לפני קצת יותר משנה סיפרנו לכם על ההודעה של קבוצת סווטש וההחלטה שלה להפסיק לספק מנגנונים מתוצרת ETA, יצרנית המנגנונים אשר נמצאת בבעלותה. בחלק השני של הכתבה, סיפרנו לכם כי האלטרנטיבה המרכזית שקמה כתוצאה מההחלטה הזאת היא יצרנית המנגנונים סליטה. על סליטה  (Sellita) אנחנו שומעים הרבה בכתבות כאן בווטשגורו, כשבשנים האחרונות היא הפכה לספקית המנגנונים לאינספור חברות, החל מאוריס, בום מרסיה, יונימטיק ואטרנה ועד לשמות כמו טאג הויר, כשלמעשה חלק ממנגנוני קליבר 5 של החברה מבוססים על מנגנון של סליטה. החלטנו שהגיע הזמן להכיר קצת לעומק את הסיפור של סליטה ולהבין מאיפה היא הגיעה.

סליטה (Sellita) – היסטוריה מוקדמת יותר ממה שאתם חושבים

באופן טבעי, רובנו מניחים כי סליטה היא שחקנית חדשה בעולם השעונים, שקמה כתוצאה מההחלטה של קבוצת סווטש להפסיק למכור מנגנונים של ETA ליצרניות שעונים שהן לא מקבוצת סווטש. אבל מסתבר כי סליטה היא יצרנית מנגנונים ותיקה יחסית, שהוקמה למעשה כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת.

סליטה הוקמה בשנת 1952 בלה שו-דה-פונדס (La Chaux-De-Fonds), על ידי מר פייר גראנדז׳אן (Pierre Grandjean). אולי תופתעו לגלות, אבל בתחילת דרכה סליטה הייתה יצרנית שעונים, שייצרה שעונים תחת השם שלה ועם הסלוגן ״une montre a la hauteur״ – ״שעון שעומד במשימה״. בתחילת דרכה החברה ממוקמת ב-Rue Des Tourelles 13 (רחוב טורלס 13), כשהיא חולקת את המקום ביחד עם יצרנית שעונים נוספת – Montres Erguel S.A. שנתיים לאחר מכן תעבור סליטה לרחוב נומה-דרוז (Rue Numa-Droz) מספר 158, המקום בו סליטה תשאר גם במהלך שנות השישים של המאה הקודמת, התקופה שבה החברה מתחילה לצמוח ולהתרחב.

שעון וינטאג׳ של Sellita. מקור - eBay.
שעון וינטאג׳ של Sellita. מקור – eBay.

באותן השנים מייצרת סליטה שעונים תחת מותג נוסף – Tressa. בשנת 1968 מעבירה סליטה את מתקני הייצור שלה לרחוב השחרור (Rue Emancipation) מספר 40, בלה שו-דה-פונדס. באותה תקופה סליטה הופכת להיות חלק מה-UMES – ר״ת Union pour des Montres Ancre Économiques, אגודה-פדרציה של יצרניות שעונים שוויצריות שפעלה בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת, שאיגדה בתוכה, מלבד סליטה גם את המותגים Cauny, Mondaine, Semag, Catena, Imperial ו-Guda.

מי את UMES

UMES הוקמה בשנת 1966 בנוישטל, כשהיא מאגדת בתוכה כאמור שבע יצרניות שעונים שוויצריות. באותה שנה הוקמו בשוויץ אגודות נוספות של יצרניות שעונים כמו SAGITER ו-SOPROD. בעוד SAGITER (ר״ת Société Horlogeère de Production et de Participation SA) הייתה קבוצה שקיבלה לתוכה יצרניות שעונים מובילות יותר ו-SOPROD (בשמה המלא – Soprod SA Les Reussilles) איגדה בתוכה יצרניות שעונים קטנות יותר, UMES כיוונה ליצרניות שעונים עם תפוקת ייצור גדולה יחסית. עם זאת, הייצור של אותן חברות נפגע קשות מאוחר יותר בשנות השבעים במהלך משבר הקוורץ.

מודעה ישנה של החברה. מקור - eBay.
מודעה ישנה של החברה. מקור – eBay.

המותגים שהיו חלק מקבוצת UMES המשיכו להשתתף בתערוכת באזל משנת 1970 ועד לשנת 1983, כשבשנות השמונים של המאה הקודמת UMES הייתה חלק מה-Swiss Mechanical Watch Study And Promotion Group, קבוצת סחר ששמה לה למטרה לקדם ייצור שעונים שוויצריים באותה תקופה, תקופת משבר הקוורץ.

המותגים שהיו חלק מ-UMES נאלצו לעבור שינויים רבים כדי להתאים את עצמן לתקופה, כשתוך זמן קצר חלק מהן מפסיקות להתקיים וחלק מהן משנות אסטרטגיה. כך למשל Mondaine הופכת ליצרנית שעונים שמתמקדת בשעוני יד ושעונים שולחניים, בעוד סליטה הופכת ליצרנית מנגנונים.

הקשר המוקדם בין Sellita ו-ETA

אם אתם חושבים שהקשר הראשון בין ETA וסליטה מגיע רק לאחר ההכרזה של ETA כי תפסיק לספק מנגנונים ליצרניות מחוץ לקבוצת סווטש, אתם טועים. מסתבר כי הקשר בין ETA וסליטה מגיע עוד מהשנים הראשונות של סליטה. בשנים הראשונות של סליטה, גראנדז׳אן רוכש חלקים למנגנונים והרכיב מנגנונים בעצמו, כמו גם שעונים עבור יצרניות אחרות וכאמור שעונים תחת המותג סליטה. מי שנכנסת לתמונה באותן שנים, היא ETA. גראנדז׳אן חותם על הסכם עם ETA, במסגרתו סליטה מייצרת בעצמה חלק מהרכיבים למנגנונים של ETA לפי המפרט והדרישות שלה, ETA תספק את שאר הרכיבים הנדרשים להרכבת המנגנון, כשסליטה תרכיב את המנגנון. 

עד כמה הייתה משמעותי הקשר בין סליטה ו-ETA? למעשה, בתקופות מסוימות, סליטה ייצרה יותר רכיבים עבור המנגנונים של ETA מאשר ETA בעצמה, כשהיא מרכיבה יותר מנגנונים של ETA מכל חברה אחרת. את המנגנונים המורכבים היא מספקת למותגים שונים בקבוצת סווטש, כמו גם למותגים מחוץ לקבוצת סווטש. שיתוף הפעולה הזה נמשך לאורך שנים רבות, עד לשנת 1990.

באותה שנה מתחילה ETA להרכיב בעצמה את המנגנונים שלה. לפני כן, היא הייתה מייצרת רק את החלקים למנגנונים, שהיו מורכבים אצל חברות אחרות. ההחלטה הזאת הופכת את ETA וסליטה, שותפות עסקיות שפעלו ביחד לאורך שנים רבות, למתחרות. ההחלטה הזאת של ETA מאלצת את סליטה לעשות מהלך שישאיר אותה כשחקנית אקטיבית בעולם שעוני היוקרה.

הפתרון המפתיע של ניקולס הייק עבור סליטה

בסליטה מבינים מהר מאוד כי הדרך היחידה של החברה להמשיך ולהתקיים, היא באמצעות ייצור מנגנונים משלה. מי שנותן לסליטה את הפתרון למצב שלה, הוא לא אחר מאשר ראש קבוצת סווטש דאז, מר ניקולס הייק (האבא), שאמר מפורשות במספר ראיונות ופגישות עם אנשי סליטה, כי הפתרון עבור סליטה יהיה להעתיק את המנגנונים של ETA.

באותן שנים דרך אגב גם פג התוקף של זכויות הקניין של המנגנונים של ETA, כשהיות ויצרניות שונות בתעשיית השעונים ייצרו רכיבים עבור ETA, יצרניות רבות יכלו למעשה להעתיק את המנגנונים.

זה אולי נשמע כמו רעיון קל לביצוע, אבל במציאות, מדובר בפעולה לא פשוטה. אולי לא מבחינה טכנית, אבל בהחלט מבחינה עסקית. למעשה, כל מותג שמחליט להעתיק את המנגנונים של ETA, לוקח הימור עצום. אותו מותג צריך להתחיל לייצר מנגנונים בכמות גדולה, באותה רמת איכות של המנגנונים של ETA ובמחיר תחרותי. סליטה עמדה בפני אותו אתגר, כשהיא נכנסת למעשה להימור ענק. אבל, לסליטה היה יתרון משמעותי על פני יצרניות אחרות.

מנגנון וינטאג׳ של החברה. מקור - eBay.
מנגנון וינטאג׳ של החברה. מקור – eBay.

כאן בעצם צריך לחזור מעט אחורה. היות וסליטה הייתה המייצרת והמרכיבה הגדולה ביותר של ETA, היא החזיקה במספר הגדול ביותר של מכונות והיא הייתה בעלת ידע רב יותר מכל חברה אחרת, ידע הנדרש לייצור המנגנונים של ETA. עדיין, למרות הידע הרב והמכונות שהיו בבעלותה של סליטה, לא מדובר היה בצעד פשוט כל כך לביצוע.

מותגים שהשתמשו בעבר במנגנונים של ETA, דרשו כי המנגנונים של סליטה יהיו זהים לחלוטין למנגנונים של ETA. הסיבה לכך הייתה בעיקר כלכלית – אותם מותגים רצו לשמור על השעונים והקולקציות שלהם, שעוצבו עבור מנגנונים מסוימים, עם מידות מסוימות.

הגודל הפיזי של המנגנונים היה רק בקשה אחת. בקשה נוספת הייתה כי אם המנגנונים יהיו העתק אחד לאחד של המנגנונים של ETA, הם צריכים להיות ניתנים לשירות עם חלקים של סליטה בכל מקום בעולם, כלומר החברה צריכה לספק גם חלקי חילוף בהיקף נרחב.

Sellita SW200

הלחץ הזה מניע את סליטה לקבל החלטה ולפעול במהירות. המנגנון הראשון של החברה היה המנגנון שכמעט כל חובב שעונים מכיר כיום ועליו אנו שומעים כמעט פעם בשבועיים אצלנו בווטשגורו, קליבר SW200, שמתבסס על קליבר 2824 של ETA. סליטה מציגה את המנגנון הזה בסוף שנת 2004, כשהוא מתחיל להימכר בשנת 2005, במחיר נמוך להדהים.

קליבר SW200 של Sellita מול המנגנון של ETA. מקור - horologii.
קליבר SW200 של Sellita מול המנגנון של ETA. מקור – horologii.

באותה תקופה התחילו להופיע שמועות שונות לגבי סליטה. שמועה אחת גרסה כי מאחורי החברה עומדים בעצם משקיעים עלומים מהמזרח. השמועה-טענה הזאת נשללה לחלוטין על ידי סליטה. שמועה נוספת התייחסה למחיר הנמוך של קליבר SW200. גורמים שונים טענו כי המחיר הנמוך של המנגנון מגיע בעקבות שימוש ברכיבים סיניים. גם את הטענה הזאת בסליטה שללו לחלוטין ומדגישים כי 98% מהחלקים שבהם משתמשת סליטה ובהם היא עדיין משתמשת עד היום ממיוצרים בשוויץ. למעשה, בסליטה מדגישים כי לחברה יש מעל ל-100 ספקים שונים בשוויץ.

מתקני הייצור של Sellita. מקור - Fratello Watches.
מתקני הייצור של Sellita. מקור – Fratello Watches.

כפי שאפשר לדמיין ולהבין, ההתחלה של סליטה עם קליבר SW200 הייתה צולעת מעט. המנגנונים הראשונים של החברה לא היו מושלמים וה-SW200 סבל ממספר בעיות טכניות שהחברה הייתה צריכה לפתור. אבל תוך זמן קצר סליטה מתגברת על הבעיות ובהצלחה רבה. על פי ההערכות, עד לשנת 2018, סליטה סיפקה מעל ל-10 מיליון מנגנונים, ברובם מנגנוני SW200.

סליטה כיום

בשנת 2003, רוכש הבעלים הנוכחים של סליטה, מר מיגל גרסיה, את החברה מהמייסד שלה, מר פייר גראנדז׳אן. הרכישה הייתה מהלך אסטרטגי מתוך מטרה להגן על סליטה. בשנת 2003, לסליטה היו 120 עובדים. 15 שנים מאוחר יותר, בשנת 2018, סליטה מעסיקה כ-500 עובדים, המועסקים בשלוש חברות בנות של סליטה (שתיים מהחברות בשוויץ ואחת בגרמניה). נפח הייצור השנתי של סליטה הוא כמיליון מנגנונים, כשסליטה מייצרת 19 מנגנונים שונים. סליטה לא רק מייצרת מנגנונים, אלא גם מייצרת את הלוחות והגשרים הראשיים באחת מחברות הבת שלהם בגרמניה. החברה, Gurofa, הממוקמת בגלאסהוטה, מספקת את הלוחות והגשרים לסליטה, כשהיא מהווה מקור נוסף, לצד הספקים השוויצריים.

כדי שתוכל לשמור על מחירים נמוכים ותחרותיים, תוך כדי שהיא שומרת על יציבות באיכות הייצור שלה, סליטה מקימה מחלקת הנדסה, בה מייצרת סליטה מכונות לייצור חלקים למנגנוני השעונים שלה בעצמה.

מתקן הייצור של Sellita. מקור - Monochrome Watches.
מתקן הייצור של Sellita. מקור – Monochrome Watches.

סליטה ממשיכה להשקיע בחברה ולהתרחב. החברה הרחיבה בשנים האחרונות את הבניין בלה שו-דה-פונד, הרחבה של 5,000 מ״ר למתקן הקיים בן ה-11,000 מטרים רבועים. את השטח, דרך אגב, רכשה סליטה מחברת הדואר השוויצרי. בסליטה מבינים שאמנם העסקים מתנהלים כשורה, אבל בחברה לא טומנים את הראש בחול ושוקדים על המשך הפיתוח של החברה ובעיקר של המנגנונים שלה. בסליטה טוענים כי איכות המנגנונים שלהם משתווה לחלוטין לאלו של ETA, כשבחברה אפילו עובדים על שיפורים לבעיות מוכרות שיש במנגנונים של ETA, למשל – בעיות בשינויי התאריך.

עם זאת, בחברה לא מוכנים למעבר לייצור ורטיקלי מלא בתוך החברה. בחברה מעריכים כי כדי להגיע לייצור אנכי (ייצור אינהאוס מלא) בתוך החברה, החברה תצטרך כוח עבודה גדול פי חמישה, כדי שתוכל לייצר כ-200-400 מיליון רכיבים הנדרשים לייצר המנגנונים.

בנוסף, בסליטה פתחו בשנת 2016 את האקדמיה של סליטה. תוכנית הכשרה שבה שענים מקבלים את הידע הנדרש כדי לטפל במנגנונים של החברה. בחברה מכשירים באקדמיה בעיקר שענים של מותגי שעונים שמשתמשים במנגנונים של סליטה בשעונים שלהם.

מתכוננת לעתיד

כחלק מההכנות של החברה להתפתח ולגדול בעתיד וכניסיון שלא לקפוא על השמרים, בסליטה הביאו שורה של כישרונות חדשים שהצטרפו לשדרת הניהול והפיתוח הבכירה בחברה. בין האנשים הללו אפשר למצוא את עורך הדין שהפך ליצרן שעונים, ד״ר סבסטיאן שאולמונטה (Sebastien Chaulmontet), מי שעמד מאחורי המותגים Arnold & Son, La Joux Perret ו-Angelus. ד״ר שאולמונטה תפס את המושכות כראש החדשנות והשיווק בסליטה. אחד המהלכים הראשונים שבוצעו בחברה לאחר הצטרפותו של ד״ר שאולמונטה היה הצטרפותו של מנהל פיתוח חדש, יוהנס יאהנקה (Johannes Jahnke). יאהנקה היה יצרן המנגנונים של כריסטופר וורד, מי שעמד מאחורי פיתוח מנגנון SH21 של החברה.

לסיכום

מהיום הראשון להקמתה, סליטה הייתה כמעט תמיד מפעל B2B – Business to Business, יצרנית הפועלת מול חברות אחרות ולא מול הצרכן הסופי. סליטה אמנם השתדלה תמיד להישאר מאחורי הקלעים, אבל עם זאת, היא סיפקה מספרים עצומים של מנגנונים מכאניים לתעשייה כולה מדי שנה בשנה וממשיכה לעשות זאת. בשנים האחרונות המספר הזה היה גבוה יותר מ-1.2 מיליון מנגנונים בשנה. כדי שתוכלו להעריך את המספר הזה, תרשו לנו לספר לכם כי מדובר במספר גבוה יותר ממספר המנגנונים שרולקס מייצרת מדי שנה. למעשה, החברה היחידה או ליתר דיוק, הקבוצה היחידה, שתפוקת הייצור שלה עולה על תפוקת הייצור של סליטה כיום, היא קבוצת סווטש ביחד עם ETA.

אנחנו יכולים רק לקוות שסליטה תמשיך להיות חלק משמעותי בעולם השעונים ואם אפשר להוסיף בקשה קטנה בנימה אישית – הגיע הזמן שנראה מנגנונים מתקדמים יותר מבית החברה, לפחות בכל מה שקשור לרזרבת כוח …

למעבר לאתר של Sellita.