לפני מספר חודשים התחלנו כאן בווטשגורו בסדרת כתבות על ״הדינוזאורים״. יצרניות שעונים היסטוריות שהיו משמעותיות ביותר, אך במרוצת השנים נעלמו. החברה שאותה נכיר היום קיימת אמנם עד היום, אם כי נדמה כי בעשורים האחרונים אנחנו כמעט ולא שומעים עליה, אם בכלל מכירים אותה ובטח ובטח שלא מכירים את ההיסטוריה שלה והסיפורים מאחוריה. מוזמנים להכיר ביחד עם הגורו את .West End Watch Co, שהיא למעשה לא יצרנית שעונים, אבל ניתן למצוא אינספור שעונים שלה ברחבי העולם. איך זה מסתדר? מוזמנים לגלות ביחד איתנו. קריאה נעימה.

.West End Watch Co – הרקע

חברת The West End Watch Company הוקמה במטרה לשווק שעונים שוויצריים להודו. החברה החזיקה במשרדים בשווייץ, בבומביי ובכלכותה. כאמור, החברה קיימת עד לימים אלו, כשהיא מספקת שעונים שוויצריים להודו, המזרח התיכון וסין. חשוב להדגיש כי החברה לא ייצרה שעונים מעולם. היא רכשה שעונים שיוצרו על ידי חברות שוויצריות מובילות, כשהשעונים הללו מותגו עם השם של West End ועם שמות הדגמים של החברה. בין הדגמים הבולטים ביותר של החברה היו שעונים כמו ה-Sowar וה-Sowar Prima, ה-Secundus וה-Queen Anne. ההיסטוריה המוקדמת של החברה לא ברורה ואין רישומים רבים אודות ההקמה שלה, כשאת המידע שכן קיים אנו מקבלים משני ספרים – הספר של קטלין פריצ׳ארד ״Swiss Timepiece Makers 1775-1975״ והספר ״Clock and Watch Trademark Index of European Origin״ של קארל קוכמן. המקור השלישי מפתיע במיוחד – פסיקה של בית המשפט הגבוה במומביי בתביעה של The West End Watch כנגד חברת The Berna Watch, מה-22 לנובמבר 1910.

.West End Watch Co – השנים הראשונות

בשנת 1864, אלסייד קונסטנט דרוז (Alcide Constant Droz), ביחד עם הנרי פרה (Henry Perret) מסנט אימייר שבקנטון ברן שבשוויץ, מקימים את חברת Droz and Perret. החברה הזאת תעבור במרוצת השנים גלגולים רבים ושמות רבים. בנוסף, היא רשמה סימנים רשומים רבים בעצמה.

בשנת 1883 החברה משנה את השם שלה ל-Alcide Droz & Fils (אלסייד דרוז ובניו). שניים מהבנים היו האחים לואי ואחיו הגדול, קונסטנט. החברה נרשמה כיצרנית שעונים, שהתמחתה בשעונים עמידים למים (הביטוי שהופיע ברשומות דאז הוא – imperméable, כשבצרפתית משמעות הביטוי – מעיל גשם).

החברה רושמת סימן מסחרי המורכב מנשר מעופף, הנושא במקורו שעון, כשהוא מוקף במילים ״Imperméable Brevete Dans Tous Pays״ (פטנט עמיד למים בכל המדינות). ב-16 לאוקטובר 1885 הם רשמו סימן מסחרי חדש, הפעם נשר הנושא שעון במקור שלו ומעליו השם ״West End Watch״.

בשנת 1884 נפתח בבומביי עסק בתחום השעונים על ידי אלסייד דרוז ובניו וארנולד צ׳רפי (Arnold Charpie). לא ברור מי היה אותו צ׳רפי, כשעל פי דיווחים מסוימים, הוא היה הנציג בהודו של חברת אלסייד דרוז, אם כי לא נמצאו עדויות שמאמתות את הדיווחים הללו.

מדובר היה ככל הנראה במיזם משותף בין צ׳רפי וחברת אלסייד דרוז ובניו, מתוך כוונה של בעיקר לייבא שעונים שיוצרו במפעל בסנט אימייר.

המשרדים של .West End Watch Co בכיכר דלהוסי שבכלכותה. מקור - thisandthat.
המשרדים של .West End Watch Co בכיכר דלהוסי שבכלכותה. מקור – thisandthat.

בשנת 1887 אלסיד דרוז אנד פילס עברה שינוי שם נוסף והיא נרשמת הפעם כ-Droz & Cie (דרוז ושות׳). בשנת 1887 פורש אנרולד צ׳רפי מהחברה בבומביי והיא עוברת לבעלות מלאה של דרוז ושות׳. באותה שנה החברה בהודו עוברת גם היא שינוי שם ונרשמת כ-West End Watch Co. עדיין באותה שנה, רושמת חברת אלסייד דרוז ובניו פטנט על סימן מסחרי של דוב ודגל עם המילה Berna. בנוסף, היא רושמת באותה שנה את השם West End Watch Co על מנגנון של שעון.

.West End Watch Co - פרסומת של החברה. מקור - Pinterest.
.West End Watch Co – פרסומת של החברה. מקור – Pinterest.

הקשר בין כל האירועים הללו לא ברור, כשאפילו שמה הראשון של החברה שנפתחה בהודו על ידי צ׳רפי וחברת אלסייד דרוז ובניו לא באמת ברור. עם זאת, ככל הנראה שעם פרישת צ׳ארפי בשנת 1887 מהחברה, החליטו הבעלים השוויצריים לנצל את ההזדמנות ולמתג את החברה בהודו כ-The West End Watch Company, תוך שימוש בשם הסימן המסחרי שהם רשמו כבר בשנת 1885.

מקור השם West End 

השם ״ווסט אנד״ מגיע מרובע במערב לונדון, מצפון לנהר התמזה. בימי הביניים לונדון הכילה שתי ערים סמוכות, העיר לונדון במזרח והעיר וסטמינסטר במערב. עם הזמן הערים הללו הפכו למרכז של העיר לונדון המודרנית, אם כי כל אחד מהם שמר על האופי המובהק שלו ועל זהות משפטית נפרדת (לדוגמה, לעיר לונדון יש כוח משטרה משלה והיא מחוז מובחן). ממערב לעיר לונדון של ימי הביניים, נמצא רובע הווסט אנד. הווסט אנד נמצא ברובו בתוך העיר וסטמינסטר והוא אחד מ-32 הרבעים של לונדון. הוא קרוב לארמון וסטמינסטר (ביתו של הפרלמנט הבריטי) ומנזר וסטמיניטר, כשבקרבתו אתרים ידועים כמו כיכר טרפלגר וכיכר פיקדילי.

לפי חלק מהסיפורים והאגדות הלא ברורות סביב חברת The West End, לאחר הקמת הלשכה הבינלאומית המאוחדת להגנה על קניין רוחני, החליט ארנולד צ׳רפי להוסיף את דמות ה״הלווטיה״ – ההאנשה הנשית של שוויץ, כפי שהיא מופיעה על מטבעות שוויצריים, כסימן מסחרי. צ׳רפי כבר הזמין לוחות שעונים עם דמות הלווטיה עליהם. אבל צ׳רפי לא לקח בחשבון את הבעיות הצפויות להופעתה של הלווטיה על לוחות השעונים עם המוסלמים במדינה, שעל פי אמונתם דוחים ייצוג דמות אלוהית בצורה אנושית. לכן נאלץ צ׳רפי להזמין לוחות שעונים חדשים, כשהפעם הוא בוחר שהם יישאו את השם West End Watch Company. למה דווקא West End? כי על פי הסיפורים הוא נהג לבלות את זמנו בביקוריו בלונדון בעיקר בווסט אנד.

פרסומת של החברה. מקור - thisandthat.
פרסומת של החברה. מקור – thisandthat.

צ׳רפי מבין כי השוק ההודי והצרכן ההודי מעדיפים לרכוש מוצרים בעלי ״ניחוח בריטי״ או כאלו ״שנשמעים בריטיים״ ולכן הוא בוחר בשמו של הרובע הלונדוני המועדף עליו כשם המסחרי של השעונים שהחברה תשווק בהודו. צ׳רפי מבין כי המותג West End יעניק לשעונים תחושה ״אימפריאלית״ מובהקת, כשהשילוב עם דיוק שוויצרי אמור היה להפוך את השעונים ללהיט.

הבעיה היחידה עם הסיפור הזה? הלשכה הבינלאומית המאוחדת להגנה על קניין רוחני הוקמה רק בשנת 1893, כשבע שנים לאחר פרישתו של צ׳ארפי מהחברה ושמונה שנים לאחר שחברת אלסייד דרוז ובניו רשמה את הסימן המסחרי West End Watch בשוויץ ….

האחים דרוז נפרדים

תוך זמן קצר, עם או בלי צ׳רפי, השעונים של The West End הופכים לשעונים פופולריים ומבוקשים מאוד בהודו. למעשה, רוב חברות הרכבות ההודיות ציידו את העובדים שלהן באותן שנים בשעוני West End, כדי לסייע בסנכרון של מה שנחשבת עד היום לרשת הרכבות הארוכה ביותר בעולם.

למעשה, עד לשנת 1891 נשארת West End Watch Co כחברת בת בבעלות מלאה של דרוז ושות׳, אז הפך ז׳אק-ארנולד אמשטוץ לשותף.

נראה שבאיזשהו שלב בתחילת שנות התשעים של המאה התשע עשרה מחליטים האחים דרוז להיפרד וכל אחד פונה לכיוונים עסקיים אחרים. קונסטנט דרוז, האח הגדול, מצטרף לז׳אק ארנולד אמשטוץ בהודו והשניים רושמים חברה בשם Droz and Amstutz – דרוז ואמשטוץ.

לואי דרוז נשאר במפעל בסנט אימייר, כשהוא הבעלים של Droz & Cie (דרוז ושות׳). בשנת 1893 השם ״West End Watch Cie״ היה רשום כמותג של Droz & Amstutz בסנט אימייר, כסניף של חברה מבומביי וכלכותה בעלת אותו שם.

בשנת 1903 דרוז ושות׳, הבעלים הבלעדיים של המפעל בסנט אימייר, נקלעה לקשיים כלכליים. החברה המירה את עסקי הייצור שלה לחברה משותפת תחת השם Fabrique d’Horlogerie Berna (מפעל שעונים ברנה). חברת West End Watch Co תמכה בהנפקה על ידי קנייה של מספר רב של מניות בחברה החדשה. במקביל, חברת דרוז ושות׳ מכרה את הנתח שלה ב-West End Watch Co לז׳אק-ארנולד אמשטוץ ולקונסטנט דרוז. 

פרסומת של החברה. מקור - thisandthat.
פרסומת של החברה. מקור – thisandthat.

מתוקף נתח האחזקות הגדול שלהם בחברה החדשה, הצליחו קונסטנט דרוז וז׳אק-ארנולד אמשטוץ לדרוש ולקבל בלעדיות על כל המוצרים שחברת המניות Fabrique d’Horlogerie Berna שלחה להודו לתקופה של עשר שנים. ההסכם הזה לא עזר ל-Fabrique d’Horlogerie Berna, שנקלעה לקשיים במהלך שנת 1907 ובדצמבר של אותה שנה נכנסה לפירוק. למעשה, חלק מהסיבה לכך שברנה נכנסה לפירוק, היא העובדה שהיא לא קיבלה מספיק הזמנות לשעונים חדשים מ-The West End Watch Co. העלילה מסתבכת כשמתברר כי  The West End Watch Co התלוננה על איכות השעונים שברנה סיפקה לה והחלה לייבא שעונים בעיקר מיצרנים אחרים, בזמן שהיא הפסיקה לנפק הזמנות שעונים למפעל בסנט אימייר. 

במרוצת השנים, The West End Watch Co הפכה לאחד השמות הגדולים בשוק השעונים בהודו. החברה העריכה כי עד לאמצע שנות השלושים של המאה הקודמת, רק מדגם השעון המלכה אן (Queen Anne) מכרה החברה מעל ל-100 אלף שעונים בהודו. 

.West End Watch Co ולונג׳ין

כפי שציינו, The West End Watch Co התלוננה על איכות השעונים שקיבלה מברנה. בתגובה, היא הזמינה שעונים מיצרניות שוויצריות אחרות, כשהיא מזמינה את השעונים עם הלוגו שלה והשם שלה. אחת היצרניות הבולטות והעיקריות שמהן הזמינה .West End Watch Co שעונים הייתה לונג׳ין. .West End Watch Co ולונג׳ין היו נמצאות קרוב מאוד מבחינה פיזית בשווייץ, כשתתיהן היו ממוקמות בסנט אימייר. בנוסף,מסתמן כי לז׳אק-ארנולד אמשטוץ היו יחסים קרובים עם הנהלת לונג׳ין באותן שנים. כך שמתחילת העשור השני של המאה העשרים, לונג׳ין סיפקה שעונים ל-West End, כשהשעונים כאמור הגיעו עם הלוגו של West End והשם שלה על לוחות השעונים.

שעון של west end watch co שיוצר על ידי לונג׳ין. מקור - thebeautyoftime.
שעון של west end watch co שיוצר על ידי לונג׳ין. מקור – thebeautyoftime.

למעשה, לונג׳ין הייתה החברה היחידה בעולם שסיפקה באותם ימים את הפריבילגיה הזאת ל-West End ותרמה בעצם משמעותית להתפתחות ולבניית המוניטין של West End. למעשה, כמעט כל השעונים שסיפקה לונג׳ין לחברת West End מופיעים עד היום בארכיון של לונג׳ין וניתן לקבל עבורם פרטים מלאים מלונג׳ין, ממש כמו עבור שעונים שייצרה ושיווקה לונג׳ין תחת המיתוג שלה.

אישור extract from the archive לשעון מלונג׳ין. מקור - thebeautyoftime.
אישור extract from the archive לשעון מלונג׳ין. מקור – thebeautyoftime.

ההסדר בין לונג׳ין ו-.West End Watch Co נמשך בהצלחה עד לשנות החמישים של המאה העשרים, אז החליטו בהנהלת לונג׳ין לבחון מחדש את ההסכם. כתוצאה מכך, החל משנת 1955 לונג׳ין מספקת ל-West End שעונים אך ורק עם הלוגו והמיתוג שלה. 

.West End Watch Co ומידו

בדומה להסדר שלה עם לונג׳ין, ל-West End היה הסכם דומה גם עם יצרנית השעונים מידו. מידו סיפקה ל-West End את שעוני המולטיפורט שלה. השעונים יוצרו על ידי מידו עם סימן מסחרי ולוגו של West End, שמכרה אותם בהודו. על לוח השעונים הופיע הכיתוב West End Multifort. ההסכם הזה היה בתוקף עד לשנת 1951, אז הפסיקה אותו מידו, בעקבות רצונה למכור שעונים בהודו בעצמה. 

לווסט אנד היו קשרים עסקיים עם חברות שוויצריות רבות באותן שנים. בתקופת בין המלחמות שיתופי הפעולה הללו כללו חברות כמו ז׳וילארד מקורטבר (Juillard of Cortébert או Cortébert Watch), חברת ליאונידס מסנט-אימייר (Leonidas of Saint-Imier), מארק-פברה בקורמורט וביין (Marc Favre in Cormoret and Bienne), חברת Brack (שהפכה במרוצת השנים ל-Lavina) מווילרט, חברת האחים סאוטר ושות׳ מבייל (Sauter Frères & Co) במקביל ליצרני שעונים כמו האחים שווב ושות׳ מטבנס (Schwob Frères & Co in Tavannes שנקראה גם Cyma and Tavannes), חברת צ׳רלס טיסו ובניו (Charles Tissot & Fils) מלה-לוקלה, טומן מוולדנבורג (Thommen in Waldenburg) והאחים אוברי SA בנוארמונט (Aubry Frères SA in Noirmont) – תזכרו את השם הזה, אנחנו עוד נחזור אליו … 

שנות השלושים של המאה הקודמת

בשנת 1934 התרחשו שני אירועים משמעותיים, עם השפעה גדולה על התפתחות החברה בשנים שלאחר מכן. 

האירוע הראשון הוא כשברנרד טאובר (Bernard Taubert) מציע לחברה את גופי השעונים הדקגונליים (בעלי עשר פינות), שהגיעו עם 10 ברגים שטוחים ואטמי שעם, שהבטיחו 100% עמידות למים. במקביל, ז׳ורז׳ בראונשוויג (Georges Braunschweig) הציע לחברה את מערכת העמידות בפני זעזועים, ה-Incabloc להגנה על מערכת האיזון משבירה. 

החברה מזמינה מיד 12 שעונים מחברת Lavina, שהיו מורכבים בגוף השעון הדקגונלי של משפחת טאובר ועם מערכת ה-Incabloc שסיפקה את העמידות בפני זעזועים. Lavina ייצרה למעשה את המנגנונים והרכיבה את השעונים. 

למעשה, West End Watch Co הופכת לאחת מהחברות הראשונות שייצרו שעונים עמידים למים ובעלי מערכת העמידות בפני זעזועים של Incabloc. 

עבור השווקים של החברה בהודו ובמזרח הרחוק, השתמשה West End בשם המותג Sowar (סוואר) על השעונים שלה. משמעות השם ״מי שרוכב״ בפרסית. השם אומץ על ידי חיילי חיל הפרשים בהודו. הגרסאות העמידות למים והחסינות בפני זעזועים של החברה נקראו בנוסף בשם ״פרימה״. הסוואר פרימה הפך לדגם המצליח ביותר של ווסט אנד. גרסה נוספת למקור השם סוואר מייחסת אותו כמחווה לס תומאס אדוארד לורנס (לורנס איש ערב), שעל פי הסיפורים הוא וחייליו ענדו שעונים של West End במהלך המלחמה. דגם ה-Sowar של החברה מיוצר עד לימים אלו. 

אם אתם רוצים להבין עד כמה המותג פופולרי במזרח, נציין כי ישנה חברה סינית בשם “Sewor״ אשר משווקת שעונים זולים, כשעל פי הערכות רבות, שם החברה נבחר בקפידה, כדי להטעות ולבלבל בין השם Sowar ו-Sewor … 

וסט אנד השתמשה בגוף השעון הדקגונלי של טאוברט משנת 1934 ועד לשנת 1954, כשטאוברט כבר לא הצליחה לעמוד עוד בקצב ובביקושים מצדה של ווסט אנד, שבאותה תקופה הזמינה מעל ל-2,000 גופי שעונים בחודש. 

משך החיים של פטנטים שוויצריים בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת עמד על כ-15 שנים, כך שבשנת 1954 פג מזמן תוקף הפטנטים של טאובר על אטמי השעם והגוף הדקגונלי. ווסט אנד מבקשת מחברת Donzé-Baume להעתיק את גופי השעונים של טאובר. ב-Donzé-Baume מהססים מעט תחילה, אך לאחר מכן החברה מצליחה להעתיק אותם. 

בספר הזכרונות של M. Foëx, המנהל הכללי של The West End Watch Co בין השנים 1916 ו-1973, מתייחס M. Foëx להצלחה של Donzé-Baume להעתיק את גופי השעונים הללו כשהוא מסכם זאת במשפט אחד קצר שמתאר את ההרגשה בחברה באותה תקופה – We Are Saved – ניצלנו. 

.West End Watch Co כיום 

כפי שציינו בתחילת הכתבה, בניגוד ל״דינוזאורים״ אחרים שנעלמו במרוצת השנים, חברת West End Watch Co פעילה עד היום ואם תרצו, אפילו משגשגת כיום. לפי נתונים מהחברה עצמה, היא מכרה מעל ל-15 מיליון שעונים ברחבי העולם במהלך יותר מ-120 שנות הפעילות הרצופה שלה מאז הקמתה. 

למעשה, בהודו, סין ובמדינות רבות במזרח התיכון, השם West End הוא אחד השמות המוערכים ביותר בתעשיית השעונים השוויצרית עד היום. אבל איך בדיוק החברה מצליחה לשרוד עד היום?

בשנת 1973, לאחר מספר שנים של פיתוח, החברה נמכרת, מסיבה די עצובה – חוסר ביורשים. סביר להניח כי מדובר למעשה בחוסר עניין מצידם של היורשים של משפחת דרוז בתעשיית השעונים, כפי שאנו יכולים לראות פעמים רבות אצל יצרניות שעונים שוויצריות. החברה נמכרת לספק הראשי שלה באותן שנים – Aubry Brothers LTD – האחים אוברי בע״מ. כן, אתם לא טועים. הגלגול המודרני של האחים אוברי SA בנוארמונט שאותם ביקשנו ממכם לזכור. 

החברה אפילו מצליחה להגיע לספרות, כשבספר ״מסע אסור – מפקינג לקשמיר״ של אלה מיילרט (Forbidden Journey – From Peking To Cashmere, by Ella Maillart) מופיע הציטוט: ״הוא מציג לנו טורקי חסון עם זקן בלונדיני, ששעון הכרונומטר ווסט אנד שלו כולל חריטה שבה אוריאל שטיין מביע את תודתו למוסה אהון, המתורגמן שלו״ – He introduces us a robust Turki with blond beard whose ‘West End Watch chronometer’ features an inscription in which Auriel Stein expresses his thanks to Musa Ahoun, his interpreter. 

.West End Watch Co - שעון ה-sowar prima של החברה. מקור - thisandthat.
.West End Watch Co – שעון ה-sowar prima של החברה. מקור – thisandthat.

החל משנת 2000 הועברו בתי המלאכה והמשרד הראשי של החברה ללייטרון שבוואליס (Leytron, Wallis). במקביל למעבר משרדי החברה, השתלטו עליה בעלי מניות חדשים והנהלת החברה התחלפה. 

בשנת 2005, חברת West End Watch Co חוגגת את יום השנה ה-120 שלה לנוכחות בלתי פוסקת באסיה, עם הצגת קונספט ״דרך המשי שלה״. הרעיון מגיע מהעובדה שדרך המשי חצתה את רוב האזורים שבהם המותג החזיק ולמעשה עדיין מחזיק, עד היום, נציגויות.

כיום, חברת West End פעילה בסעודיה, איחוד האמירויות, ברכס ההמילאיה (במיוחד בטיבט, נפאל ובהוטן) ובחצי המערבי של סין. 

בשנת 2011 חגגה החברה 125 שנות פעילות בלתי פוסקת, לציון השנה החגיגית החברה משיקה ספר הנצחה שצייר מחדש את ההיסטוריה של המותג. הספר פורסם בשנת 2010 בשיתוף פעולה עם Centre Jurassien d’Archives et de Recherches Economiques – מרכז היורה (עמק היורה בשוויץ) לארכיונים ומחקר כלכלי.

לסיכום

אנחנו מקווים שעזרנו לכם להכיר קצת יותר את החברה הזאת, שכאמור, באופן מפתיע, קיימת ומשגשגת במזרח עד היום, מבלי שתעורר יותר מדי תשומת לב בקרב חובבי שעונים ברחבי העולם, אם כי שעוני וינטאג׳ שלה מעוררים דיונים מקיפים בקבוצות חובבי שעונים ברחבי העולם. אז בפעם הבאה שתראו שעון מולטיפורט שכתוב עליו WEST END או שעון שנראה של לונג׳ין וכתוב עליו WEST END, אתם כבר יודעים מאיפה הוא מגיע … 

למעבר לאתר של West End Watch.