונים בעיצוב אישי.

לפני שתחשבו שמדובר בעוד פרויקט קיקסטארטר שמאפשר לכם לבחור שעון מבין 4-5 דגמים בצבעים שונים, כאן מדובר בעיצוב כמעט מאפס ללוח השעון, החומרים שממנו עשוי לוח השעון ועוד. לחברה הזאת קוראים Sartory Billard ומי שעומד בראשה הוא ארמנד בילארד (Armand Billard). בילארד, מעצב ממוצא צרפתי, שהיה אחראי בין היתר לעיצובים של הטלפונים של אלקטל במשך כ-15 שנים, לפני שעשה הסבה לעולם עיצוב השעונים. 

ארמנד בילארד. קרדיט: Philippe Martz.
ארמנד בילארד. קרדיט: Philippe Martz.

לאחר שהתוודע לעולם השעונים ועשה את צעדיו הראשונים בעולם הזה, בילארד החליט שהחברה שלו תהיה ייחודית ושונה, כשהיא תאפשר לרוכשי שעונים לקנות שעונים בהזמנה אישית ובעיצוב ייחודי כמעט לחלוטין. בילארד מעצב את גוף השעון, מספק את המנגנון שמתאים לאותו שעון (כמובן מורכב בתוך השעון לאחר בדיקות וכיול) ומכאן – אתם ניגשים לתהליך העיצוב – ביחד עם ארמנד – כשאתם יכולים לקבוע את עיצוב לוח השעון, הצבעים, המחוגים, האינדקסים ועוד. סליחה,תרשו לנו לתקן – אתם לא יכולים לקבוע – אתם צריכים לקבוע, שכן סרטורי בילארד בעצם מספקת לכם ״קנווס״ אם תרצו בתבנית מסוימת, עליו אתם יכולים להביע וליישם את ההעדפות שלכם, הטעם שלכם וכמובן נגיעות אישיות משלכם – על אותו קנווס, שאותו תוכלו בסוף התהליך לענוד על היד.

תהליך העיצוב של השעון. קרדיט: Sartory Billard.
תהליך העיצוב של השעון. קרדיט: Sartory Billard.

חשוב לציין כי מדובר בשעונים ברמת ייצור גבוהה – השעונים של החברה מגיעים עם רכיבים שוויצריים ומנגנונים איכותיים מבית La Joux Perret, ביניהם מנגנוני מתיחה ידנית מרשימים, כשבאתר החברה ניתן להתרשם ממגוון רחב של עיצובים לשעונים שלה שאותה היא סיפקה ללקוחות שונים.  

תהליך העיצוב של השעון. קרדיט: Sartory Billard.
תהליך העיצוב של השעון. קרדיט: Sartory Billard.

פגשנו (וירטואלית) את ארמנד בילארד לשיחה על החברה שלו, על עולם השעונים ועוד – מוזמנים להכיר ביחד איתנו את Sartory Billard וארמנד בילארד. 

  1. מה גרם לך להקים חברה לייצור שעונים משלך? שעון היסטורי במשפחה, שעון שראה בסרט, בפרסומת או פשוט חיבה לעולם השעונים ומתי החלום הזה התחיל?

    אין לי איזה סיפור מיוחד על איזה שעון מדורות קודמים שמצאתי במגירה. אמנם יש לי סבא שוויצרי, אבל הוא עבד בתעשיית המזון, בנסטלה, במשך שנים. הייתי מעצב במשך שנים רבות בחברה משלי. ב-2004 עבדתי בשאנז אליזה ועברתי בבוטיק של קרטיה וגיליתי את השעון ״סנטוס 100″ וזה היה כאילו ממש התאהבתי בשעון ממבט ראשון. לא הבנתי כלום בשעונים ורק אחרי שרכשתי אותו התחלתי להתעניין וללמוד ולהבין קצת יותר על שעונים. העניין שלי התחיל שם, כשלאט לאט המשכתי לצבור עוד ועוד עניין וידע בעולם השעונים, במשך כ-10 שנים לאחר מכן. מי שהיה חבר שלי לדרך, היה מר סארטורי, חבר שלי שביחד הקמנו את החברה והוא כיום כבר לא חלק מהחברה, אבל התחלנו לדבר על שעונים וללמוד ביחד על שעונים. הוא שאל אותי – אתה מעצב, למה שלא תעצב שעון? באותו זמן, היה לי קצת זמן פנוי בחיי האישיים, אז החלטתי שזה הזמן הנכון ושאפשר באמת לעשות את זה. התחלתי להימשך יותר ויותר לעולם השעונים, כשזה הגיע למצב שלאחר שנה יכולתי להתפטר מהעבודה שלי כמעצב ולהיכנס לייצור שעונים. אפשר להגיד שנמשכתי לשעונים כמעט כמו משוגע וזה גרם לי לעזוב את העבודה שלי ולשנות את מסלול החיים שלי.

  2. איך מתחיל שעון שלך, אם אפשר לקפוץ קצת לשאלה שעלתה לנו בזה הרגע?

    שעון מתחיל אצלי תמיד מציור. אני מעצב ולכן אני תמיד מתחיל מסקיצה עיצובית. אני פחות נכנס לקטע הטכני ואיך המנגנון אמור להשתלב בתוך השעון, בשביל זה אנחנו מעסיקים מומחים, אם כי יש לי איזושהיא ראיה או חזון איך המנגנון אמור להיראות. אני מתחיל תמיד עם ציור. זה גם לא חייב להיות במסגרת שעות העבודה. השעון האחרון שלי, ה-SB07 התחיל מציור שעשיתי בזמן חופשה. אני תמיד מטייל עם פנקסים קטנים ועט קטן, כאלו שיכולים להיכנס לכיס וברגע שעולה בי ההשראה, אני מתחיל לצייר מיד.


  3. כמה זמן לקח לך מהרגע שהתחלת לחשוב על זה ועד לרגע שהחברה שלך יצאה לדרך?  למה אתה קורא בכלל הרגע שבו החברה יצאה לדרך? העיצוב של השעון הראשון? השעון הראשון בפס ייצור?
    מתי אתה בעצם הרגשת – ״זהו! יש לי חברה לייצור שעונים משלי!״


    הרגע הראשון שאני יכול לקרוא לו קודם כל ״הרגע שבו החברה שלנו יצאה לדרך״ היה הרגע שבו קיבלנו את גופי השעונים הראשונים שלנו, לדגמי ה-SB01, זה היה הרגע שבו אמרתי לעצמי – אוקיי, אני מייצר שעונים. עד אז, רוב המוצרים בעבודות הקודמות שלי היו קבצים ממוחשבים, אתה מעביר ביטים ממקום למקום, בצורה של קבצים. כשהרגשתי את גופי השעונים הראשונים ביד, התחלתי להבין ולהפנים שאני מייצר מוצר פיזי ושהחברה שלנו סוף סוף יצאה לדרך.

  4. מה היה החלק הקשה ביותר במסע שלך להקים את החברה, מה אתה יכול לספר לנו על האתגרים, נקודות שבהן חשבת – אולי כדאי לי להרים ידיים? היו בכלל רגעים כאלו?

    זאת שאלה מעניינת מאוד. אם אתה יוצא להליכה ארוכה ברחבי הארץ, אתה מתחיל בבוקר, קר מאוד. בבוקר לא נעים בדיוק ללכת. אתה נכנס ליער, זה קצת יותר קשה. אחר כך אתה מגיע לגבעה וזה קצת יותר קשה. אחר כך אתה מגיע להר גבוה וזה עוד יותר קשה. אבל אם הייתי יוצא מהבית ישירות להר, זה היה נראה לך בלתי אפשרי. כך שזה תמיד קשה, אין רגעים קלים, כשלמעשה הקושי רק הולך וגדל. אנחנו מייצרים היום שעונים שלפני חמש שנים הייתי חושב שזה בלתי אפשרי לייצר אותם. אבל היום, יש פרויקטים שאנחנו מקבלים שפעם היו נראים בלתי אפשריים ואנחנו חושבים – למה לא? למעשה, כל מה שאנחנו עושים היום מבוסס על הקשיים והבעיות שנתקלנו בהם בעבר וגם הניסיון שלנו שונה מאוד. בשלבים הראשונים זה היה למצוא יצרן גופי שעונים. אחר כך היינו צריכים למצוא יצרני מנגנונים. למצוא ספקים טובים זה תמיד בעיה, כי הדרישה בשוויץ הולכת וגוברת, כך שהבעיה המרכזית שלנו כיום היא למצוא ספקים שיספקו את הרכיבים והחלקים שהזמנו מהם בזמן שהם מבטיחים לנו. אחר כך יש בעיות שקשורות יותר למימון ופחות לצד הטכני, כך שתמיד יש קשיים.

  1. מתי מגיע השלב שנהנים מהתהליך עצמו? האם בכלל קיים רגע כזה או שיש כל הזמן דאגות וטרדות עסקיות?

    כל יום. כל יום מחדש הוא מרגש ואנחנו נהנים מהעבודה, מלדבר עם הלקוחות שלנו. אנחנו כל הזמן מדברים עם לקוחות, מבינים מה הם רוצים וזה שונה מלהקים חברה שמייצרת שעונים מסוג מסוים, שמה אותם בחלון ראווה ומחכה שלקוחות יבואו לקנות אותם. אנחנו כל הזמן בקשר עם הלקוחות, כל הזמן שומעים מהם רעיונות ובקשות, חושבים איתם ביחד על הפרויקט של יצירת השעון וכל זה גורם לנו להנאה מחודשת מכל יום בעבודה.

  2. מהי יצרנית השעונים שמהשעונים שלה אתה שואב השראה? האם יש בכלל חברה כזאת או שאתה מנסה להתוות דרך משלך בעולם השעונים? האם יש דגם מסוים של שעון שאתה שואב ממנו השראה?  האם יש יצרן שעונים שממנו אתה שואב השראה? קראנו שחלק מהלוחות וגופי השעונים של sartory-billard מיוצרים על ידי חברה בבעלות קארי וויטליינן, האם הוא  מהווה השפעה כלשהי עליך? 

    כן, אפשר להגיד. אם יש חברה שבאמת משפיעה על עיצוב לוחות השעונים שלנו או יצרן שעונים, אז זה באמת קארי וויטליינן, עם לוחות הגיושה והאלגנטיות של השעונים שלו. כך שהייתי שם את מר וויטליינן כהשראה הקלאסית שלי ובכל מה שקשור להשראה ״עתידנית״ הייתי אומר שזה De Bethune. עבורי, De Bethune היא חברה שעושה דברים יוצאי דופן, הם מייצרים ב-20 השנה האחרונות שפה עיצובית משלהם, עם עיצובים משוגעים, שמשלבים לעיתים עיצובים קלאסיים, אבל הם התחילו מאפס והעיצובים שלהם הפכו לקלאסיים ועל זמניים. כשאתה מסתכל על השעונים שלהם, אתה רואה יצירתיות יוצאת דופן, בין אם מדובר בעיצוב השעונים או במנגנונים. מעט מאוד שעונים שלהם לוקחים השראה מחברות אחרות או דגמים אייקוניים, כך שגם ממר קארי וויטליינן וגם מ-De Bethune אני שואב לא מעט השראה. בכל מה שקשור ליצרנית שעונים ״קלאסית״, אני חושב שזה קרטיה, הם האלופים לדעתי בכל מה שקשור לשעונים בגוף לא שגרתי, יש להם סטייל והיות ואני צרפתי ועם רקע בעיצוב, אני מזהה את ״הנגיעה הצרפתית״ בעיצובים שלהם. מדובר בחברה שמייצרת שעונים ותכשיטים מעל למאה שנים, ברגע שאתה לומד מה הם ייצרו עבור משפחות האצולה בעבר, תכשיטים, כתרים, שעונים, זה פשוט מדהים ומטורף. אנשים לא מבינים מה זה קרטיה לדעתי, ברגע שלומדים קצת לעומק על החברה הזאת, מבינים שאנשים מכירים אולי את קצה הקרחון מהמגוון המטורף והעצום שהחברה הזאת מציעה.
  1. מה אתה יכול לספר לנו על הבחירה המעניינת שלך לאפשר קוסטומיזציה כמעט מלאה של השעונים שלך? האם אתה חושב שזה הופך את השעונים הללו ״פחות שעונים שלך״ (כלומר עם הטאץ׳ שלך)? האם זה דווקא ההיפך, הם הרבה יותר עם ״נגיעה שלך״?

    אני חושב שאני מצליח להביא את עצמי בצורה מלאה בשעונים שלי. אני מייצר את גופי השעונים ואת המבנה של לוח השעון. אני למעשה מספק ללקוח קנבס, מקום ליצור את השעון שלך. כל אחד יצירתי, אבל אם נכניס אותך למקום מוגדר מראש וניתן לך את הכלים, אני חושב שהיצירתיות שבכל אחד מאיתנו תבלוט יותר. אני מביא לאנשים שיש להם תשוקה לשעונים ״נייר ריק״ שעליהם הם יכולים להביע את הסגנון שלהם, העניין שלהם בצבעים, טקסטורות, אבל בתוך גבולות גזרה מסוימים. לאורך החיים שלי טיילתי בכ-60 מדינות ולמדתי שברגע שאתה מבקר במקומות שונים, אתה מגלה שמה שמקובל או אופנתי במקום מסוים, לא נתפס ככה במקום אחר. אני חושב שהשעונים שלי מאפשרים לאנשים מכל מדינה בעולם, מכל רקע ומכל תרבות, להתאים את השעון שלי אליהם.


  2. נראה שאתה אוהב גופי שעונים בקוטר של 40 מ״מ ומטה, האם זה בחירה עיצובית? בחירה טכנית הנגזרת אולי מהמנגנונים? האם אתה בעד-נגד שעונים גדולים יותר, או שאתה חושב שזה הגודל הקלאסי?

    אני מנסה קודם כל להקשיב לשוק ככל האפשר. אנחנו חברה שנמצאת באירופה, עם מכירות בשווקים באמריקה, אירופה ואסיה. אנחנו רואים ביקוש גדול יותר לשעונים קטנים בשווקים האלה בשנים האחרונות, כמו בכל תעשיית השעונים. אני חושב שהלקוחות שלנו הם יותר לקוחות ״עירוניים״, קצת יותר קטנים במבנה הגוף שלהם, כך שהם מבקשים שעונים קטנים יותר. גם במזרח התיכון אנשים מבקשים שעונים קטנים יותר, כך שאני חושב שהטווח של בין 37 מ״מ ל-40 מ״מ, הוא הטווח ההגיוני יותר לייצר שעונים כיום. אנחנו נשמח שתהיה לנו את האפשרות להציע מספר גדלי שעונים בכל דגם של שעון בעתיד, אבל זה יחייב אותנו למצוא פתרונות להרבה בעיות במהלך הייצור. כרגע, אנחנו מנסים להיצמד לשעונים בגודל שמתאים לרוב אספני השעונים. כמות המינימום שאנחנו יכולים להזמין מהספקים שלנו היא 100 יחידות, כך שאולי מדובר במספר שנשמע יחסית קטן, אבל עדיין מדובר ב-100 שעונים שצריך למכור. אם נספק שעונים בגודל משתנה, זה אומר מנגנון שונה מעט, גוף שעון שונה מעט, מחוגים שונים, לוחות שונים, זה מכפיל בצורה אקספוננציאלית את מספר החלקים הנדרשים וזה משהו שכרגע אנחנו מרגישים שאנחנו עדיין לא שם.

  3. מה אתה יכול לספר לנו על הלקוח הממוצע שלך? אפשר להכניס אותו בכלל לטייפקאסט כלשהו?

    אני חושב שהלקוח הממוצע הוא בן 40-50, אולי סביבות גיל החמישים. הוא אספן שעונים שקונה שעונים מהשמות הגדולים. אני חושב שכמעט כל אספני השעונים שקנו מאיתנו שעונים מחזיקים שעונים מהשמות הגדולים והם מגיעים למקום שהם מגלים שלכל השמות הגדולים, יש בכל זאת מגבלה מסוימת ביצירתיות. כשהם מגיעים לשלב הזה, הם פונים לעולם יצרני השעונים העצמאיים, עולם שמחזיר בחזרה לדעתי את הכיף שבעולם השעונים. מדובר באנשים שיכולים להרשות לעצמם שעונים בין כמה אלפי אירו לכמה מאות אלפי אירו, יש להם את היכולות הפיננסיות לקנות שעונים שיהיו BeSpoke ובעיקר – הם יכולים להרשות לעצמם לקנות שעונים לא בשביל למכור אותם, אלא בשביל לאסוף אותם. כשאתה קונה שעון בעיצוב אישי כל כך כמו שלנו, אתה קונה אותו מתוך מטרה לשמור אותו ולא מתוך מטרה למכור אותו. אם חרטנו את השם של הילדים שלך על גוף השעון, כנראה שלא תוכל למכור אותו …
  1. כמה זמן לוקח לייצר שעון שלך?

    זה לוקח מספר חודשים לייצר שעון שלנו. אם מדובר בלוח גיושה לדוגמה, צריך לייצר את השרטוט הטכני קודם כל. אנחנו צריכים לעבוד עם יצרני הצבעים, שיספקו לנו את הצבע המדויק שהלקוח ביקש. אנחנו בוחרים מתוך צבעי ה-Pantone, כך שצריך לערבב את הצבעים וליצור את הצבעים המתאימים. צריך להזמין את גוף השעון המתאים, הגימור המתאים, כך שהזמנת החלקים לוקחת מספר חודשים ולאחר מכן מדובר על פרק זמן של כשבוע להרכיב את הכל, ממש כמו שמרכיבים פאזל. 
  1. מה אתה חושב על מה שקורה בעולם השעונים כיום? אנחנו בתור מגזין שעונים, כותבים פעמים רבות בכתבות שלנו כי מדובר בעוד שעון שנראה בדיוק כמו הרבה שעונים אחרים, האם יש בכלל מקום לחדשנות בעולם השעונים?

    נכון, אפשר להגיד שעולם השעונים לא השתנה הרבה במאות השנים האחרונות, עם זאת יש המון חדשנות אם אתה שואל אותי. חדשנות זה לא בהכרח לייצר שעון בתוך גוף משולש. חדשנות זה לדעתי לעשות דברים בצורה טובה יותר שנה אחרי שנה. לא חייב להיות De Bethune ולשבור את כל הקודים כל פעם מחדש. אפשר גם לייצר שעונים ״רגילים״ ועם זאת לחדש ולעשות דברים בצורה טובה יותר. עבורי, כמעצב, אני חושב שזה די עצוב לראות את השמות הגדולים משיקים שעון ״שהוא בהשראה של משהו משנות השבעים-שמונים-תשעים״. תאר לך שהייתי אומר לך – מצאנו זוג גרבי צמר שייצרו בשנות התשעים, הן קצת מגרדות, אבל ייצרנו אותן בשנות התשעים! מי היה רוצה ללבוש אותן? אם זה היה מכונית, היית רוצה מכונית בלי מזגן? עם מושבים לא נוחים? חלונות לא חשמליים? לא. אתה רוצה משהו חדש. אבל דווקא בעולם השעונים, משום מה ״רטרו״ או ״וינטאג׳״ זה מקובל. זה דבר אחד להיות חברה חדשה וצעירה, שאומרת – אנחנו לוקחים השראה משעונים של חברה XYZ משנות השבעים ואנחנו מציעים אותם במחיר של 500 אירו, זה נחמד, זה מעניין, זה מביא לאנשים אפשרות לרכוש שעונים בעיצוב אייקוני במחיר נוח לכל כיס. אבל אם אתה חברה גדולה, שזה כל מה שיש לה להציע, אני חושב שזה כמעט עצוב ואפילו לא הגיוני. יש מאות מעצבים שרק מחפשים שמישהו ייתן להם הזדמנות לעשות משהו חדש ולהביע את היצירתיות שלהם. אני חושב שדוגמה טובה לזה היא פורשה. קח את הקררה האייקונית. נכון, פורשה מייצרת אותה לאורך עשרות שנים, אבל כל דגם חדש הוא טוב יותר ומשופר יותר לעומת הקודם. מודרני יותר, חדשני יותר. אם נחזור לקרטייה, אני חושב שהם דוגמה נהדרת לזה בעולם השעונים. הם משיקים אמנם דגמים שקיימים מתחילת המאה הקודמת, אבל זה תמיד דגם משודרג, משופר, זה אף פעם לא אותו דבר כמו הדגם הקודם.

  2. מי החברה שאתה מחשיב כיוצאת דופן, פורצת דרך, חדשנית בעולם השעונים?

    לפני כן הזכרתי את קרטיה, אבל אם אני צריך לחשוב על חברה נוספת, אני חושב שזה יגר לה קולטרה, היצירתיות שלהם בשעוני הרברסו האחרונים מדהימה. דיברנו הרבה על יצרניות עצמאיות, שם אני חושב שהיצירתיות באה לידי ביטוי בצורה נהדרת. אבל בעולם של השמות הגדולים יותר, אני חושב שזה יגר לה קולטרה.

  3. תאר לנו את השעון הקלאסי שלך – קוטר, סוג סגסוגת, לוח -צבע, חומר, קומפליקציה, רצועה-צמיד

    הייתי מתחיל דווקא ברצועה – רצועת עור. אחר כך הייתי עובר ללוח – לוח כחול כהה ואחר כך אני חושב שזה גוף השעון – גוף מפלדת אל-חלד. הייתי רוצה שעון דק, לא עבה מדי, כזה שיכול להיכנס מתחת לשרוול החולצה, משהו קצת מתחת לרדאר בעיצוב, אבל עם פרטים רבים וקטנים ככל האפשר בלוח השעון, דברים שאי אפשר לראות מיד, בטח לא עבור מי שרואה את השעון, אלא בעיקר עבורך.

  4. מה אתה חושב על קומפליקציות בשעונים?

    כרגע אנחנו מתמקדים בעיקר בשעונים ״פשוטים״, כי זה מגבלה של הלוחות שלנו. אנחנו רוצים להתמקד ולאפשר יצירתיות בלוחות השעונים, כך שזה יותר קל בלוחות שעונים בלי תאריכון, אבל אנחנו בהחלט רוצים להתחיל שעונים עם קומפליקציות, אבל בתנאי שהם ישתלבו בצורה הרמונית בשעון. למשל – תאריכון שיגיע בצבע של לוח השעון. זה מעציב אותי לראות שעון עם לוח בצבע מסוים ומתחתיו תאריכון בצבע אחר. זה צריך להיות אלגנטי, עם כוונה ועם התאמה לשפה העיצובית, לא סתם לעשות חור בלוח השעון ולשים מתחת ללוח טבעת תאריכון.
  1. מה אתה אוהב בייצור השעונים שלך? מה החלק האהוב עליך?

    אני חושב שזה אותו רגע שמתחילים לראות את כל החומרים והרכיבים שהזמנו מגיעים ומתחילים לקבל צורה. יש לי כבר מספיק ניסיון לראות את הדברים ולהבין אם הדברים עובדים ביחד. עם זאת, לפעמים קורה שברגע שהשעון מתחיל לקבל צורה, זה נראה קצת פחות טוב ממה שחשבתי, מצד שני, לפעמים זה בדיוק להיפך – השעון נראה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שהוא ייראה. בנוסף, אני חושב שהכיף הכי גדול בעבודה שלי הוא לדבר עם אנשים, עם אספני שעונים, להבין מהם מה הטעם שלהם, הסגנון שלהם, הרקע שלהם. זה כיף להכיר כל כך הרבה אנשים, שהם בדרך כלל מעניינים מאוד, זה מעשיר מאוד וזה יוצר עניין כל יום מחדש בעבודה.


  2. האם יש לך טיפים לתת למישהו שיושב עכשיו בישראל וחולם על להקים חברה לייצור שעונים משלו?

    אתה חייב לעשות משהו עם אומץ ועם תשוקה. אם אתה הולך לייצר שעונים, זה כנראה הולך להיות הרבה יותר קשה מכל עבודה אחרת שתעשה. הרבה יותר קשה מעבודות אחרות. אתה צריך להיות מוכן לעבודה קשה, הרבה עבודה קשה, אבל זה הרבה יותר מהנה מכל עבודה אחרת אני חושב. כמו כן, אני חושב שצריך להיות מוכנים לזה שהעבודה אף פעם לא נגמרת. כל הזמן מוצאים דברים לשפר, דברים שאפשר לשנות ולעשות בצורה אחרת, טובה יותר. כך שחייבים להיות מוכנים לזה.

  3. מה החזון שלך לחברה? מה אתה מאחל לחברה שלך בעוד 5 שנים? 25 שנים?

    אני רוצה שהחברה שלנו תהיה חברה שמאפשרת לאנשים לקנות שעונים בהזמנה אישית (BeSpoke Watches), אבל במספרים גדולים. זה לוקח לא מעט זמן לדבר עם כל לקוח, אבל אני מאמין שיש שני דרכים לעשות זאת – או לייצר דגמי היי-אנד בודדים, מה שיביא לך הכנסה גבוהה, ידברו עליך הרבה וזה גם יגרום לכך שידברו עליך. מצד שני, אפשר גם לייצר שעונים לשוק ה-Entry Level. אני חושב שאם אתה תהיה מספיק זמן בעולם השעונים, אתה כנראה תגיע להבנה שאתה רוצה שעון משלך, עם נגיעה אישית ודרך להביע את עצמך, כך שאני חושב שהחלום שלי הוא לאפשר לכל מי שרוצה שעון משלו, את האפשרות לרכוש שעון כזה מהחברה שלנו. 

  4. לסיום, שאלה קצת אישית, מה השעון האהוב עליך מבין השעונים שייצרת עד היום?

    אני חושב שזה תמיד השעון הבא שאנחנו עומדים לייצר. אם הייתי יכול לבקש משאלה אחת, זה לקפוץ בזמן לעוד חמש שנים קדימה, לראות מה אני מייצר אז ואז לחזור לזמן הנוכחי. אבל הדגם הבא הוא תמיד המעניין ביותר, המרגש ביותר וזה שהופך להיות הבן המועדף, עד שיגיע הבן הבא …
בוחנים חומרים. קרדיט: Sartory Billard.
בוחנים חומרים. קרדיט: Sartory Billard.

במסגרת הראיון עם מר בילארד, קיבלנו את האפשרות לעצב שעון ביחד עם ארמנד בילארד, כך שנוכל לספק לכם הצצה לדרך הנהדרת שבה אפשר לבטא את היצירתיות שלכם ואת הסגנון שלכם בתהליך עיצוב השעון מבית סרטורי בילארד. היות ואת הראיון הזה שמרנו זמן רב על שולחן המערכת שלנו, כדי לפרסם אותו בסמיכות לראש השנה, הרעיון שבחרנו לשעון שלנו, היה, איך לא – שעון בהשראת ראש השנה היהודי.

היינו צריכים להסביר למר בילארד בקצרה על סימני ראש השנה ובעיקר – תפוח בדבש, רימון ועוד וקיבלנו מספר סקיצות, עד שהחלטנו על הגרסה הסופית.

שעון תפוח, דבש ורימון. קרדיט: Sartory Billard.
שעון תפוח, דבש ורימון. קרדיט: Sartory Billard.



שימו לב לתהליך היצירה, אפשר לראות את השעון ולהחליט בדיוק איך הוא יראה, לבצע בו שינויים ובחירה של חומרים כאלו ואחרים, עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

גרסה עם אינדקסים בעברית. קרדיט: Sartory Billard.
גרסה עם אינדקסים בעברית. קרדיט: Sartory Billard.

השעון כמובן – נשאר על שולחן העבודה הוירטואלי של מר בילארד, אבל אם מישהו ממכם רוצה להזמין אותו – הקבצים הממוחשבים עדיין שמורים כנראה איפשהו באירופה …

גרסה נקיה יותר של לוח השעון. קרדיט: Sartory Billard.
גרסה נקיה יותר של לוח השעון. קרדיט: Sartory Billard.

לסיכום

אם ההיכרות שלכם והטעם שלכם בעולם השעונים הוא ״רק רולקס״, אז כנראה שהשעונים של סרטורי בילארד הם לא באמת בשבילכם. אבל אם אתם באמת נמצאים בעולם השעונים מתוך אהבה ותשוקה לעולם הזה, יודעים להעריך ולהוקיר אומנות, יצירתיות ומחשבה פורצת דרך – אתם לא יכולים שלא להעריך את הרעיון שעומד מאחורי החברה הזאת ואנחנו מאמינים שאנחנו עוד נשמע עליה רבות בשנים הבאות …

למידע נוסף על החברה והשעונים שלה.