בתחילת השבוע סיפרנו לכם על השעון החדש של אודמר פיגה, שעון ה-CODE 11.59 Star Wheel. אם אתם זוכרים, השעון הזה מגיע עם קומפליקציית ה-Wandering Hours. קומפליקציה, שכפי שציינו בכתבה, אודמר פיגה נחשבת למי שהקימה אותה לתחיה. אבל בעוד אודמר פיגה הקימה לתחיה את הקומפליקציה הזאת בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, החלטנו לצאת ולבדוק מי בכלל המציא את הקומפליקציה הזאת ואיך היא בכלל נולדה. Wandering Hours – שעות מרחפות – מוזמנים לצלול איתנו אל דפי ההיסטוריה.

האפיפיור אלכסנדר השביעי

פאביו קיגי (Fabio Chigi) נולד ב-13 לפברואר 1599, בעיר סיינה שבאיטליה, למשפחה של בנקאים. משפחת קיגי הייתה אחת ממשפחות האצולה באיטליה של אותם ימים. המשפחה אולי הייתה פחות משפיעה ממשפחת מדיצ׳י מפירנצה, אבל מדובר היה באחת המשפחות המפורסמות ביותר באיטליה דאז. הדוד-רבא של פאביו קיגי, הבנקאי אגוסטינו קיגי ״המפואר״ היה בזמנו, האזרח הפרטי העשיר ביותר באיטליה. פלזו קיגי (Palazzo Chigi), ארמון קיגי, הארמון ההיסטורי של המשפחה ברומא, משמש כעת כמעון הרשמי של ראש ממשלת איטליה.

שעון שעות מרחפות - Wandering Hours של אודמר פיגה. מקור - אודמר פיגה.
שעון שעות מרחפות – Wandering Hours של אודמר פיגה. מקור – אודמר פיגה.

קיגי היה בן אחיינו של האפיפיור פאולוס החמישי, כשהוא מתחנך אצל מורה פרטי, כשהוא מוסמך כדוקטור לפילוסופיה, משפטים ותיאולוגיה על ידי האוניברסיטה של סיינה. בשנת 1627 קיגי מתחיל את הקריירה שלו בכנסייה הקתולית, כשהוא ממונה לסגנו של שליח האפיפיור בעיר פרארה שבצפון איטליה. מאוחר יותר, בהמלצת הקרדינלים, הוא ממונה לאינקוויזיטור של מלטה ולשגריר האפיפיור בעיר קלן שבגרמניה. לאחר תקופה שבה כיהן בתפקידים הללו, האפיפיור אינוקנטיוס העשירי קרא לקיגי לחזור לרומא ומינה אותו למזכיר מדינת האפיפיור. ב-1655, לאחר פטירתו של האפיפיור אינוקנטיוס העשירי, פאביו קיגי היה המועמד המוביל לרשת אותו ועם סיום תהליך הקונקלווה (תהליך בחירת האפיפיור החדש) ועם יציאתו של העשן הלבן, מונה קיגי לאפיפיור, כשהוא נקרא אלכסנדר השביעי.

האפיפיור אלכסנדר השביעי. מקור - ויקיפדיה.
האפיפיור אלכסנדר השביעי. מקור – ויקיפדיה.

במסגרת תפקידו כאפיפיור, פרסם קיגי בולה (מכתב פומבי בעל תוקף של צו), שבו הדגיש אלכסנדר השביעי את ההתנגדות הנחרצת של הכנסייה למודל ההליוצנטרי, שלפיו מרכז היקום הוא השמש ולא כדור הארץ. למרות שבשנתו הראשונה אסר רשמית על קרוביו לבקר ברומא, בשנה השניה בלבד לתפקידו אלכסנדר השביעי עשה שימוש בנפוטיזם (מינוי קרובי משפחה לתפקידים חשובים). בשנה השניה לכהונתו, בשנת 1656, בכינוס מועצת הקרדינלים, קיגי מודיע כי אחיו וילדיו (אחייניו של קיגי) יבואו לעזור לו במילוי תפקידיו. קיגי מוסר את ניהול ענייני הכנסייה בעיקר לקרובי משפחתו, כשהוא מעניק להם משרות שונות שבצידן הכנסות גדולות מרכוש הכנסיה.

ארמון קיגי. מקור - ויקיפדיה.
ארמון קיגי. מקור – ויקיפדיה.

אלכסנדר השביעי עסק גם בכתיבת שירה בשפה הלטינית, כשקובץ משיריו הופיע בפריז בשנת 1656. אלכסנדר השביעי עודד את הרחבת רחובותיה של רומא והוא נודע כפטרון של האמן הנודע, ג׳ובאני לורנצו ברניני, אותו העסיק אלכסנדר השביעי בעבודות אמנות שונות ובעיקר בהקמת אכסדרת העמודים בכיכר פטרוס הקדוש.

הספרייה האישית של קיגי, עם כתבי יד נדירים שלו, נמצאת כעת באוסף הוותיקן. המאוזוליאום של משפחת קיגי עוצב על ידי האמן רפאל, שהיה חבר אישי של אגוסטינו קיגי, כשקברו של אלכסנדר השביעי עצמו הוא אנדרטה ענקית של ג׳ספר אדום ושיש לבן בבזיליקת פטרוס הקדוש, שתוכננה ונבנתה על ידי ג׳אנלורנצו ברניני.

אלכסנדר השביעי לא מצליח לישון

אחרי שהכרנו את אלכסנדר השביעי, בואו ונראה איך עוברים עליו הלילות ברומא ומה הקשר לקומפליקציית השעות המרחפות. בעצם, לפני כן, תרשו לנו לציין פרט קטן וחשוב. למרות שפרטים רבים מחייו של פאביו קיגי-אלכסנדר השביעי ״שופצו״ לאורך השנים, על עובדה אחת אין עוררין – קיגי סבל לכל אורך חייו מבעיות בריאות שונות. הבעיות הללו הן, ככל הנראה, הסיבה שיש לנו את קומפליקציית השעות המרחפות. עכשיו בואו ונחזור ביחד לרומא של המאה השבע עשרה.

הלילה יורד על רומא. כיכר פטרוס הקדוש חשוכה ושקטה, כשהדבר היחיד שמפר את שלוות הלילה הוא צליל פעמוני הכנסייה המהדהדים מהארכיטקטורה הבארוקית, המוארת באור הירח. צליל הפעמונים עושה את דרכו לעבר החלונות הפתוחים של הארמון האפוסטולי, שבו שוכן האפיפיור אלכסנדר השביעי, שמנסה לשמור בקפידה על שעות המשרד שלו.

אלכסנדר השביעי לא מצליח לישון, כשצליל הפעמונים הוא תזכורת לא רצויה לכך שלילה נוסף ללא שינה ממתין לו. קיגי-אלכסנדר השביעי מרים את עיניו בעייפות ומביט אל עבר השעון הייחודי שיושב ממש ממולו. השעון, שמתקתק ללא הפסקה, מפריע גם הוא לקייגי שלא מצליח לישון ועומד לבלות לילה לבן נוסף, ללא שינה.

ככל הידוע, עוד בשנה הראשונה לכהונתו, בשנת 1655, מתלונן האפיפיור אלכסנדר השביעי בפני המזכיר שלו, הקרדינל ברבריני, כי השעון בחדר השינה שלו גורם לו להישאר ער בלילה עם התקתוק הבלתי פוסק שלו. אלכסנדר השביעי מציין כי הגרוע מכל הוא כי כששנתו הייתה מופרעת, הוא לא יכול היה אפילו לקרוא את השעה בחשיכה ששררה בחדר השינה שלו.

אנחנו לא יודעים אם אלכסנדר השביעי לא הצליח להירדם בגלל תקתוק השעון שלו, בעיות הבריאות שמהן סבל כאמור או בגלל העול הכבד שהונח על כתפיו כראש הכנסייה הקתולית. אבל לקרדינל ברבריני זה לא באמת משנה. הוא מכבד את רצונו של האפיפיור ומתייחס במלוא כובד הראש לתלונה שלו, כשהוא פונה עם הבקשה של האפיפיור לשענים-יצרני שעונים רומאים מכובדים, האחים קמפאני (Campani Brothers). האחים קמפאני נחשבו באותה תקופה לשענים של הוותיקן, אם כי הם לא היו בעלי קשר ישיר לאלכסנדר השביעי.

האחים קמפאני ממציאים את ה-Wandering Hours – שעות מרחפות

האחים קמפאני, שהגיעו ממשפחה של ממציאים, פילוסופים ויצרני שעונים, היו אנשים מוכשרים להפליא בתקופת הרנסנס. ג׳וזפה קמפאני היה מפורסם הודות לעבודות שלו בתחום האופטיקה, כשהוא ממציא עדשות עדינות וטלסקופים, בהם השתמש בשנת 1663 כדי לצפות בשבתאי ולראות בבירור שכוכב הלכת מוקף בטבעת. שני האחים שלו, מתאו קמפאני, שהיה אופטיקאי מחונן גם הוא, כמו גם כומר ופייטרו טומאסו קמפאני, היו מיומנים מאוד באמנות השעונים ובייצור שעונים.

במסגרת מאמציהם לענות לבקשת האפיפיור, האחים קמפאני, או ליתר דיוק, פייטרו טומאסו, ממציא את מנגנון הבריחה השקטה. למעשה, פייטרו טומאסו מחליף את מנגנון הבריחה הנפוץ באותם ימים, The Verge Escapement, מנגנון בריחה שמוכר גם בשם ״גלגל הכתר״ (Crown Wheel). פייטרו טומאסו משתמש במטוטלת שחוברה בצורה כזו שמנגנון הבריחה החדש יוכל להסתובב ברציפות ללא הפרעה וכך בעצם למנוע את צליל הטיק טוק שהיה חלק בלתי נפרד מהשעונים באותן שנים.

מנגנון בריחה שקטה של פייטרו טומאסו קמפאני. מקור - The Hour Glass.
מנגנון בריחה שקטה של פייטרו טומאסו קמפאני. מקור – The Hour Glass.

כאן הדברים הופכים להיות מעניינים יותר מבחינה הורולוגית. הדעה הרווחת בעולם השעונים היא שהפיזיקאי, האסטרונום והממציא ההולנדי, כריסטיאן הויגנס, המציא את שעון המטוטלת בשנת 1656, אך לפי הסיפור כאן, מסתבר כי האחים קמפאני הקדימו את הויגנס בשנה.

את התשובה לשאלה מי הקדים את מי, ככל הנראה לעולם לא נדע, אבל לא בטוח שזה גם באמת הטריד את האחים קמפאני או הויגנס מי הקדים את מי. מה שמעניין יותר, היא העובדה שהמטוטלת לא הייתה ההמצאה היחידה שהאחים קמפאני שילבו בשעון של האפיפיור מהמאה השבע עשרה.

כאמור, לאחר שפתרו את הבעיה הראשונה והעיקרית שהטרידה את מנוחתו של האפיפיור, האחים קמפאני החליטו לקחת את פתרון הבעיה צעד אחד קדימה, כשהם מחברים את מנגנון הבריחה השקטה עם שעון שניתן לקרוא בקלות גם ביום וגם בלילה.

האחים קמפאני מחליטים להניח נר על מחזיק בתוך השעון, עליו הותקנה ארובה ליציאת עשן וחום. מאחורי לוח השעון, שהיה עשוי מנחושת, הסתתרה דיסקים מתכת. דרך שני חלונות בלוח השעון, ניתן היה לראות את מספרי השעות החתוכים על דיסקית המתכת, שהסתובבה בכיוון השעון כשמנגנון השעון פעל.

בחלק הקדמי, מאחורי חלון בצורת חצי ירח, קשת שהציגה את השעות הסתובבה, כשהיא מציגה את השעה הנוכחית, שנעלמת מיד כאשר הופיעה השעה הבאה. אם אתם מצליחים לדמיין את המנגנון הזה, אתם לא טועים. מדובר בשעון ה-“Wandering Hours״ (שעות נודדות-שעות מרחפות) הראשון בעולם.

ומה עם בעיית קריאת השעה בלילה? את הבעיה הזאת פתרו האחים קמפאני עם פתרון פשוט. הנר ששולב בתוך השעון, האיר דרך הספרות שהיו חתוכות בדיסקית, כך למשעה נוצר השעון הראשון בעולם שהיה זוהר בלילה.

האפיפיור אלכסנדר השביעי התרשם כל כך מההישג שאליו הגיעו האחים קמפאני, שהוא החליט להעניק להם את ״הפריבילגיה של האפיפיור״ – מעין הגנה על זכויות יוצרים, על העיצובים והמוצרים שהמציאו האחים.

Wandering Hours – שעות מרחפות – השעונים מתפשטים באירופה

משפחת קמפאני מצאה את עצמה מפורסמת ועמוסה בעבודה ומספר גדול של הזמנות מלקוחות חשובים מרחבי אירופה – נסיכים, אנשי אצולה, שגרירים ואנשי כמורה ממעמד גבוה. האופנה של שעוני לילה התפשטה לא רק באיטליה אלא בכל רחבי אירופה. בין הלקוחות המפורסמים של האחים קמפאני אפשר למצוא את המלך פיליפ הרביעי של ספרד והמלכה שלו, המלך ג׳ון קזימיר הראשון של פולין והדוכס הגדול פרדיננד השני מטוסקנה.

שעון שעות מרפחות - Wandering Hours של האחים קמפאני. מקור - TheHourGlass.
שעון שעות מרפחות – Wandering Hours של האחים קמפאני. מקור – TheHourGlass.

השעונים השקטים והמפוארים הללו הגיעו בצורת מזבח. בחירה שנעשתה בהתחלה בעקבות הצורך לייצר סגנון שיתאים לריהוט המחמיר של חדר השינה של האפיפיור. בהתאם לדרישה הזאת, האחים קמפאני מתאימים את עיצוב השעון לסביבה הדתית ולאלמנטים עיצוביים שהיו נפוצים בותיקן, בארמונות האצולה ובבתי מגורים של בעלי הון באותה תקופה. סגנון ה״אדיקולה״ (reliquary aedicule) – מעין מזבח ביתי או משכן פרטי שהיה אופנתי באותה תקופה, היא פריט אופייני ונפוץ בבתים באותה תקופה בקרב האצולה הרומית והיה מבוקש כאלמנט ריהוט וכסמל סטטוס.

היוקרה הכרוכה בבעלות או בהענקה במתנה של שעון כזה הוזכרה גם בספר ״יומן הכרוניקה״ (Journal Of The Chronicle״ במהלך מסעו של ברניני לחצרו של המלך לואי ה-14 בשנת 1665. ביומן אפשר למצוא דיווח כי הקרדינל אנטוניו ברבריני העניק למלך לואי ה-14 מצרפת שעון לילה שיוצר על ידי האחים קמפאני. למעשה, בשעון של המלך לואי ה-14 שולבה מערכת עדשות מיוחדת, אותה הגה ג׳וזפה קומפאני, כשהעדשות הקרינו את תמונת לוח השעון המואר על גבי קיר חדר השינה של המלך.

שעון שעות מרחפות - Wandering Hours של פייטרו טומאסו קמפאני. מקור - outoftheordinary.it.
שעון שעות מרחפות – Wandering Hours של פייטרו טומאסו קמפאני. מקור – outoftheordinary.it.

אפשר למצוא דוגמאות שונות של שעוני לילה, כפי שהם נקראו, שנבנו על ידי האחים קמפאני, באוספים של המוזיאון הבריטי ושל המוזיאון להיסטוריה בוינה.

השעונים הללו מצוירים בפאר בסצנות אלגוריות או דתיות, מעוטרים בפאר בברונזה מוזהבת ולפעמים בשיש ואבנים חצי יקרות, כשהם דוגמא נהדרת לאומנות של אותה תקופה.

Wandering Hours – שעות מרחפות – הקומפליקציה נעלמת 

במרוצת השנים, הקומפליקציה הזאת הולכת ונעלמת בדפי ההיסטוריה, בין היתר בגלל ששעונים ביתיים-שולחניים הופכים להיות פחות ופחות נפוצים. חשוב לציין כי לא מדובר בקומפליקציה ״מורכבת״ מדי או מתקדמת מדי. למעשה, מדובר בקומפליקציה פשוטה אפילו. 12 השעות מחולקות לקבוצות של 3 או 4, כשבהתאמה, הקומפליקציה מגיעה עם 4 או 3 זרועות (4 זרועות עם קבוצות של 3 שעות או 3 זרועות עם קבוצות של 4 שעות). דיסקית או צילינדר בקצה של כל אחת מהזרועות מסתובבת ומציגה את השעה הנוכחית, כשבנוסף היא מצביעה על מסילת הדקות. מסילת הדקות או חלונית הדקות מושפעת ממספר הזרועות. בשעונים עם 3 זרועות, חלונית הדקות תהיה בזווית של 120 מעלות. בשעונים עם 4 זרועות, חלונית הדקות תהיה בזווית של 90 מעלות.

כפי שציינו בתחילת הכתבה, מי שנחשבת למי שהקימה אותה לתחייה היא אודמר פיגה, עם שעון ה-Star Wheel שלה משנת 1991. לאחר שהקומפליקציה הזאת זוכה לרנסנס, מי שמאמצת אותה היא Urwerk, שמשיקה את שעון ה-UR-101 שלה בשנת 1997. השעון הזה יהיה אבן היסוד לסדרת שעוני ה-“UR-Satellite״ של Urwerk. בשנת 2005 Urwerk מייצרת שעון כזה עבור Harry Winston, שעון ה-Opus V. עוד יצרנית שמשיקה שעון כזה היא Arnold & Son, עם שעון ה-Golden Wheel שלה. בשנת 2011 פארמיג׳יאני משיקה גם היא שעון ״שעות נודדות״ – ה-“Toric Capitole״. יצרנית שעונים מפתיעה במיוחד שהציגה שעוני ״שעות נודדות״ היא יצרנית המיקרוברנד ״GORILLA”. אבל אם אנחנו נזכרים שמי שהקים את החברה הוא אוקטביו גרסיה, שהיה מנהל קריאטיבי באודמר פיגה בין השנים 2003 ל-2015, אנחנו יכולים להבין מאיפה גרסיה מקבל את ההשראה לייצר דווקא שעוני Wandering Hours.

אז בפעם הבאה שאתם רואים שעון Wandering Hours, אנחנו מקווים שתזכרו את ההיסטוריה המעניינת מאחורי השעונים הללו, את האחים קפמאני שהמציאו אותה ואולי אפילו את האפיפיור אלכסנדר השביעי ונדודי השינה שלו שהובילו לקומפליקציה המיוחדת הזאת …